< Proverbs 1 >

1 Proverbs of Solomon, son of David, king of Israel:
משלי שלמה בן-דוד-- מלך ישראל
2 For knowing wisdom and instruction, For understanding sayings of intelligence,
לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה
3 For receiving the instruction of wisdom, Righteousness, judgment, and uprightness,
לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומשרים
4 For giving to simple ones — prudence, To a youth — knowledge and discretion.
לתת לפתאים ערמה לנער דעת ומזמה
5 (The wise doth hear and increaseth learning, And the intelligent doth obtain counsels.)
ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה
6 For understanding a proverb and its sweetness, Words of the wise and their acute sayings.
להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם
7 Fear of Jehovah [is] a beginning of knowledge, Wisdom and instruction fools have despised!
יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו
8 Hear, my son, the instruction of thy father, And leave not the law of thy mother,
שמע בני מוסר אביך ואל-תטש תורת אמך
9 For a graceful wreath [are] they to thy head, And chains to thy neck.
כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתך
10 My son, if sinners entice thee be not willing.
בני-- אם-יפתוך חטאים אל-תבא
11 If they say, 'Come with us, we lay wait for blood, We watch secretly for the innocent without cause,
אם-יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם
12 We swallow them as Sheol — alive, And whole — as those going down [to] the pit, (Sheol h7585)
נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור (Sheol h7585)
13 Every precious substance we find, We fill our houses [with] spoil,
כל-הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל
14 Thy lot thou dost cast among us, One purse is — to all of us.'
גורלך תפיל בתוכנו כיס אחד יהיה לכלנו
15 My son! go not in the way with them, Withhold thy foot from their path,
בני--אל-תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם
16 For their feet to evil do run, And they haste to shed blood.
כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך-דם
17 Surely in vain is the net spread out before the eyes of any bird.
כי-חנם מזרה הרשת-- בעיני כל-בעל כנף
18 And they for their own blood lay wait, They watch secretly for their own lives.
והם לדמם יארבו יצפנו לנפשתם
19 So [are] the paths of every gainer of dishonest gain, The life of its owners it taketh.
כן--ארחות כל-בצע בצע את-נפש בעליו יקח
20 Wisdom in an out-place crieth aloud, In broad places she giveth forth her voice,
חכמות בחוץ תרנה ברחבות תתן קולה
21 At the head of the multitudes she calleth, In the openings of the gates, In the city her sayings she saith:
בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר--אמריה תאמר
22 'Till when, ye simple, do ye love simplicity? And have scorners their scorning desired? And do fools hate knowledge?
עד-מתי פתים-- תאהבו-פתי ולצים--לצון חמדו להם וכסילים ישנאו-דעת
23 Turn back at my reproof, lo, I pour forth to you my spirit, I make known my words with you.
תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם
24 Because I have called, and ye refuse, I stretched out my hand, and none is attending,
יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב
25 And ye slight all my counsel, And my reproof ye have not desired.
ותפרעו כל-עצתי ותוכחתי לא אביתם
26 I also in your calamity do laugh, I deride when your fear cometh,
גם-אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם
27 When your fear cometh as destruction, And your calamity as a hurricane doth come, When on you come adversity and distress.
בבא כשאוה (כשואה) פחדכם-- ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה
28 Then they call me, and I do not answer, They seek me earnestly, and find me not.
אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני
29 Because that they have hated knowledge, And the fear of Jehovah have not chosen.
תחת כי-שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו
30 They have not consented to my counsel, They have despised all my reproof,
לא-אבו לעצתי נאצו כל-תוכחתי
31 And they eat of the fruit of their way, And from their own counsels they are filled.
ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו
32 For the turning of the simple slayeth them, And the security of the foolish destroyeth them.
כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם
33 And whoso is hearkening to me dwelleth confidently, And [is] quiet from fear of evil!'
ושמע לי ישכן-בטח ושאנן מפחד רעה

< Proverbs 1 >