Proverbs 31
1 Words of Lemuel a king, a declaration that his mother taught him:
| דברי למואל מלך משא אשר יסרתו אמו׃ |
2 'What, my son? and what, son of my womb? And what, son of my vows?
| מה ברי ומה בר בטני ומה בר נדרי׃ |
3 Give not to women thy strength, And thy ways to wiping away of kings.
| אל תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין׃ |
4 Not for kings, O Lemuel, Not for kings, to drink wine, And for princes a desire of strong drink.
| אל למלכים למואל אל למלכים שתו יין ולרוזנים או שכר׃ |
5 Lest he drink, and forget the decree, And change the judgment of any of the sons of affliction.
| פן ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל בני עני׃ |
6 Give strong drink to the perishing, And wine to the bitter in soul,
| תנו שכר לאובד ויין למרי נפש׃ |
7 He drinketh, and forgetteth his poverty, And his misery he remembereth not again.
| ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר עוד׃ |
8 Open thy mouth for the dumb, For the right of all sons of change.
| פתח פיך לאלם אל דין כל בני חלוף׃ |
9 Open thy mouth, judge righteously, Both the cause of the poor and needy!'
| פתח פיך שפט צדק ודין עני ואביון׃ |
10 A woman of worth who doth find? Yea, far above rubies [is] her price.
| אשת חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה׃ |
11 The heart of her husband hath trusted in her, And spoil he lacketh not.
| בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר׃ |
12 She hath done him good, and not evil, All days of her life.
| גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה׃ |
13 She hath sought wool and flax, And with delight she worketh [with] her hands.
| דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה׃ |
14 She hath been as ships of the merchant, From afar she bringeth in her bread.
| היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה׃ |
15 Yea, she riseth while yet night, And giveth food to her household, And a portion to her damsels.
| ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה׃ |
16 She hath considered a field, and taketh it, From the fruit of her hands she hath planted a vineyard.
| זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע כרם׃ |
17 She hath girded with might her loins, And doth strengthen her arms.
| חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרעותיה׃ |
18 She hath perceived when her merchandise [is] good, Her lamp is not extinguished in the night.
| טעמה כי טוב סחרה לא יכבה בליל נרה׃ |
19 Her hands she hath sent forth on a spindle, And her hands have held a distaff.
| ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך׃ |
20 Her hand she hath spread forth to the poor, Yea, her hands she sent forth to the needy.
| כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון׃ |
21 She is not afraid of her household from snow, For all her household are clothed [with] scarlet.
| לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבש שנים׃ |
22 Ornamental coverings she hath made for herself, Silk and purple [are] her clothing.
| מרבדים עשתה לה שש וארגמן לבושה׃ |
23 Known in the gates is her husband, In his sitting with elders of the land.
| נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ׃ |
24 Linen garments she hath made, and selleth, And a girdle she hath given to the merchant.
| סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני׃ |
25 Strength and honour [are] her clothing, And she rejoiceth at a latter day.
| עז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון׃ |
26 Her mouth she hath opened in wisdom, And the law of kindness [is] on her tongue.
| פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה׃ |
27 She [is] watching the ways of her household, And bread of sloth she eateth not.
| צופיה הליכות ביתה ולחם עצלות לא תאכל׃ |
28 Her sons have risen up, and pronounce her happy, Her husband, and he praiseth her,
| קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה׃ |
29 'Many [are] the daughters who have done worthily, Thou hast gone up above them all.'
| רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה׃ |
30 The grace [is] false, and the beauty [is] vain, A woman fearing Jehovah, she may boast herself.
| שקר החן והבל היפי אשה יראת יהוה היא תתהלל׃ |
31 Give ye to her of the fruit of her hands, And her works do praise her in the gates!
| תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה׃ |
