< Lamentations 5 >

1 Remember, O Jehovah, what hath befallen us, Look attentively, and see our reproach.
זכר יהוה מה היה לנו הביט וראה את חרפתנו׃
2 Our inheritance hath been turned to strangers, Our houses to foreigners.
נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים׃
3 Orphans we have been — without a father, our mothers [are] as widows.
יתומים היינו אין אב אמתינו כאלמנות׃
4 Our water for money we have drunk, Our wood for a price doth come.
מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו׃
5 For our neck we have been pursued, We have laboured — there hath been no rest for us.
על צוארנו נרדפנו יגענו לא הונח לנו׃
6 [To] Egypt we have given a hand, [To] Asshur, to be satisfied with bread.
מצרים נתנו יד אשור לשבע לחם׃
7 Our fathers have sinned — they are not, We their iniquities have borne.
אבתינו חטאו אינם אנחנו עונתיהם סבלנו׃
8 Servants have ruled over us, A deliverer there is none from their hand.
עבדים משלו בנו פרק אין מידם׃
9 With our lives we bring in our bread, Because of the sword of the wilderness.
בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר׃
10 Our skin as an oven hath been burning, Because of the raging of the famine.
עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב׃
11 Wives in Zion they have humbled, Virgins — in cities of Judah.
נשים בציון ענו בתלת בערי יהודה׃
12 Princes by their hand have been hanged, The faces of elders have not been honoured.
שרים בידם נתלו פני זקנים לא נהדרו׃
13 Young men to grind they have taken, And youths with wood have stumbled.
בחורים טחון נשאו ונערים בעץ כשלו׃
14 The aged from the gate have ceased, Young men from their song.
זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם׃
15 Ceased hath the joy of our heart, Turned to mourning hath been our dancing.
שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחלנו׃
16 Fallen hath the crown [from] our head, Woe [is] now to us, for we have sinned.
נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנו כי חטאנו׃
17 For this hath our heart been sick, For these have our eyes been dim.
על זה היה דוה לבנו על אלה חשכו עינינו׃
18 For the mount of Zion — that is desolate, Foxes have gone up on it.
על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו׃
19 Thou, O Jehovah, to the age remainest, Thy throne to generation and generation.
אתה יהוה לעולם תשב כסאך לדר ודור׃
20 Why for ever dost Thou forget us? Thou forsakest us for length of days!
למה לנצח תשכחנו תעזבנו לארך ימים׃
21 Turn us back, O Jehovah, unto Thee, And we turn back, renew our days as of old.
השיבנו יהוה אליך ונשוב חדש ימינו כקדם׃
22 For hast Thou utterly rejected us? Thou hast been wroth against us — exceedingly?
כי אם מאס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד׃

< Lamentations 5 >