Job 5
1 Pray, call, is there any to answer thee? And unto which of the holy ones dost thou turn?
| קרא-נא היש עונך ואל-מי מקדשים תפנה |
2 For provocation slayeth the perverse, And envy putteth to death the simple,
| כי-לאויל יהרג-כעש ופתה תמית קנאה |
3 I — I have seen the perverse taking root, And I mark his habitation straightway,
| אני-ראיתי אויל משריש ואקוב נוהו פתאם |
4 Far are his sons from safety, And they are bruised in the gate, And there is no deliverer.
| ירחקו בניו מישע וידכאו בשער ואין מציל |
5 Whose harvest the hungry doth eat, And even from the thorns taketh it, And the designing swallowed their wealth.
| אשר קצירו רעב יאכל--ואל-מצנים יקחהו ושאף צמים חילם |
6 For sorrow cometh not forth from the dust, Nor from the ground springeth up misery.
| כי לא-יצא מעפר און ומאדמה לא-יצמח עמל |
7 For man to misery is born, And the sparks go high to fly.
| כי-אדם לעמל יולד ובני-רשף יגביהו עוף |
8 Yet I — I inquire for God, And for God I give my word,
| אולם--אני אדרש אל-אל ואל-אלהים אשים דברתי |
9 Doing great things, and there is no searching. Wonderful, till there is no numbering.
| עשה גדלות ואין חקר נפלאות עד-אין מספר |
10 Who is giving rain on the face of the land, And is sending waters on the out-places.
| הנתן מטר על-פני-ארץ ושלח מים על-פני חוצות |
11 To set the low on a high place, And the mourners have been high [in] safety.
| לשום שפלים למרום וקדרים שגבו ישע |
12 Making void thoughts of the subtile, And their hands do not execute wisdom.
| מפר מחשבות ערומים ולא-תעשנה ידיהם תשיה |
13 Capturing the wise in their subtilty, And the counsel of wrestling ones was hastened,
| לכד חכמים בערמם ועצת נפתלים נמהרה |
14 By day they meet darkness, And as night — they grope at noon.
| יומם יפגשו-חשך וכלילה ימששו בצהרים |
15 And He saveth the wasted from their mouth, And from a strong hand the needy,
| וישע מחרב מפיהם ומיד חזק אביון |
16 And there is hope to the poor, And perverseness hath shut her mouth.
| ותהי לדל תקוה ועלתה קפצה פיה |
17 Lo, the happiness of mortal man, God doth reprove him: And the chastisement of the Mighty despise not,
| הנה אשרי אנוש יוכחנו אלוה ומוסר שדי אל-תמאס |
18 For He doth pain, and He bindeth up, He smiteth, and His hands heal.
| כי הוא יכאיב ויחבש ימחץ וידו תרפינה |
19 In six distresses He delivereth thee, And in seven evil striketh not on thee.
| בשש צרות יצילך ובשבע לא-יגע בך רע |
20 In famine He hath redeemed thee from death, And in battle from the hands of the sword.
| ברעב פדך ממות ובמלחמה מידי חרב |
21 When the tongue scourgeth thou art hid, And thou art not afraid of destruction, When it cometh.
| בשוט לשון תחבא ולא-תירא משד כי יבוא |
22 At destruction and at hunger thou mockest, And of the beast of the earth, Thou art not afraid.
| לשד ולכפן תשחק ומחית הארץ אל-תירא |
23 (For with sons of the field [is] thy covenant, And the beast of the field Hath been at peace with thee.)
| כי עם-אבני השדה בריתך וחית השדה השלמה-לך |
24 And thou hast known that thy tent [is] peace, And inspected thy habitation, and errest not,
| וידעת כי-שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא |
25 And hast known that numerous [is] Thy seed, And thine offspring as the herb of the earth;
| וידעת כי-רב זרעך וצאצאיך כעשב הארץ |
26 Thou comest in full age unto the grave, As the going up of a stalk in its season.
| תבוא בכלח אלי-קבר כעלות גדיש בעתו |
27 Lo, this — we searched it out — it [is] right, hearken; And thou, know for thyself!
| הנה-זאת חקרנוה כן-היא שמענה ואתה דע-לך |
