Numbers 25
1 And Israel dwelleth in Shittim, and the people begin to go a-whoring unto daughters of Moab,
| וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות אל בנות מואב |
2 and they call for the people to the sacrifices of their gods, and the people eat, and bow themselves to their gods,
| ותקראן לעם לזבחי אלהיהן ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן |
3 and Israel is joined to Baal-Peor, and the anger of Jehovah burneth against Israel.
| ויצמד ישראל לבעל פעור ויחר אף יהוה בישראל |
4 And Jehovah saith unto Moses, 'Take all the chiefs of the people, and hang them before Jehovah — over-against the sun; and the fierceness of the anger of Jehovah doth turn back from Israel.'
| ויאמר יהוה אל משה קח את כל ראשי העם והוקע אותם ליהוה נגד השמש וישב חרון אף יהוה מישראל |
5 And Moses saith unto the judges of Israel, 'Slay ye each his men who are joined to Baal-Peor.'
| ויאמר משה אל שפטי ישראל הרגו איש אנשיו הנצמדים לבעל פעור |
6 And lo, a man of the sons of Israel hath come, and bringeth in unto his brethren the Midianitess, before the eyes of Moses, and before the eyes of all the company of the sons of Israel, who are weeping at the opening of the tent of meeting;
| והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל אחיו את המדינית לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל והמה בכים פתח אהל מועד |
7 and Phinehas, son of Eleazar, son of Aaron, the priest, seeth, and riseth from the midst of the company, and taketh a javelin in his hand,
| וירא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו |
8 and goeth in after the man of Israel unto the hollow place, and pierceth them both, the man of Israel and the woman — unto her belly, and the plague is restrained from the sons of Israel;
| ויבא אחר איש ישראל אל הקבה וידקר את שניהם--את איש ישראל ואת האשה אל קבתה ותעצר המגפה מעל בני ישראל |
9 and the dead by the plague are four and twenty thousand.
| ויהיו המתים במגפה--ארבעה ועשרים אלף |
10 And Jehovah speaketh unto Moses, saying,
| וידבר יהוה אל משה לאמר |
11 'Phinehas, son of Eleazar, son of Aaron the priest, hath turned back My fury from the sons of Israel, by his being zealous with My zeal in their midst, and I have not consumed the sons of Israel in My zeal.
| פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי |
12 'Therefore say, Lo, I am giving to him My covenant of peace,
| לכן אמר הנני נתן לו את בריתי שלום |
13 and it hath been to him and to his seed after him a covenant of a priesthood age-during, because that he hath been zealous for his God, and doth make atonement for the sons of Israel.'
| והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם--תחת אשר קנא לאלהיו ויכפר על בני ישראל |
14 And the name of the man of Israel who is smitten, who hath been smitten with the Midianitess, [is] Zimri son of Salu, prince of the house of a father of the Simeonite;
| ושם איש ישראל המכה אשר הכה את המדינית--זמרי בן סלוא נשיא בית אב לשמעני |
15 and the name of the woman who is smitten, the Midianitess, [is] Cozbi daughter of Zur, head of a people — of the house of a father in Midian [is] he.
| ושם האשה המכה המדינית כזבי בת צור ראש אמות בית אב במדין הוא |
16 And Jehovah speaketh unto Moses, saying,
| וידבר יהוה אל משה לאמר |
17 'Distress the Midianites, and ye have smitten them,
| צרור את המדינים והכיתם אותם |
18 for they are adversaries to you with their frauds, [with] which they have acted fraudulently to you, concerning the matter of Peor, and concerning the matter of Cozbi, daughter of a prince of Midian, their sister, who is smitten in the day of the plague for the matter of Peor.'
| כי צררים הם לכם בנכליהם אשר נכלו לכם על דבר פעור ועל דבר כזבי בת נשיא מדין אחתם המכה ביום המגפה על דבר פעור |
