Proverbs 5
1 My son! to my wisdom give attention, To mine understanding incline thine ear,
| בני לחכמתי הקשיבה לתבונתי הט אזנך׃ |
2 To observe thoughtfulness, And knowledge do thy lips keep.
| לשמר מזמות ודעת שפתיך ינצרו׃ |
3 For the lips of a strange woman drop honey, And smoother than oil [is] her mouth,
| כי נפת תטפנה שפתי זרה וחלק משמן חכה׃ |
4 And her latter end [is] bitter as wormwood, Sharp as a sword [with] mouths.
| ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות׃ |
| רגליה ירדות מות שאול צעדיה יתמכו׃ (Sheol h7585) |
6 The path of life — lest thou ponder, Moved have her paths — thou knowest not.
| ארח חיים פן תפלס נעו מעגלתיה לא תדע׃ |
7 And now, ye sons, hearken to me, And turn not from sayings of my mouth.
| ועתה בנים שמעו לי ואל תסורו מאמרי פי׃ |
8 Keep far from off her thy way, And come not near unto the opening of her house,
| הרחק מעליה דרכך ואל תקרב אל פתח ביתה׃ |
9 Lest thou give to others thy honour, And thy years to the fierce,
| פן תתן לאחרים הודך ושנתיך לאכזרי׃ |
10 Lest strangers be filled [with] thy power, And thy labours in the house of a stranger,
| פן ישבעו זרים כחך ועצביך בבית נכרי׃ |
11 And thou hast howled in thy latter end, In the consumption of thy flesh and thy food,
| ונהמת באחריתך בכלות בשרך ושארך׃ |
12 And hast said, 'How have I hated instruction, And reproof hath my heart despised,
| ואמרת איך שנאתי מוסר ותוכחת נאץ לבי׃ |
13 And I have not hearkened to the voice of my directors, And to my teachers have not inclined mine ear.
| ולא שמעתי בקול מורי ולמלמדי לא הטיתי אזני׃ |
14 As a little thing I have been all evil, In the midst of an assembly and a company.
| כמעט הייתי בכל רע בתוך קהל ועדה׃ |
15 Drink waters out of thine own cistern, Even flowing ones out of thine own well.
| שתה מים מבורך ונזלים מתוך בארך׃ |
16 Let thy fountains be scattered abroad, In broad places rivulets of waters.
| יפוצו מעינתיך חוצה ברחבות פלגי מים׃ |
17 Let them be to thee for thyself, And not to strangers with thee.
| יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך׃ |
18 Let thy fountain be blessed, And rejoice because of the wife of thy youth,
| יהי מקורך ברוך ושמח מאשת נעורך׃ |
19 A hind of loves, and a roe of grace! Let her loves satisfy thee at all times, In her love magnify thyself continually.
| אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירוך בכל עת באהבתה תשגה תמיד׃ |
20 And why dost thou magnify thyself, My son, with a stranger? And embrace the bosom of a strange woman?
| ולמה תשגה בני בזרה ותחבק חק נכריה׃ |
21 For over-against the eyes of Jehovah are the ways of each, And all his paths He is pondering.
| כי נכח עיני יהוה דרכי איש וכל מעגלתיו מפלס׃ |
22 His own iniquities do capture the wicked, And with the ropes of his sin he is holden.
| עוונותיו ילכדנו את הרשע ובחבלי חטאתו יתמך׃ |
23 He dieth without instruction, And in the abundance of his folly magnifieth himself!
| הוא ימות באין מוסר וברב אולתו ישגה׃ |
