Leviticus 22

1 And Jehovah speaketh unto Moses, saying,

וידבר יהוה אל משה לאמר׃

2 'Speak unto Aaron, and unto his sons, and they are separated from the holy things of the sons of Israel, and they pollute not My holy name in what they are hallowing to Me; I [am] Jehovah.

דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו את שם קדשי אשר הם מקדשים לי אני יהוה׃

3 'Say unto them, To your generations, any man who draweth near, out of all your seed, unto the holy things which the sons of Israel do sanctify to Jehovah, and his uncleanness on him — even that person hath been cut off from before Me; I [am] Jehovah.

אמר אלהם לדרתיכם כל איש אשר יקרב מכל זרעכם אל הקדשים אשר יקדישו בני ישראל ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מלפני אני יהוה׃

4 'Any man of the seed of Aaron, and is leprous or hath an issue — of the holy things he doth not eat till that he is clean; and he who is coming against any uncleanness of a person, or a man whose seed of copulation goeth out from him,

איש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב בקדשים לא יאכל עד אשר יטהר והנגע בכל טמא נפש או איש אשר תצא ממנו שכבת זרע׃

5 or a man who cometh against any teeming thing which is unclean to him, or against a man who is unclean to him, even any of his uncleanness —

או איש אשר יגע בכל שרץ אשר יטמא לו או באדם אשר יטמא לו לכל טמאתו׃

6 the person who cometh against it — hath even been unclean till the evening, and doth not eat of the holy things, but hath bathed his flesh with water,

נפש אשר תגע בו וטמאה עד הערב ולא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים׃

7 and the sun hath gone in, and he hath been clean, and afterwards he doth eat of the holy things, for it [is] his food;

ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים כי לחמו הוא׃

8 a carcase or torn thing he doth not eat, for uncleanness thereby; I [am] Jehovah.

נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה אני יהוה׃

9 'And they have kept My charge, and bear no sin for it, that they have died for it when they pollute it; I [am] Jehovah sanctifying them.

ושמרו את משמרתי ולא ישאו עליו חטא ומתו בו כי יחללהו אני יהוה מקדשם׃

10 'And no stranger doth eat of the holy thing; a settler of a priest and an hireling doth not eat of the holy thing;

וכל זר לא יאכל קדש תושב כהן ושכיר לא יאכל קדש׃

11 and when a priest buyeth a person, the purchase of his money, he doth eat of it, also one born in his house; they do eat of his bread.

וכהן כי יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו׃

12 'And a priest's daughter, when she is a strange man's, — she, of the heave-offering of the holy things doth not eat;

ובת כהן כי תהיה לאיש זר הוא בתרומת הקדשים לא תאכל׃

13 and a priest's daughter, when she is a widow, or cast out, and hath no seed, and hath turned back unto the house of her father, as [in] her youth, of her father's bread she doth eat; but no stranger doth eat of it.

ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה ושבה אל בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל וכל זר לא יאכל בו׃

14 'And when a man doth eat of a holy thing through ignorance, then he hath added its fifth part to it, and hath given [it] to the priest, with the holy thing;

ואיש כי יאכל קדש בשגגה ויסף חמשיתו עליו ונתן לכהן את הקדש׃

15 and they do not pollute the holy things of the sons of Israel — that which they lift up to Jehovah,

ולא יחללו את קדשי בני ישראל את אשר ירימו ליהוה׃

16 nor have caused them to bear the iniquity of the guilt-offering in their eating their holy things; for I [am] Jehovah, sanctifying them.'

והשיאו אותם עון אשמה באכלם את קדשיהם כי אני יהוה מקדשם׃

17 And Jehovah speaketh unto Moses, saying,

וידבר יהוה אל משה לאמר׃

18 'Speak unto Aaron, and unto his sons, and unto all the sons of Israel, and thou hast said unto them, Any man of the house of Israel, or of the sojourners in Israel, who bringeth near his offering, of all his vows, or of all his willing offerings which they bring near to Jehovah for a burnt-offering;

דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש מבית ישראל ומן הגר בישראל אשר יקריב קרבנו לכל נדריהם ולכל נדבותם אשר יקריבו ליהוה לעלה׃

19 at your pleasure a perfect one, a male of the herd, of the sheep or of the goats;

לרצנכם תמים זכר בבקר בכשבים ובעזים׃

20 nothing in which [is] blemish do ye bring near, for it is not for a pleasing thing for you.

כל אשר בו מום לא תקריבו כי לא לרצון יהיה לכם׃

21 'And when a man bringeth near a sacrifice of peace-offerings to Jehovah, to complete a vow, or for a willing-offering, of the herd or of the flock, it is perfect for a pleasing thing: no blemish is in it;

ואיש כי יקריב זבח שלמים ליהוה לפלא נדר או לנדבה בבקר או בצאן תמים יהיה לרצון כל מום לא יהיה בו׃

22 blind, or broken, or maimed, or having a wen, or scurvy, or scabbed — ye do not bring these near to Jehovah, and a fire-offering ye do not make of them on the altar to Jehovah.

עורת או שבור או חרוץ או יבלת או גרב או ילפת לא תקריבו אלה ליהוה ואשה לא תתנו מהם על המזבח ליהוה׃

23 'As to an ox or a sheep enlarged or dwarfed — a willing-offering ye do make it, but for a vow it is not pleasing.

ושור ושה שרוע וקלוט נדבה תעשה אתו ולנדר לא ירצה׃

24 As to a bruised, or beaten, or enlarged, or cut thing — ye do not bring [it] near to Jehovah; even in your land ye do not do it.

ומעוך וכתות ונתוק וכרות לא תקריבו ליהוה ובארצכם לא תעשו׃

25 And from the hand of a son of a stranger ye do not bring near the bread of your God, of any of these, for their corruption [is] in them; blemish [is] in them; they are not pleasing for you.'

ומיד בן נכר לא תקריבו את לחם אלהיכם מכל אלה כי משחתם בהם מום בם לא ירצו לכם׃

26 And Jehovah speaketh unto Moses, saying,

וידבר יהוה אל משה לאמר׃

27 'When ox or lamb or goat is born, and it hath been seven days under its dam, then from the eighth day and henceforth, it is pleasing for an offering, a fire-offering to Jehovah;

שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה ליהוה׃

28 but an ox or sheep — it and its young one, ye do not slaughter in one day.

ושור או שה אתו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד׃

29 'And when ye sacrifice a sacrifice of thanksgiving to Jehovah, at your pleasure ye do sacrifice,

וכי תזבחו זבח תודה ליהוה לרצנכם תזבחו׃

30 on that day it is eaten, ye do not leave of it till morning; I [am] Jehovah;

ביום ההוא יאכל לא תותירו ממנו עד בקר אני יהוה׃

31 and ye have kept my commands, and have done them; I [am] Jehovah;

ושמרתם מצותי ועשיתם אתם אני יהוה׃

32 and ye do not pollute My holy name, and I have been hallowed in the midst of the sons of Israel; I [am] Jehovah, sanctifying you,

ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל אני יהוה מקדשכם׃

33 who am bringing you up out of the land of Egypt, to become your God; I [am] Jehovah.'

המוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה׃