Job 34
1 And Elihu answereth and saith:
| ויען אליהוא ויאמר׃ |
2 Hear, O wise men, my words, And, O knowing ones, give ear to me.
| שמעו חכמים מלי וידעים האזינו לי׃ |
3 For the ear doth try words, And the palate tasteth to eat.
| כי אזן מלין תבחן וחך יטעם לאכל׃ |
4 Judgment let us choose for ourselves, Let us know among ourselves what [is] good.
| משפט נבחרה לנו נדעה בינינו מה טוב׃ |
5 For Job hath said, 'I have been righteous, And God hath turned aside my right,
| כי אמר איוב צדקתי ואל הסיר משפטי׃ |
6 Against my right do I lie? Mortal [is] mine arrow — without transgression.'
| על משפטי אכזב אנוש חצי בלי פשע׃ |
7 Who [is] a man like Job? He drinketh scoffing like water,
| מי גבר כאיוב ישתה לעג כמים׃ |
8 And he hath travelled for company With workers of iniquity, So as to go with men of wickedness.
| וארח לחברה עם פעלי און וללכת עם אנשי רשע׃ |
9 For he hath said, 'It doth not profit a man, When he delighteth himself with God.'
| כי אמר לא יסכן גבר ברצתו עם אלהים׃ |
10 Therefore, O men of heart, hearken to me; Far be it from God to do wickedness, And [from] the Mighty to do perverseness:
| לכן אנשי לבב שמעו לי חללה לאל מרשע ושדי מעול׃ |
11 For the work of man he repayeth to him, And according to the path of each He doth cause him to find.
| כי פעל אדם ישלם לו וכארח איש ימצאנו׃ |
12 Yea, truly, God doth not do wickedly, And the Mighty doth not pervert judgment.
| אף אמנם אל לא ירשיע ושדי לא יעות משפט׃ |
13 Who hath inspected for Himself the earth? And who hath placed all the habitable world?
| מי פקד עליו ארצה ומי שם תבל כלה׃ |
14 If He doth set on him His heart, His spirit and his breath unto Him He gathereth.
| אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסף׃ |
15 Expire doth all flesh together, And man to dust returneth.
| יגוע כל בשר יחד ואדם על עפר ישוב׃ |
16 And if [there is] understanding, hear this, Give ear to the voice of my words.
| ואם בינה שמעה זאת האזינה לקול מלי׃ |
17 Yea, doth one hating justice govern? Or the Most Just dost thou condemn?
| האף שונא משפט יחבוש ואם צדיק כביר תרשיע׃ |
18 Who hath said to a king — 'Worthless,' Unto princes — 'Wicked?'
| האמר למלך בליעל רשע אל נדיבים׃ |
19 That hath not accepted the person of princes, Nor hath known the rich before the poor, For a work of His hands [are] all of them.
| אשר לא נשא פני שרים ולא נכר שוע לפני דל כי מעשה ידיו כלם׃ |
20 [In] a moment they die, and at midnight Shake do people, and they pass away, And they remove the mighty without hand.
| רגע ימתו וחצות לילה יגעשו עם ויעברו ויסירו אביר לא ביד׃ |
21 For His eyes [are] on the ways of each, And all his steps He doth see.
| כי עיניו על דרכי איש וכל צעדיו יראה׃ |
22 There is no darkness nor death-shade, For workers of iniquity to be hidden there;
| אין חשך ואין צלמות להסתר שם פעלי און׃ |
23 For He doth not suffer man any more, To go unto God in judgment,
| כי לא על איש ישים עוד להלך אל אל במשפט׃ |
24 He breaketh the mighty — no searching! And He appointeth others in their stead.
| ירע כבירים לא חקר ויעמד אחרים תחתם׃ |
25 Therefore He knoweth their works, And He hath overturned by night, And they are bruised.
| לכן יכיר מעבדיהם והפך לילה וידכאו׃ |
26 As wicked He hath stricken them, In the place of beholders.
| תחת רשעים ספקם במקום ראים׃ |
27 Because that against right They have turned aside from after Him, And none of His ways have considered wisely,
| אשר על כן סרו מאחריו וכל דרכיו לא השכילו׃ |
28 To cause to come in unto Him The cry of the poor, And the cry of the afflicted He heareth.
| להביא עליו צעקת דל וצעקת עניים ישמע׃ |
29 And He giveth rest, and who maketh wrong? And hideth the face, and who beholdeth it? And in reference to a nation and to a man, [It is] the same.
| והוא ישקט ומי ירשע ויסתר פנים ומי ישורנו ועל גוי ועל אדם יחד׃ |
30 From the reigning of a profane man, From the snares of a people;
| ממלך אדם חנף ממקשי עם׃ |
31 For unto God hath any said: 'I have taken away, I do not corruptly,
| כי אל אל האמר נשאתי לא אחבל׃ |
32 Besides [that which] I see, shew Thou me, If iniquity I have done — I do not add?'
| בלעדי אחזה אתה הרני אם עול פעלתי לא אסיף׃ |
33 By thee doth He recompense, That thou hast refused — That thou dost choose, and not I? And what thou hast known, speak.
| המעמך ישלמנה כי מאסת כי אתה תבחר ולא אני ומה ידעת דבר׃ |
34 Let men of heart say to me, And a wise man is hearkening to me.
| אנשי לבב יאמרו לי וגבר חכם שמע לי׃ |
35 Job — not with knowledge doth he speak, And his words [are] not with wisdom.
| איוב לא בדעת ידבר ודבריו לא בהשכיל׃ |
36 My Father! let Job be tried — unto victory, Because of answers for men of iniquity,
| אבי יבחן איוב עד נצח על תשבת באנשי און׃ |
37 For he doth add to his sin, Transgression among us he vomiteth, And multiplieth his sayings to God.
| כי יסיף על חטאתו פשע בינינו יספוק וירב אמריו לאל׃ |
