Proverbs 27
1 Boast not thyself of to-morrow, For thou knowest not what a day bringeth forth.
| אל-תתהלל ביום מחר כי לא-תדע מה-ילד יום |
2 Let another praise thee, and not thine own mouth, A stranger, and not thine own lips.
| יהללך זר ולא-פיך נכרי ואל-שפתיך |
3 A stone [is] heavy, and the sand [is] heavy, And the anger of a fool Is heavier than they both.
| כבד-אבן ונטל החול וכעס אויל כבד משניהם |
4 Fury [is] fierce, and anger [is] overflowing, And who standeth before jealousy?
| אכזריות חמה ושטף אף ומי יעמד לפני קנאה |
5 Better [is] open reproof than hidden love.
| טובה תוכחת מגלה-- מאהבה מסתרת |
6 Faithful are the wounds of a lover, And abundant the kisses of an enemy.
| נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא |
7 A satiated soul treadeth down a honeycomb, And [to] a hungry soul every bitter thing [is] sweet.
| נפש שבעה תבוס נפת ונפש רעבה כל-מר מתוק |
8 As a bird wandering from her nest, So [is] a man wandering from his place.
| כצפור נודדת מן-קנה-- כן-איש נודד ממקומו |
9 Ointment and perfume rejoice the heart, And the sweetness of one's friend — from counsel of the soul.
| שמן וקטרת ישמח-לב ומתק רעהו מעצת-נפש |
10 Thine own friend, and the friend of thy father, forsake not, And the house of thy brother enter not In a day of thy calamity, Better [is] a near neighbour than a brother afar off.
| רעך ורעה (ורע) אביך אל-תעזב-- ובית אחיך אל-תבוא ביום אידך טוב שכן קרוב מאח רחוק |
11 Be wise, my son, and rejoice my heart. And I return my reproacher a word.
| חכם בני ושמח לבי ואשיבה חרפי דבר |
12 The prudent hath seen the evil, he is hidden, The simple have passed on, they are punished.
| ערום ראה רעה נסתר פתאים עברו נענשו |
13 Take his garment, when a stranger hath been surety, And for a strange woman pledge it.
| קח-בגדו כי-ערב זר ובעד נכריה חבלהו |
14 Whoso is saluting his friend with a loud voice, In the morning rising early, A light thing it is reckoned to him.
| מברך רעהו בקול גדול--בבקר השכים קללה תחשב לו |
15 A continual dropping in a day of rain, And a woman of contentions are alike,
| דלף טורד ביום סגריר ואשת מדונים (מדינים) נשתוה |
16 Whoso is hiding her hath hidden the wind, And the ointment of his right hand calleth out.
| צפניה צפן-רוח ושמן ימינו יקרא |
17 Iron by iron is sharpened, And a man sharpens the face of his friend.
| ברזל בברזל יחד ואיש יחד פני-רעהו |
18 The keeper of a fig-tree eateth its fruit, And the preserver of his master is honoured.
| נצר תאנה יאכל פריה ושמר אדניו יכבד |
19 As [in] water the face [is] to face, So the heart of man to man.
| כמים הפנים לפנים-- כן לב-האדם לאדם |
| שאול ואבדה לא תשבענה ועיני האדם לא תשבענה (Sheol h7585) |
21 A refining pot [is] for silver, and a furnace for gold, And a man according to his praise.
| מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו |
22 If thou dost beat the foolish in a mortar, Among washed things — with a pestle, His folly turneth not aside from off him.
| אם תכתוש-את-האויל במכתש בתוך הריפות-- בעלי לא-תסור מעליו אולתו |
23 Know well the face of thy flock, Set thy heart to the droves,
| ידע תדע פני צאנך שית לבך לעדרים |
24 For riches [are] not to the age, Nor a crown to generation and generation.
| כי לא לעולם חסן ואם-נזר לדור דור (ודור) |
25 Revealed was the hay, and seen the tender grass, And gathered the herbs of mountains.
| גלה חציר ונראה-דשא ונאספו עשבות הרים |
26 Lambs [are] for thy clothing, And the price of the field [are] he-goats,
| כבשים ללבושך ומחיר שדה עתודים |
27 And a sufficiency of goats' milk [is] for thy bread, For bread to thy house, and life to thy damsels!
| ודי חלב עזים--ללחמך ללחם ביתך וחיים לנערותיך |
