Proverbs 25
1 Also these are Proverbs of Solomon, that men of Hezekiah king of Judah transcribed: —
| גם-אלה משלי שלמה-- אשר העתיקו אנשי חזקיה מלך-יהודה |
2 The honour of God [is] to hide a thing, And the honour of kings to search out a matter.
| כבד אלהים הסתר דבר וכבד מלכים חקר דבר |
3 The heavens for height, and the earth for depth, And the heart of kings — [are] unsearchable.
| שמים לרום וארץ לעמק ולב מלכים אין חקר |
4 Take away dross from silver, And a vessel for the refiner goeth forth,
| הגו סיגים מכסף ויצא לצרף כלי |
5 Take away the wicked before a king, And established in righteousness is his throne.
| הגו רשע לפני-מלך ויכון בצדק כסאו |
6 Honour not thyself before a king, And in the place of the great stand not.
| אל-תתהדר לפני-מלך ובמקום גדלים אל-תעמד |
7 For better [that] he hath said to thee, 'Come thou up hither,' Than [that] he humble thee before a noble, Whom thine eyes have seen.
| כי טוב אמר-לך עלה-הנה מהשפילך לפני נדיב--אשר ראו עיניך |
8 Go not forth to strive, haste, turn, What dost thou in its latter end, When thy neighbour causeth thee to blush?
| אל-תצא לרב מהר פן מה-תעשה באחריתה--בהכלים אתך רעך |
9 Thy cause plead with thy neighbour, And the secret counsel of another reveal not,
| ריבך ריב את-רעך וסוד אחר אל-תגל |
10 Lest the hearer put thee to shame, And thine evil report turn not back.
| פן-יחסדך שמע ודבתך לא תשוב |
11 Apples of gold in imagery of silver, [Is] the word spoken at its fit times.
| תפוחי זהב במשכיות כסף-- דבר דבר על-אפניו |
12 A ring of gold, and an ornament of pure gold, [Is] the wise reprover to an attentive ear.
| נזם זהב וחלי-כתם-- מוכיח חכם על-אזן שמעת |
13 As a vessel of snow in a day of harvest, [So is] a faithful ambassador to those sending him, And the soul of his masters he refresheth.
| כצנת שלג ביום קציר--ציר נאמן לשלחיו ונפש אדניו ישיב |
14 Clouds and wind, and rain there is none, [Is] a man boasting himself in a false gift.
| נשיאים ורוח וגשם אין-- איש מתהלל במתת-שקר |
15 By long-suffering is a ruler persuaded, And a soft tongue breaketh a bone.
| בארך אפים יפתה קצין ולשון רכה תשבר-גרם |
16 Honey thou hast found — eat thy sufficiency, Lest thou be satiated [with] it, and hast vomited it.
| דבש מצאת אכל דיך פן-תשבענו והקאתו |
17 Withdraw thy foot from thy neighbour's house, Lest he be satiated [with] thee, and have hated thee.
| הקר רגלך מבית רעך פן-ישבעך ושנאך |
18 A maul, and a sword, and a sharp arrow, [Is] the man testifying against his neighbour a false testimony.
| מפיץ וחרב וחץ שנון-- איש ענה ברעהו עד שקר |
19 A bad tooth, and a tottering foot, [Is] the confidence of the treacherous in a day of adversity.
| שן רעה ורגל מועדת-- מבטח בוגד ביום צרה |
20 Whoso is taking away a garment in a cold day, [Is as] vinegar on nitre, And a singer of songs on a sad heart.
| מעדה-בגד ביום קרה--חמץ על-נתר ושר בשרים על לב-רע |
21 If he who is hating thee doth hunger, cause him to eat bread, And if he thirst, cause him to drink water.
| אם-רעב שנאך האכלהו לחם ואם-צמא השקהו מים |
22 For coals thou art putting on his head, And Jehovah giveth recompense to thee.
| כי גחלים--אתה חתה על-ראשו ויהוה ישלם-לך |
23 A north wind bringeth forth rain, And a secret tongue — indignant faces.
| רוח צפון תחולל גשם ופנים נזעמים לשון סתר |
24 Better to sit on a corner of a roof, Than [with] a woman of contentions, and a house of company.
| טוב שבת על-פנת-גג-- מאשת מדונים (מדינים) ובית חבר |
25 [As] cold waters for a weary soul, So [is] a good report from a far country.
| מים קרים על-נפש עיפה ושמועה טובה מארץ מרחק |
26 A spring troubled, and a fountain corrupt, [Is] the righteous falling before the wicked.
| מעין נרפש ומקור משחת-- צדיק מט לפני-רשע |
27 The eating of much honey is not good, Nor a searching out of one's own honour — honour.
| אכל דבש הרבות לא-טוב וחקר כבדם כבוד |
28 A city broken down without walls, [Is] a man without restraint over his spirit!
| עיר פרוצה אין חומה-- איש אשר אין מעצר לרוחו |
