John 7
1 And Jesus was walking after these things in Galilee, for he did not wish to walk in Judea, because the Jews were seeking to kill him,
| לאחר מכן חזר ישוע לגליל ועבר מכפר לכפר. הוא לא רצה לשוב ליהודה, כי מנהיגי היהודים שם רצו להרגו. |
2 and the feast of the Jews was nigh — that of tabernacles —
| בהתקרב חג הסוכות |
3 his brethren, therefore, said unto him, 'Remove hence, and go away to Judea, that thy disciples also may behold thy works that thou dost;
| האיצו בו אחיו לעלות לירושלים לרגל החג.”לך ליהודה, כדי שגם תלמידיך יראו את הנסים שאתה מחולל“, לעגו לו. |
4 for no one in secret doth anything, and himself seeketh to be in public; if thou dost these things — manifest thyself to the world;'
| ”איך אתה רוצה להתפרסם בעודך מסתתר כאן? אם אתה מחולל ניסים ונפלאות, גלה את עצמך לעולם.“ |
5 for not even were his brethren believing in him.
| גם אחיו לא האמינו בו. |
6 Jesus, therefore, saith to them, 'My time is not yet present, but your time is always ready;
| ”עדיין לא הגיע הזמן שאלך, אולם אתם יכולים ללכת בכל זמן שתרצו“, השיב ישוע. |
7 the world is not able to hate you, but me it doth hate, because I testify concerning it that its works are evil.
| ”כי העולם אינו יכול לשנוא אתכם, אבל הוא שונא אותי, משום שאני מוכיח אותו במעשיו המושחתים. |
8 Ye — go ye up to this feast; I do not yet go up to this feast, because my time hath not yet been fulfilled;'
| לכו אתם לחוג את החג בירושלים. איני הולך עתה, כי טרם הגיע זמני.“ |
9 and saying these things to them, he remained in Galilee.
| וישוע נשאר בגליל. |
10 And when his brethren went up, then also he himself went up to the feast, not manifestly, but as in secret;
| אולם לאחר שהלכו אחיו הלך גם ישוע לירושלים, אם כי בסתר, כדי שלא יכירו אותו. |
11 the Jews, therefore, were seeking him, in the feast, and said, 'Where is that one?'
| בינתיים חיפשוהו המנהיגים בין החוגגים וחקרו:”היכן הוא?“ |
12 and there was much murmuring about him among the multitudes, some indeed said — 'He is good;' and others said, 'No, but he leadeth astray the multitude;'
| דעת הקהל הייתה חלוקה עליו; אחדים אמרו:”הוא אדם נפלא!“ואילו אחרים טענו:”הוא רמאי!“ |
13 no one, however, was speaking freely about him, through fear of the Jews.
| אך איש לא העז להשמיע את דעתו עליו ברבים, מפחד מנהיגי היהודים. |
14 And it being now the middle of the feast, Jesus went up to the temple, and he was teaching,
| בעיצומו של החג הלך ישוע לבית־המקדש ולימד את העם. |
15 and the Jews were wondering, saying, 'How hath this one known letters — not having learned?'
| ”כיצד הוא יודע כל־כך הרבה?“תמהו היהודים.”הרי הוא לא למד אף פעם בבית מדרש!“ |
16 Jesus answered them and said, 'My teaching is not mine, but His who sent me;
| ”איני מלמד אתכם את תורתי, כי אם את תורת האלוהים אשר שלחני“, השיב ישוע. |
17 if any one may will to do His will, he shall know concerning the teaching, whether it is of God, or — I do speak from myself.
| ”מי שרוצה לעשות את רצון האלוהים יודע אם אני מדבר בשם אלוהים או בשם עצמי. |
18 'He who is speaking from himself his own glory doth seek, but he who is seeking the glory of him who sent him, this one is true, and unrighteousness is not in him;
| מי שמשמיע את דעתו האישית מצפה לשבחים ותהילה, אולם מי שרוצה בכבוד שולחו הוא אדם ישר ונאמן. |
19 hath not Moses given you the law? and none of you doth the law; why me do ye seek to kill?'
| משה נתן לכם את התורה אבל איש מביניכם אינו מקיים את התורה. מדוע אתם רוצים להרוג אותי על הפרת התורה?“ |
20 The multitude answered and said, 'Thou hast a demon, who doth seek to kill thee?'
| ”היצאת מדעתך“, קרא הקהל.”מי רוצה להרוג אותך?“ |
21 Jesus answered and said to them, 'One work I did, and ye all wonder,
| ”אני עשיתי נס אחד בשבת וכולכם התפלאתם והשתוממתם על כך“, אמר ישוע. |
22 because of this, Moses hath given you the circumcision — not that it is of Moses, but of the fathers — and on a sabbath ye circumcise a man;
| ”אבל גם אתם עובדים בשבת! הרי אתם עושים ברית־מילה לפי מצוות משה, מצוה שניתנה לנו למעשה מהאבות וקדמה לתורת משה, גם בשבת. |
23 if a man doth receive circumcision on a sabbath that the law of Moses may not be broken, are ye wroth with me that I made a man all whole on a sabbath?
| אם אתם מתירים קיום ברית־מילה בשבת, כדי לא להפר את התורה, מדוע אתם מתרגזים על שריפאתי מישהו בשבת? |
24 judge not according to appearance, but the righteous judgment judge.'
| אל תשפטו רק לפי מה שאתם רואים בעיניכם, אלא בחנו ושפטו בצדק!“ |
25 Certain, therefore, of the Jerusalemites said, 'Is not this he whom they are seeking to kill?
| אחדים מתושבי ירושלים שאלו:”האם אין זה האיש שהם רוצים להרוג? |
26 and, lo, he doth speak freely, and they say nothing to him; did the rulers at all know truly that this is truly the Christ?
| הנה הוא מדבר בציבור ואיש אינו פוגע בו. אולי מנהיגינו הגיעו למסקנה שהוא באמת המשיח! |
27 but this one — we have known whence he is; and the Christ, when he doth come, no one doth know whence he is.'
| אולם כיצד ייתכן הדבר? הרי אנחנו יודעים מאין בא, ואילו המשיח אמור לבוא מאי־שם, ממקום בלתי ידוע.“ |
28 Jesus cried, therefore, in the temple, teaching and saying, 'Ye have both known me, and ye have known whence I am; and I have not come of myself, but He who sent me is true, whom ye have not known;
| ”ודאי שיודעים אתם מי אני ומאין באתי, “קרא ישוע בקול בבית־המקדש,”אבל דעו לכם שלא באתי אליכם על דעת עצמי, אלא נשלחתי על־ידי האלוהים שאותו אינכם מכירים. |
29 and I have known Him, because I am from Him, and He did send me.'
| אולם אני מכיר אותו, כי אני בא ממנו והוא שלח אותי.“ |
30 They were seeking, therefore, to seize him, and no one laid the hand on him, because his hour had not yet come,
| ההמון רצה לתפוס אותו, אך איש לא הרים עליו אצבע, כי טרם הגיע זמנו. |
31 and many out of the multitude did believe in him, and said — 'The Christ — when he may come — will he do more signs than these that this one did?'
| אנשים רבים מן העם האמינו בישוע, ואמרו:”לאילו ניסים מצפים אתם מהמשיח שאדם זה לא חולל?“ |
32 The Pharisees heard the multitude murmuring these things concerning him, and the Pharisees and the chief priests sent officers that they may take him;
| כאשר נוכחו הפרושים כי העם נוטה להאמין בישוע, הם שלחו יחד עם ראשי הכוהנים סוכנים לתפוס אותו. |
33 Jesus, therefore, said to them, 'Yet a little time I am with you, and I go away unto Him who sent me;
| אולם ישוע אמר להם:”אני אהיה אתכם עוד זמן־מה, ואחר כך אחזור לשולחי. |
34 ye will seek me, and ye shall not find; and where I am, ye are not able to come.'
| תחפשו אותי ולא תמצאוני, כי לא תוכלו לבוא אל המקום שאהיה בו.“ |
35 The Jews, therefore, said among themselves, 'Whither is this one about to go that we shall not find him? — to the dispersion of the Greeks is he about to go? and to teach the Greeks;
| היהודים נבוכו מדבריו.”לאן הוא עומד ללכת?“תמהו.”אולי בכוונתו לעזוב את הארץ וללכת ללמד את היהודים בתפוצות או אף את הגויים! |
36 what is this word that he said, Ye will seek me, and ye shall not find? and, Where I am, ye are not able to come?'
| למה התכוון כשאמר כי נחפש אותו ולא נוכל למצוא אותו, ואף לא נוכל לבוא למקום הימצאו?“ |
37 And in the last, the great day of the feast, Jesus stood and cried, saying, 'If any one doth thirst, let him come unto me and drink;
| ביום האחרון והגדול של החג עמד ישוע וקרא בקול:”כל הצמא שיבוא אלי וישתה! |
38 he who is believing in me, according as the Writing said, Rivers out of his belly shall flow of living water;'
| כי כמו שכתוב, המאמין בי, יזרמו מקרבו נהרות מים חיים.“ |
39 and this he said of the Spirit, which those believing in him were about to receive; for not yet was the Holy Spirit, because Jesus was not yet glorified.
| ישוע התכוון לרוח הקודש שהמאמינים בשמו היו עתידים לקבל. עד לאותו זמן לא ניתן רוח הקודש, כי ישוע עדיין לא נתפאר ולא חזר לשמים. |
40 Many, therefore out of the multitude, having heard the word, said, 'This is truly the Prophet;'
| אנשים רבים בהמון קראו לאחר ששמעו את דבריו:”הוא באמת הנביא!“ |
41 others said, 'This is the Christ;' and others said, 'Why, out of Galilee doth the Christ come?
| אחרים קראו:”זהו המשיח!“היו שלגלגו:”האם המשיח יבוא מהגליל? |
42 Did not the Writing say, that out of the seed of David, and from Bethlehem — the village where David was — the Christ doth come?'
| הלא כתוב כי המשיח יהיה מזרע דוד וכי יבוא מבית לחם, עיר דוד.“ |
43 A division, therefore, arose among the multitude because of him.
| דעת הקהל עליו הייתה חלוקה. |
44 And certain of them were willing to seize him, but no one laid hands on him;
| אחדים מהם רצו לתפסו, אך איש לא שלח בו יד. |
45 the officers came, therefore, unto the chief priests and Pharisees, and they said to them, 'Wherefore did ye not bring him?'
| אנשי החוק שנשלחו לאסרו חזרו אל שולחיהם בידיים ריקות.”היכן הוא? מדוע לא הבאתם אותו?“שאלו הפרושים וראשי הכוהנים. |
46 The officers answered, 'Never so spake man — as this man.'
| ”הוא דיבר דברים נפלאים כל־כך; מעולם לא שמענו דברים כאלה!“השיבו. |
47 The Pharisees, therefore, answered them, 'Have ye also been led astray?
| ”גם אתם הלכתם שולל?“כעסו הפרושים. |
48 did any one out of the rulers believe in him? or out of the Pharisees?
| ”האם ראיתם מישהו בינינו, המנהיגים או הפרושים, אשר מאמין כי הוא המשיח? |
49 but this multitude, that is not knowing the law, is accursed.'
| רק ההמון מקרב העם הזה מאמין בו, כי הם אינם יודעים את התורה. ארורים הם!“ |
50 Nicodemus saith unto them — he who came by night unto him — being one of them,
| נקדימון היה ביניהם; הוא זה שבא אל ישוע בלילה, וכששמע את דברי הפרושים אמר: |
51 'Doth our law judge the man, if it may not hear from him first, and know what he doth?'
| ”האם תורתנו מתירה לנו לשפוט אדם לפני ששמענו מה בפיו וידענו מה שהוא עושה?“ |
52 They answered and said to him, 'Art thou also out of Galilee? search and see, that a prophet out of Galilee hath not risen;'
| ”גם אתה מהגליל?“שאלו בלעג.”דרוש בכתובים וראה שאף נביא אינו בא מהגליל!“ |
53 and each one went on to his house, but Jesus went on to the mount of the Olives.
| בזאת הם נפרדו והלכו איש לביתו. |
