Job 33

1 And yet, I pray thee, O Job, Hear my speech and [to] all my words give ear.

ואולם--שמע-נא איוב מלי וכל-דברי האזינה

2 Lo, I pray thee, I have opened my mouth, My tongue hath spoken in the palate.

הנה-נא פתחתי פי דברה לשוני בחכי

3 Of the uprightness of my heart [are] my sayings, And knowledge have my lips clearly spoken.

ישר-לבי אמרי ודעת שפתי ברור מללו

4 The Spirit of God hath made me, And the breath of the Mighty doth quicken me.

רוח-אל עשתני ונשמת שדי תחיני

5 If thou art able — answer me, Set in array before me — station thyself.

אם-תוכל השיבני ערכה לפני התיצבה

6 Lo, I [am], according to thy word, for God, From the clay I — I also, have been formed.

הן-אני כפיך לאל מחמר קרצתי גם-אני

7 Lo, my terror doth not frighten thee, And my burden on thee is not heavy.

הנה אמתי לא תבעתך ואכפי עליך לא-יכבד

8 Surely — thou hast said in mine ears, And the sounds of words I hear:

אך אמרת באזני וקול מלין אשמע

9 'Pure [am] I, without transgression, Innocent [am] I, and I have no iniquity.

זך אני בלי-פשע חף אנכי ולא עון לי

10 Lo, occasions against me He doth find, He doth reckon me for an enemy to Him,

הן תנואות עלי ימצא יחשבני לאויב לו

11 He doth put in the stocks my feet, He doth watch all my paths.'

ישם בסד רגלי ישמר כל-ארחתי

12 Lo, [in] this thou hast not been righteous, I answer thee, that greater is God than man.

הן-זאת לא-צדקת אענך כי-ירבה אלוה מאנוש

13 Wherefore against Him hast thou striven, When [for] all His matters He answereth not?

מדוע אליו ריבות כי כל-דבריו לא יענה

14 For once doth God speak, and twice, (He doth not behold it.)

כי-באחת ידבר-אל ובשתים לא ישורנה

15 In a dream — a vision of night, In the falling of deep sleep on men, In slumberings on a bed.

בחלום חזיון לילה--בנפל תרדמה על-אנשים בתנומות עלי משכב

16 Then He uncovereth the ear of men, And for their instruction sealeth:

אז יגלה אזן אנשים ובמסרם יחתם

17 To turn aside man [from] doing, And pride from man He concealeth.

להסיר אדם מעשה וגוה מגבר יכסה

18 He keepeth back his soul from corruption, And his life from passing away by a dart.

יחשך נפשו מני-שחת וחיתו מעבר בשלח

19 And he hath been reproved With pain on his bed, And the strife of his bones [is] enduring.

והוכח במכאוב על-משכבו וריב (ורוב) עצמיו אתן

20 And his life hath nauseated bread, And his soul desirable food.

וזהמתו חיתו לחם ונפשו מאכל תאוה

21 His flesh is consumed from being seen, And high are his bones, they were not seen!

יכל בשרו מראי ושפי (ושפו) עצמתיו לא ראו

22 And draw near to the pit doth his soul, And his life to those causing death.

ותקרב לשחת נפשו וחיתו לממתים

23 If there is by him a messenger, An interpreter — one of a thousand, To declare for man his uprightness:

אם-יש עליו מלאך--מליץ אחד מני-אלף להגיד לאדם ישרו

24 Then He doth favour him and saith, 'Ransom him from going down to the pit, I have found an atonement.'

ויחננו--ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כפר

25 Fresher [is] his flesh than a child's, He returneth to the days of his youth.

רטפש בשרו מנער ישוב לימי עלומיו

26 He maketh supplication unto God, And He accepteth him. And he seeth His face with shouting, And He returneth to man His righteousness.

יעתר אל-אלוה וירצהו וירא פניו בתרועה וישב לאנוש צדקתו

27 He looketh on men, and saith, 'I sinned, And uprightness I have perverted, And it hath not been profitable to me.

ישר על-אנשים ויאמר חטאתי וישר העויתי ולא-שוה לי

28 He hath ransomed my soul From going over into the pit, And my life on the light looketh.'

פדה נפשי (נפשו) מעבר בשחת וחיתי (וחיתו) באור תראה

29 Lo, all these doth God work, Twice — thrice with man,

הן-כל-אלה יפעל-אל-- פעמים שלוש עם-גבר

30 To bring back his soul from the pit, To be enlightened with the light of the living.

להשיב נפשו מני-שחת-- לאור באור החיים

31 Attend, O Job, hearken to me, Keep silent, and I — I do speak.

הקשב איוב שמע-לי החרש ואנכי אדבר

32 If there are words — answer me, Speak, for I have a desire to justify thee.

אם-יש-מלין השיבני דבר כי-חפצתי צדקך

33 If there are not — hearken thou to me, Keep silent, and I teach thee wisdom.

אם-אין אתה שמע-לי החרש ואאלפך חכמה