Micah 7
1 My woe [is] to me, for I have been As gatherings of summer-fruit, As gleanings of harvest, There is no cluster to eat, The first-ripe fruit desired hath my soul.
| אללי לי כי הייתי כאספי קיץ כעללת בציר אין אשכול לאכול בכורה אותה נפשי |
2 Perished hath the kind out of the land, And upright among men — there are none, All of them for blood lie in wait, Each his brother they hunt [with] a net.
| אבד חסיד מן הארץ וישר באדם אין כלם לדמים יארבו איש את אחיהו יצודו חרם |
3 On the evil [are] both hands to do [it] well, The prince is asking — also the judge — for recompence, And the great — he is speaking the mischief of his soul, And they wrap it up.
| על הרע כפים להיטיב השר שאל והשפט בשלום והגדול דבר הות נפשו הוא--ויעבתוה |
4 Their best one [is] as a brier, The upright one — than a thorn-hedge, The day of thy watchmen — Thy visitation — hath come. Now is their perplexity.
| טובם כחדק ישר ממסוכה יום מצפיך פקדתך באה עתה תהיה מבוכתם |
5 Believe not in a friend, trust not in a leader, From her who is lying in thy bosom keep the openings of thy mouth.
| אל תאמינו ברע אל תבטחו באלוף משכבת חיקך שמר פתחי פיך |
6 For a son is dishonouring a father, A daughter hath stood against her mother, A daughter-in-law against her mother-in-law, The enemies of each [are] the men of his house.
| כי בן מנבל אב בת קמה באמה כלה בחמתה איבי איש אנשי ביתו |
7 And I — in Jehovah I do watch, I do wait for the God of my salvation, Hear me doth my God.
| ואני ביהוה אצפה אוחילה לאלהי ישעי ישמעני אלהי |
8 Thou dost not rejoice over me, O mine enemy, When I have fallen, I have risen, When I sit in darkness Jehovah is a light to me.
| אל תשמחי איבתי לי כי נפלתי קמתי כי אשב בחשך יהוה אור לי |
9 The indignation of Jehovah I do bear, For I have sinned against Him, Till that He doth plead my cause, And hath executed my judgment, He doth bring me forth to the light, I look on His righteousness.
| זעף יהוה אשא כי חטאתי לו עד אשר יריב ריבי ועשה משפטי--יוציאני לאור אראה בצדקתו |
10 And see doth mine enemy, And cover her doth shame, Who saith unto me, 'Where [is] Jehovah thy God?' Mine eyes do look on her, Now she is for a treading-place, As mire of the out-places.
| ותרא איבתי ותכסה בושה--האמרה אלי איו יהוה אלהיך עיני תראינה בה עתה תהיה למרמס כטיט חוצות |
11 The day to build thy walls! That day — removed is the limit.
| יום לבנות גדריך יום ההוא ירחק חק |
12 That day — even unto thee it doth come in, From Asshur and the cities of the fortress, And from the fortress even unto the river, And from sea to sea, and mount to mount.
| יום הוא ועדיך יבוא למני אשור וערי מצור ולמני מצור ועד נהר וים מים והר ההר |
13 And the land hath been for a desolation, Because of its inhabitants, Because of the fruit of their doings.
| והיתה הארץ לשממה על ישביה מפרי מעלליהם |
14 Rule Thou Thy people with Thy rod, The flock of Thine inheritance, Dwelling alone [in] a forest in the midst of Carmel, They enjoy Bashan and Gilead as in days of old.
| רעה עמך בשבטך צאן נחלתך--שכני לבדד יער בתוך כרמל ירעו בשן וגלעד כימי עולם |
15 According to the days of thy coming forth out of the land of Egypt, I do shew it wonderful things.
| כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות |
16 See do nations, and they are ashamed of all their might, They lay a hand on the mouth, their ears are deaf.
| יראו גוים ויבשו מכל גבורתם ישימו יד על פה אזניהם תחרשנה |
17 They lick dust as a serpent, as fearful things of earth, They tremble from their enclosures, Of Jehovah our God they are afraid, Yea, they are afraid of Thee.
| ילחכו עפר כנחש--כזחלי ארץ ירגזו ממסגרתיהם אל יהוה אלהינו יפחדו ויראו ממך |
18 Who [is] a God like Thee? taking away iniquity, And passing by the transgression of the remnant of His inheritance, He hath not retained for ever His anger, Because He — He delighteth [in] kindness.
| מי אל כמוך נשא עון ועבר על פשע לשארית נחלתו לא החזיק לעד אפו כי חפץ חסד הוא |
19 He doth turn back, He pitieth us, He doth subdue our iniquities, And Thou castest into the depths of the sea all their sins.
| ישוב ירחמנו יכבש עונתינו ותשליך במצלות ים כל חטאותם |
20 Thou givest truth to Jacob, kindness to Abraham, That thou hast sworn to our fathers, from the days of antiquity!
| תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר נשבעת לאבתינו מימי קדם |
