Matthew 14
1 At that time did Herod the tetrarch hear the fame of Jesus,
| כאשר שמע הורדוס (שר הרובע של המדינה) על ישוע, |
2 and said to his servants, 'This is John the Baptist, he did rise from the dead, and because of this the mighty energies are working in him.'
| אמר לאנשיו:”אין ספק שהאיש הזה הוא יוחנן המטביל! יוחנן קם לתחייה, ולכן הוא מסוגל לחולל את כל הנסים האלה.“ |
3 For Herod having laid hold on John, did bind him, and did put him in prison, because of Herodias his brother Philip's wife,
| הורדוס אמר דברים אלה משום שזמן מה קודם לכן אסר את יוחנן וכבל אותו בכלא, על־פי דרישת אשתו הורודיה שהייתה בעבר אשת אחיו פיליפוס, |
4 for John was saying to him, 'It is not lawful to thee to have her,'
| משום שיוחנן אמר להורדוס שאסור לו להתחתן אתה. |
5 and, willing to kill him, he feared the multitude, because as a prophet they were holding him.
| הורדוס רצה להרוג את יוחנן, אולם פחד ממהומות ומרידות, כי העם חשב את יוחנן לנביא. |
6 But the birthday of Herod being kept, the daughter of Herodias danced in the midst, and did please Herod,
| אולם במסיבת יום הולדתו של הורדוס רקדה לפניו בת הורודיה ריקוד שמצא־חן בעיניו מאוד, |
7 whereupon with an oath he professed to give her whatever she might ask.
| והוא הבטיח בשבועה לתת לה כל מה שתרצה. |
8 And she having been instigated by her mother — 'Give me (says she) here upon a plate the head of John the Baptist;
| לפי דרישת אמה ביקשה הנערה שיביאו לפניה על מגש את ראשו של יוחנן המטביל. |
9 and the king was grieved, but because of the oaths and of those reclining with him, he commanded [it] to be given;
| המלך הצטער, אולם לא רצה להפר את שבועתו, ולא רצה לאבד את יוקרתו בעיני אורחיו. משום כך נתן הורדוס את ההוראות הדרושות, |
10 and having sent, he beheaded John in the prison,
| וראשו של יוחנן נכרת בבית הסוהר |
11 and his head was brought upon a plate, and was given to the damsel, and she brought [it] nigh to her mother.
| והובא על מגש לבתה של הורודיה, אשר נתנה אותו לאמה. |
12 And his disciples having come, took up the body, and buried it, and having come, they told Jesus,
| תלמידי יוחנן באו וביקשו את גופתו, ולאחר שקברו אותו הלכו לישוע וסיפרו לו מה שקרה. |
13 and Jesus having heard, withdrew thence in a boat to a desolate place by himself, and the multitudes having heard did follow him on land from the cities.
| כששמע ישוע מה שקרה, הפליג לבדו בסירה למקום מבודד, אולם ההמונים גילו אותו, ולכן עזבו את כפריהם והלכו אחריו לאורך חוף הים. |
14 And Jesus having come forth, saw a great multitude, and was moved with compassion upon them, and did heal their infirm;
| ישוע ירד מהסירה, וכשראה את האנשים הרבים שחיכו לו, ריחם עליהם וריפא את החולים שביניהם. |
15 and evening having come, his disciples came to him, saying, 'The place is desolate, and the hour hath now past, let away the multitudes that, having gone to the villages, they may buy to themselves food.'
| לפנות ערב ניגשו אליו תלמידיו ואמרו:”אמור לכל האנשים האלה שילכו לקנות אוכל בכפרים שבאזור, כי השעה מאוחרת ובמקום השומם הזה אין מה לאכול.“ |
16 And Jesus said to them, 'They have no need to go away — give ye them to eat.'
| אולם ישוע השיב להם:”אין צורך. אתם תאכילו אותם.“ |
17 And they say to him, 'We have not here except five loaves, and two fishes.'
| ”מה?“קראו התלמידים בתמיהה.”יש לנו רק חמש ככרות לחם ושני דגים.“ |
18 And he said, 'Bring ye them to me hither.'
| ”הביאו אותם לכאן“, הורה ישוע. |
19 And having commanded the multitudes to recline upon the grass, and having taken the five loaves and the two fishes, having looked up to the heaven, he did bless, and having broken, he gave the loaves to the disciples, and the disciples to the multitudes,
| הוא ציווה על האנשים לשבת על הדשא, לאחר מכן לקח את חמש ככרות הלחם ואת שני הדגים, הביט לשמים, ביקש מאלוהים שיברך את האוכל, פרס את הלחם ונתן לתלמידיו שיחלקו לעם. |
20 and they did all eat, and were filled, and they took up what was over of the broken pieces twelve hand-baskets full;
| כולם אכלו עד ששבעו, וכשאספו לבסוף את הפירורים שנשארו, מילאו שנים־עשר סלים. |
21 and those eating were about five thousand men, apart from women and children.
| באותו ערב היו שם כחמשת־אלפים גברים מלבד הנשים והילדים! |
22 And immediately Jesus constrained his disciples to go into the boat, and to go before him to the other side, till he might let away the multitudes;
| לאחר מכן אמר ישוע לתלמידיו להיכנס לסירה ולחצות את הים, בעוד שהוא עצמו נשאר להיפרד מהקהל ולפזר אותם הביתה. |
23 and having let away the multitudes, he went up to the mountain by himself to pray, and evening having come, he was there alone,
| לאחר ששלח ישוע את האנשים עלה על גבעה להתפלל. עם רדת הלילה, כשהתלמידים היו בסירה וישוע היה לבדו על החוף, פרצה סערה עזה והתלמידים נאבקו נגד הרוח החזקה והגלים הגבוהים. |
24 and the boat was now in the midst of the sea, distressed by the waves, for the wind was contrary.
25 And in the fourth watch of the night Jesus went away to them, walking upon the sea,
| בערך בשעה ארבע לפנות בוקר בא ישוע לקראתם, כשהוא פוסע על־פני המים. |
26 and the disciples having seen him walking upon the sea, were troubled saying — 'It is an apparition,' and from the fear they cried out;
| התלמידים המבוהלים צעקו מפחד, כי חשבו שהוא רוח רפאים. |
27 and immediately Jesus spake to them, saying, 'Be of good courage, I am [he], be not afraid.'
| ישוע דיבר אליהם מיד והרגיע אותם:”אל תפחדו, זה אני!“ |
28 And Peter answering him said, 'Sir, if it is thou, bid me come to thee upon the waters;'
| ”אדון, אם זה באמת אתה, “קרא אליו שמעון פטרוס,”צווה עלי ללכת לקראתך על־פני המים!“ |
29 and he said, 'Come;' and having gone down from the boat, Peter walked upon the waters to come unto Jesus,
| ”בסדר“, ענה ישוע.”בוא!“ופטרוס ירד מן הסירה והחל ללכת על־פני המים לקראת ישוע. |
30 but seeing the wind vehement, he was afraid, and having begun to sink, he cried out, saying, 'Sir, save me.'
| אולם כשהביט פטרוס בגלים הגבוהים שסבבוהו נבהל והחל לטבוע.”הצל אותי, אדון!“צעק פטרוס. |
31 And immediately Jesus, having stretched forth the hand, laid hold of him, and saith to him, 'Little faith! for what didst thou waver?'
| מיד הושיט ישוע את ידו וחילץ את פטרוס.”חסר־אמונה אתה!“הוכיח אותו ישוע.”מדוע פקפקת?“ |
32 and they having gone to the boat the wind lulled,
| כשעלו ישוע ופטרוס לסירה פסקה הרוח. |
33 and those in the boat having come, did bow to him, saying, 'Truly — God's Son art thou.'
| התלמידים האחרים ישבו שם המומים ונדהמים.”אתה באמת בן האלוהים!“קראו. |
34 And having passed over, they came to the land of Gennesaret,
| הם המשיכו בדרכם ועגנו בחוף גניסרת. |
35 and having recognized him, the men of that place sent forth to all that region round about, and they brought to him all who were ill,
| אנשי המקום הכירו אותו מיד, והפיצו את דבר בואו בכל האזור. תוך זמן קצר הובאו אליו חולים רבים כדי שירפא אותם. |
36 and were calling on him that they might only touch the fringe of his garment, and as many as did touch were saved.
| החולים ביקשו מישוע שירשה להם רק לגעת בכנף בגדו, וכל מי שנגע בו נרפא. |
