Job 41
1 Dost thou draw leviathan with an angle? And with a rope thou lettest down — his tongue?
| תמשך לויתן בחכה ובחבל תשקיע לשנו |
2 Dost thou put a reed in his nose? And with a thorn pierce his jaw?
| התשים אגמן באפו ובחוח תקב לחיו |
3 Doth he multiply unto thee supplications? Doth he speak unto thee tender things?
| הירבה אליך תחנונים אם-ידבר אליך רכות |
4 Doth he make a covenant with thee? Dost thou take him for a servant age-during?
| היכרת ברית עמך תקחנו לעבד עולם |
5 Dost thou play with him as a bird? And dost thou bind him for thy damsels?
| התשחק-בו כצפור ותקשרנו לנערותיך |
6 (Feast upon him do companions, They divide him among the merchants!)
| יכרו עליו חברים יחצוהו בין כנענים |
7 Dost thou fill with barbed irons his skin? And with fish-spears his head?
| התמלא בשכות עורו ובצלצל דגים ראשו |
8 Place on him thy hand, Remember the battle — do not add!
| שים-עליו כפך זכר מלחמה אל-תוסף |
9 Lo, the hope of him is found a liar, Also at his appearance is not one cast down?
| הן-תחלתו נכזבה הגם אל-מראיו יטל |
10 None so fierce that he doth awake him, And who [is] he before Me stationeth himself?
| לא-אכזר כי יעורנו ומי הוא לפני יתיצב |
11 Who hath brought before Me and I repay? Under the whole heavens it [is] mine.
| מי הקדימני ואשלם תחת כל-השמים לי-הוא |
12 I do not keep silent concerning his parts, And the matter of might, And the grace of his arrangement.
| לא- (לו-) אחריש בדיו ודבר-גבורות וחין ערכו |
13 Who hath uncovered the face of his clothing? Within his double bridle who doth enter?
| מי-גלה פני לבושו בכפל רסנו מי יבוא |
14 The doors of his face who hath opened? Round about his teeth [are] terrible.
| דלתי פניו מי פתח סביבות שניו אימה |
15 A pride — strong ones of shields, Shut up — a close seal.
| גאוה אפיקי מגנים סגור חותם צר |
16 One unto another they draw nigh, And air doth not enter between them.
| אחד באחד יגשו ורוח לא-יבא ביניהם |
17 One unto another they adhere, They stick together and are not separated.
| איש-באחיהו ידבקו יתלכדו ולא יתפרדו |
18 His sneezings cause light to shine, And his eyes [are] as the eyelids of the dawn.
| עטישתיו תהל אור ועיניו כעפעפי-שחר |
19 Out of his mouth do flames go, sparks of fire escape.
| מפיו לפידים יהלכו כידודי אש יתמלטו |
20 Out of his nostrils goeth forth smoke, As a blown pot and reeds.
| מנחיריו יצא עשן-- כדוד נפוח ואגמן |
21 His breath setteth coals on fire, And a flame from his mouth goeth forth.
| נפשו גחלים תלהט ולהב מפיו יצא |
22 In his neck lodge doth strength, And before him doth grief exult.
| בצוארו ילין עז ולפניו תדוץ דאבה |
23 The flakes of his flesh have adhered — Firm upon him — it is not moved.
| מפלי בשרו דבקו יצוק עליו בל-ימוט |
24 His heart [is] firm as a stone, Yea, firm as the lower piece.
| לבו יצוק כמו-אבן ויצוק כפלח תחתית |
25 From his rising are the mighty afraid, From breakings they keep themselves free.
| משתו יגורו אלים משברים יתחטאו |
26 The sword of his overtaker standeth not, Spear — dart — and lance.
| משיגהו חרב בלי תקום חנית מסע ושריה |
27 He reckoneth iron as straw, brass as rotten wood.
| יחשב לתבן ברזל לעץ רקבון נחושה |
28 The son of the bow doth not cause him to flee, Turned by him into stubble are stones of the sling.
| לא-יבריחנו בן-קשת לקש נהפכו-לו אבני-קלע |
29 As stubble have darts been reckoned, And he laugheth at the shaking of a javelin.
| כקש נחשבו תותח וישחק לרעש כידון |
30 Under him [are] sharp points of clay, He spreadeth gold on the mire.
| תחתיו חדודי חרש ירפד חרוץ עלי-טיט |
31 He causeth to boil as a pot the deep, The sea he maketh as a pot of ointment.
| ירתיח כסיר מצולה ים ישים כמרקחה |
32 After him he causeth a path to shine, One thinketh the deep to be hoary.
| אחריו יאיר נתיב יחשב תהום לשיבה |
33 There is not on the earth his like, That is made without terror.
| אין-על-עפר משלו העשו לבלי-חת |
34 Every high thing he doth see, He [is] king over all sons of pride.
| את-כל-גבה יראה הוא מלך על-כל-בני-שחץ |
