Leviticus 25
1 And Jehovah speaketh unto Moses, in mount Sinai, saying,
| וידבר יהוה אל משה בהר סיני לאמר |
2 'Speak unto the sons of Israel, and thou hast said unto them, When ye come in unto the land which I am giving to you, then hath the land kept a sabbath to Jehovah.
| דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם--ושבתה הארץ שבת ליהוה |
3 'Six years thou dost sow thy field, and six years thou dost prune thy vineyard, and hast gathered its increase,
| שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה |
4 and in the seventh year a sabbath of rest is to the land, a sabbath to Jehovah; thy field thou dost not sow, and thy vineyard thou dost not prune;
| ובשנה השביעת שבת שבתון יהיה לארץ--שבת ליהוה שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר |
5 the spontaneous growth of thy harvest thou dost not reap, and the grapes of thy separated thing thou dost not gather, a year of rest it is to the land.
| את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצר שנת שבתון יהיה לארץ |
6 'And the sabbath of the land hath been to you for food, to thee, and to thy man-servant, and to thy handmaid, and to thy hireling, and to thy settler, who are sojourning with thee;
| והיתה שבת הארץ לכם לאכלה--לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך |
7 and to thy cattle, and to the beast which [is] in thy land, is all thine increase for food.
| ולבהמתך--ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכל |
8 'And thou hast numbered to thee seven sabbaths of years, seven years seven times, and the days of the seven sabbaths of years have been to thee nine and forty years,
| וספרת לך שבע שבתת שנים--שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע שבתת השנים תשע וארבעים שנה |
9 and thou hast caused a trumpet of shouting to pass over in the seventh month, in the tenth of the month; in the day of the atonements ye do cause a trumpet to pass over through all your land;
| והעברת שופר תרועה בחדש השבעי בעשור לחדש ביום הכפרים תעבירו שופר בכל ארצכם |
10 and ye have hallowed the year, the fiftieth year; and ye have proclaimed liberty in the land to all its inhabitants; a jubilee it is to you; and ye have turned back each unto his possession; yea, each unto his family ye do turn back.
| וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ לכל ישביה יובל הוא תהיה לכם ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשבו |
11 'A jubilee it [is], the fiftieth year, a year it is to you; ye sow not, nor reap its spontaneous growth, nor gather its separated things;
| יובל הוא שנת החמשים שנה--תהיה לכם לא תזרעו--ולא תקצרו את ספיחיה ולא תבצרו את נזריה |
12 for a jubilee it [is], holy it is to you; out of the field ye eat its increase;
| כי יובל הוא קדש תהיה לכם מן השדה--תאכלו את תבואתה |
13 in the year of this jubilee ye turn back each unto his possession.
| בשנת היובל הזאת תשבו איש אל אחזתו |
14 'And when thou sellest anything to thy fellow, or buyest from the hand of thy fellow, ye do not oppress one another;
| וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך--אל תונו איש את אחיו |
15 by the number of years after the jubilee thou dost buy from thy fellow; by the number of the years of increase he doth sell to thee;
| במספר שנים אחר היובל תקנה מאת עמיתך במספר שני תבואת ימכר לך |
16 according to the multitude of the years thou dost multiply its price, and according to the fewness of the years thou dost diminish its price; for a number of increases he is selling to thee;
| לפי רב השנים תרבה מקנתו ולפי מעט השנים תמעיט מקנתו כי מספר תבואת הוא מכר לך |
17 and ye do not oppress one another, and thou hast been afraid of thy God; for I [am] Jehovah your God.
| ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלהיך כי אני יהוה אלהיכם |
18 'And ye have done My statutes, and My judgments ye keep, and have done them, and ye have dwelt on the land confidently,
| ועשיתם את חקתי ואת משפטי תשמרו ועשיתם אתם--וישבתם על הארץ לבטח |
19 and the land hath given its fruit, and ye have eaten to satiety, and have dwelt confidently on it.
| ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשבע וישבתם לבטח עליה |
20 'And when ye say, What do we eat in the seventh year, lo, we do not sow, nor gather our increase?
| וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעת הן לא נזרע ולא נאסף את תבואתנו |
21 then I have commanded My blessing on you in the sixth year, and it hath made the increase for three years;
| וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית ועשת את התבואה לשלש השנים |
22 and ye have sown the eighth year, and have eaten of the old increase; until the ninth year, until the coming in of its increase, ye do eat the old.
| וזרעתם את השנה השמינת ואכלתם מן התבואה ישן עד השנה התשיעת עד בוא תבואתה--תאכלו ישן |
23 'And the land is not sold — to extinction, for the land [is] Mine, for sojourners and settlers [are] ye with Me;
| והארץ לא תמכר לצמתת--כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי |
24 and in all the land of your possession a redemption ye do give to the land.
| ובכל ארץ אחזתכם גאלה תתנו לארץ |
25 'When thy brother becometh poor, and hath sold his possession, then hath his redeemer who is near unto him come, and he hath redeemed the sold thing of his brother;
| כי ימוך אחיך ומכר מאחזתו--ובא גאלו הקרב אליו וגאל את ממכר אחיו |
26 and when a man hath no redeemer, and his own hand hath attained, and he hath found as sufficient [for] its redemption,
| ואיש כי לא יהיה לו גאל והשיגה ידו ומצא כדי גאלתו |
27 then he hath reckoned the years of its sale, and hath given back that which is over to the man to whom he sold [it], and he hath returned to his possession.
| וחשב את שני ממכרו והשיב את העדף לאיש אשר מכר לו ושב לאחזתו |
28 'And if his hand hath not found sufficiency to give back to him, then hath his sold thing been in the hand of him who buyeth it till the year of jubilee; and it hath gone out in the jubilee, and he hath returned to his possession.
| ואם לא מצאה ידו די השיב לו--והיה ממכרו ביד הקנה אתו עד שנת היובל ויצא ביבל ושב לאחזתו |
29 'And when a man selleth a dwelling-house [in] a walled city, then hath his right of redemption been until the completion of a year from its selling; days — is his right of redemption;
| ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה--והיתה גאלתו עד תם שנת ממכרו ימים תהיה גאלתו |
30 and if it is not redeemed until the fulness to him of a perfect year, then hath the house which [is] in a walled city been established to extinction to the buyer of it, to his generations; it goeth not out in the jubilee;
| ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה--וקם הבית אשר בעיר אשר לא (לו) חמה לצמיתת לקנה אתו לדרתיו לא יצא ביבל |
31 and a house of the villages which have no wall round about, on the field of the country is reckoned; redemption is to it, and in the jubilee it goeth out.
| ובתי החצרים אשר אין להם חמה סביב--על שדה הארץ יחשב גאלה תהיה לו וביבל יצא |
32 'As to cities of the Levites — houses of the cities of their possession — redemption age-during is to the Levites;
| וערי הלוים--בתי ערי אחזתם גאלת עולם תהיה ללוים |
33 as to him who redeemeth from the Levites, both the sale of a house and the city of his possession have gone out in the jubilee, for the houses of the cities of the Levites are their possession in the midst of the sons of Israel.
| ואשר יגאל מן הלוים ויצא ממכר בית ועיר אחזתו ביבל כי בתי ערי הלוים הוא אחזתם בתוך בני ישראל |
34 And a field, a suburb of their cities, is not sold; for a possession age-during it [is] to them.
| ושדה מגרש עריהם לא ימכר כי אחזת עולם הוא להם |
35 'And when thy brother is become poor, and his hand hath failed with thee, then thou hast kept hold on him, sojourner and settler, and he hath lived with thee;
| וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך--והחזקת בו גר ותושב וחי עמך |
36 thou takest no usury from him, or increase; and thou hast been afraid of thy God; and thy brother hath lived with thee;
| אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך וחי אחיך עמך |
37 thy money thou givest not to him in usury, and for increase thou givest not thy food;
| את כספך--לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך |
38 I [am] Jehovah your God, who hath brought you out of the land of Egypt, to give to you the land of Canaan, to become your God.
| אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים--לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים |
39 'And when thy brother becometh poor with thee, and he hath been sold to thee, thou dost not lay on him servile service;
| וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך--לא תעבד בו עבדת עבד |
40 as an hireling, as a settler, he is with thee, till the year of the jubilee he doth serve with thee, —
| כשכיר כתושב יהיה עמך עד שנת היבל יעבד עמך |
41 then he hath gone out from thee, he and his sons with him, and hath turned back unto his family; even unto the possession of his fathers he doth turn back.
| ויצא מעמך--הוא ובניו עמו ושב אל משפחתו ואל אחזת אבתיו ישוב |
42 'For they [are] My servants, whom I have brought out from the land of Egypt: they are not sold [with] the sale of a servant;
| כי עבדי הם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד |
43 thou rulest not over him with rigour, and thou hast been afraid of thy God.
| לא תרדה בו בפרך ויראת מאלהיך |
44 'And thy man-servant and thy handmaid whom thou hast [are] of the nations who [are] round about you; of them ye buy man-servant and handmaid,
| ועבדך ואמתך אשר יהיו לך מאת הגוים אשר סביבתיכם--מהם תקנו עבד ואמה |
45 and also of the sons of the settlers who are sojourning with you, of them ye buy, and of their families who [are] with you, which they have begotten in your land, and they have been to you for a possession;
| וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו וממשפחתם אשר עמכם אשר הולידו בארצכם והיו לכם לאחזה |
46 and ye have taken them for inheritance to your sons after you, to occupy [for] a possession; to the age ye lay service upon them, but upon your brethren, the sons of Israel, one with another, thou dost not rule over him with rigour.
| והתנחלתם אתם לבניכם אחריכם לרשת אחזה--לעלם בהם תעבדו ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך |
47 'And when the hand of a sojourner or settler with thee attaineth [riches], and thy brother with him hath become poor, and he hath been sold to a sojourner, a settler with thee, or to the root of the family of a sojourner,
| וכי תשיג יד גר ותושב עמך ומך אחיך עמו ונמכר לגר תושב עמך או לעקר משפחת גר |
48 after he hath been sold, there is a right of redemption to him; one of his brethren doth redeem him,
| אחרי נמכר גאלה תהיה לו אחד מאחיו יגאלנו |
49 or his uncle, or a son of his uncle, doth redeem him, or any of the relations of his flesh, of his family, doth redeem him, or — his own hand hath attained — then he hath been redeemed.
| או דדו או בן דדו יגאלנו או משאר בשרו ממשפחתו יגאלנו או השיגה ידו ונגאל |
50 'And he hath reckoned with his buyer from the year of his being sold to him till the year of jubilee, and the money of his sale hath been by the number of years; as the days of an hireling it is with him.
| וחשב עם קנהו משנת המכרו לו עד שנת היבל והיה כסף ממכרו במספר שנים כימי שכיר יהיה עמו |
51 'If yet many years, according to them he giveth back his redemption [money], from the money of his purchase.
| אם עוד רבות בשנים--לפיהן ישיב גאלתו מכסף מקנתו |
52 'And if few are left of the years till the year of jubilee, then he hath reckoned with him, according to his years he doth give back his redemption [money];
| ואם מעט נשאר בשנים עד שנת היבל--וחשב לו כפי שניו ישיב את גאלתו |
53 as an hireling, year by year, he is with him, and he doth not rule him with rigour before thine eyes.
| כשכיר שנה בשנה יהיה עמו לא ירדנו בפרך לעיניך |
54 'And if he is not redeemed in these [years], then he hath gone out in the year of jubilee, he and his sons with him.
| ואם לא יגאל באלה--ויצא בשנת היבל הוא ובניו עמו |
55 For to Me [are] the sons of Israel servants; My servants they [are], whom I have brought out of the land of Egypt; I, Jehovah, [am] your God.
| כי לי בני ישראל עבדים--עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם |
