Job 36
1 And Elihu addeth and saith: —
| ויסף אליהוא ויאמר |
2 Honour me a little, and I shew thee, That yet for God [are] words.
| כתר-לי זעיר ואחוך כי עוד לאלוה מלים |
3 I lift up my knowledge from afar, And to my Maker I ascribe righteousness.
| אשא דעי למרחוק ולפעלי אתן-צדק |
4 For, truly, my words [are] not false, The perfect in knowledge [is] with thee.
| כי-אמנם לא-שקר מלי תמים דעות עמך |
5 Lo, God [is] mighty, and despiseth not, Mighty [in] power [and] heart.
| הן-אל כביר ולא ימאס כביר כח לב |
6 He reviveth not the wicked, And the judgment of the poor appointeth;
| לא-יחיה רשע ומשפט עניים יתן |
7 He withdraweth not from the righteous His eyes, And [from] kings on the throne, And causeth them to sit for ever, and they are high,
| לא-יגרע מצדיק עיניו ואת-מלכים לכסא וישיבם לנצח ויגבהו |
8 And if prisoners in fetters They are captured with cords of affliction,
| ואם-אסורים בזקים ילכדון בחבלי-עני |
9 Then He declareth to them their work, And their transgressions, Because they have become mighty,
| ויגד להם פעלם ופשעיהם כי יתגברו |
10 And He uncovereth their ear for instruction, And saith that they turn back from iniquity.
| ויגל אזנם למוסר ויאמר כי-ישובון מאון |
11 If they do hear and serve, They complete their days in good, And their years in pleasantness.
| אם-ישמעו ויעבדו יכלו ימיהם בטוב ושניהם בנעימים |
12 And if they do not hearken, By the dart they pass away, And expire without knowledge.
| ואם-לא ישמעו בשלח יעברו ויגועו בבלי-דעת |
13 And the profane in heart set the face, They cry not when He hath bound them.
| וחנפי-לב ישימו אף לא ישועו כי אסרם |
14 Their soul dieth in youth, And their life among the defiled.
| תמת בנער נפשם וחיתם בקדשים |
15 He draweth out the afflicted in his affliction, And uncovereth in oppression their ear.
| יחלץ עני בעניו ויגל בלחץ אזנם |
16 And also He moved thee from a strait place, [To] a broad place — no straitness under it, And the sitting beyond of thy table Hath been full of fatness.
| ואף הסיתך מפי-צר-- רחב לא-מוצק תחתיה ונחת שלחנך מלא דשן |
17 And the judgment of the wicked thou hast fulfilled, Judgment and justice are upheld — because of fury,
| ודין-רשע מלאת דין ומשפט יתמכו |
18 Lest He move thee with a stroke, And the abundance of an atonement turn thee not aside.
| כי-חמה פן-יסיתך בספק ורב-כפר אל-יטך |
19 Doth He value thy riches? He hath gold, and all the forces of power.
| היערך שועך לא בצר וכל מאמצי-כח |
20 Desire not the night, For the going up of peoples in their stead.
| אל-תשאף הלילה-- לעלות עמים תחתם |
21 Take heed — do not turn unto iniquity, For on this thou hast fixed Rather than [on] affliction.
| השמר אל-תפן אל-און כי-על-זה בחרת מעני |
22 Lo, God doth sit on high by His power, Who [is] like Him — a teacher?
| הן-אל ישגיב בכחו מי כמהו מורה |
23 Who hath appointed unto Him his way? And who said, 'Thou hast done iniquity?'
| מי-פקד עליו דרכו ומי-אמר פעלת עולה |
24 Remember that thou magnify His work That men have beheld.
| זכר כי-תשגיא פעלו-- אשר שררו אנשים |
25 All men have looked on it, Man looketh attentively from afar.
| כל-אדם חזו-בו אנוש יביט מרחוק |
26 Lo, God [is] high, And we know not the number of His years, Yea, there [is] no searching.
| הן-אל שגיא ולא נדע מספר שניו ולא-חקר |
27 When He doth diminish droppings of the waters, They refine rain according to its vapour,
| כי יגרע נטפי-מים יזקו מטר לאדו |
28 Which clouds do drop, They distil on man abundantly.
| אשר-יזלו שחקים ירעפו עלי אדם רב |
29 Yea, doth [any] understand The spreadings out of a cloud? The noises of His tabernacle?
| אף אם-יבין מפרשי-עב תשאות סכתו |
30 Lo, He hath spread over it His light, And the roots of the sea He hath covered,
| הן-פרש עליו אורו ושרשי הים כסה |
31 For by them He doth judge peoples, He giveth food in abundance.
| כי-בם ידין עמים יתן-אכל למכביר |
32 By two palms He hath covered the light, And layeth a charge over it in meeting,
| על-כפים כסה-אור ויצו עליה במפגיע |
33 He sheweth by it [to] his friend substance, Anger against perversity.
| יגיד עליו רעו מקנה אף על-עולה |
