Proverbs 26
1 As snow in summer, and as rain in harvest, So honour [is] not comely for a fool.
| כשלג בקיץ וכמטר בקציר כן לא נאוה לכסיל כבוד׃ |
2 As a bird by wandering, as a swallow by flying, So reviling without cause doth not come.
| כצפור לנוד כדרור לעוף כן קללת חנם לא תבא׃ |
3 A whip is for a horse, a bridle for an ass, And a rod for the back of fools.
| שוט לסוס מתג לחמור ושבט לגו כסילים׃ |
4 Answer not a fool according to his folly, Lest thou be like to him — even thou.
| אל תען כסיל כאולתו פן תשוה לו גם אתה׃ |
5 Answer a fool according to his folly, Lest he be wise in his own eyes.
| ענה כסיל כאולתו פן יהיה חכם בעיניו׃ |
6 He is cutting off feet, he is drinking injury, Who is sending things by the hand of a fool.
| מקצה רגלים חמס שתה שלח דברים ביד כסיל׃ |
7 Weak have been the two legs of the lame, And a parable in the mouth of fools.
| דליו שקים מפסח ומשל בפי כסילים׃ |
8 As one who is binding a stone in a sling, So [is] he who is giving honour to a fool.
| כצרור אבן במרגמה כן נותן לכסיל כבוד׃ |
9 A thorn hath gone up into the hand of a drunkard, And a parable in the mouth of fools.
| חוח עלה ביד שכור ומשל בפי כסילים׃ |
10 Great [is] the Former of all, And He is rewarding a fool, And is rewarding transgressors.
| רב מחולל כל ושכר כסיל ושכר עברים׃ |
11 As a dog hath returned to its vomit, A fool is repeating his folly.
| ככלב שב על קאו כסיל שונה באולתו׃ |
12 Thou hast seen a man wise in his own eyes, More hope of a fool than of him!
| ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו׃ |
13 The slothful hath said, 'A lion [is] in the way, A lion [is] in the broad places.'
| אמר עצל שחל בדרך ארי בין הרחבות׃ |
14 The door turneth round on its hinge, And the slothful on his bed.
| הדלת תסוב על צירה ועצל על מטתו׃ |
15 The slothful hath hid his hand in a dish, He is weary of bringing it back to his mouth.
| טמן עצל ידו בצלחת נלאה להשיבה אל פיו׃ |
16 Wiser [is] the slothful in his own eyes, Than seven [men] returning a reason.
| חכם עצל בעיניו משבעה משיבי טעם׃ |
17 Laying hold on the ears of a dog, [Is] a passer-by making himself wrath for strife not his own.
| מחזיק באזני כלב עבר מתעבר על ריב לא לו׃ |
18 As [one] pretending to be feeble, Who is casting sparks, arrows, and death,
| כמתלהלה הירה זקים חצים ומות׃ |
19 So hath a man deceived his neighbour, And hath said, 'Am not I playing?'
| כן איש רמה את רעהו ואמר הלא משחק אני׃ |
20 Without wood is fire going out, And without a tale-bearer, contention ceaseth,
| באפס עצים תכבה אש ובאין נרגן ישתק מדון׃ |
21 Coal to burning coals, and wood to fire, And a man of contentions to kindle strife.
| פחם לגחלים ועצים לאש ואיש מדונים לחרחר ריב׃ |
22 The words of a tale-bearer [are] as self-inflicted wounds, And they have gone down [to] the inner parts of the heart.
| דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי בטן׃ |
23 Silver of dross spread over potsherd, [Are] burning lips and an evil heart.
| כסף סיגים מצפה על חרש שפתים דלקים ולב רע׃ |
24 By his lips doth a hater dissemble, And in his heart he placeth deceit,
| בשפתו ינכר שונא ובקרבו ישית מרמה׃ |
25 When his voice is gracious trust not in him, For seven abominations [are] in his heart.
| כי יחנן קולו אל תאמן בו כי שבע תועבות בלבו׃ |
26 Hatred is covered by deceit, Revealed is its wickedness in an assembly.
| תכסה שנאה במשאון תגלה רעתו בקהל׃ |
27 Whoso is digging a pit falleth into it, And the roller of a stone, to him it turneth.
| כרה שחת בה יפל וגלל אבן אליו תשוב׃ |
28 A lying tongue hateth its bruised ones, And a flattering mouth worketh an overthrow!
| לשון שקר ישנא דכיו ופה חלק יעשה מדחה׃ |
