Job 29
1 And Job addeth to lift up his simile, and saith: —
| ויסף איוב שאת משלו ויאמר׃ |
2 Who doth make me as [in] months past, As [in] the days of God's preserving me?
| מי יתנני כירחי קדם כימי אלוה ישמרני׃ |
3 In His causing His lamp to shine on my head, By His light I walk [through] darkness.
| בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך׃ |
4 As I have been in days of my maturity, And the counsel of God upon my tent.
| כאשר הייתי בימי חרפי בסוד אלוה עלי אהלי׃ |
5 When yet the Mighty One [is] with me. Round about me — my young ones,
| בעוד שדי עמדי סביבותי נערי׃ |
6 When washing my goings with butter, And the firm rock [is] with me rivulets of oil.
| ברחץ הליכי בחמה וצור יצוק עמדי פלגי שמן׃ |
7 When I go out to the gate by the city, In a broad place I prepare my seat.
| בצאתי שער עלי קרת ברחוב אכין מושבי׃ |
8 Seen me have youths, and they, been hidden, And the aged have risen — they stood up.
| ראוני נערים ונחבאו וישישים קמו עמדו׃ |
9 Princes have kept in words, And a hand they place on their mouth.
| שרים עצרו במלים וכף ישימו לפיהם׃ |
10 The voice of leaders hath been hidden, And their tongue to the palate hath cleaved.
| קול נגידים נחבאו ולשונם לחכם דבקה׃ |
11 For the ear heard, and declareth me happy, And the eye hath seen, and testifieth [to] me.
| כי אזן שמעה ותאשרני ועין ראתה ותעידני׃ |
12 For I deliver the afflicted who is crying, And the fatherless who hath no helper.
| כי אמלט עני משוע ויתום ולא עזר לו׃ |
13 The blessing of the perishing cometh on me, And the heart of the widow I cause to sing.
| ברכת אבד עלי תבא ולב אלמנה ארנן׃ |
14 Righteousness I have put on, and it clotheth me, As a robe and a diadem my justice.
| צדק לבשתי וילבשני כמעיל וצניף משפטי׃ |
15 Eyes I have been to the blind, And feet to the lame [am] I.
| עינים הייתי לעור ורגלים לפסח אני׃ |
16 A father I [am] to the needy, And the cause I have not known I search out.
| אב אנכי לאביונים ורב לא ידעתי אחקרהו׃ |
17 And I break the jaw-teeth of the perverse, And from his teeth I cast away prey.
| ואשברה מתלעות עול ומשניו אשליך טרף׃ |
18 And I say, 'With my nest I expire, And as the sand I multiply days.'
| ואמר עם קני אגוע וכחול ארבה ימים׃ |
19 My root is open unto the waters, And dew doth lodge on my branch.
| שרשי פתוח אלי מים וטל ילין בקצירי׃ |
20 My honour [is] fresh with me, And my bow in my hand is renewed.
| כבודי חדש עמדי וקשתי בידי תחליף׃ |
21 To me they have hearkened, Yea, they wait, and are silent for my counsel.
| לי שמעו ויחלו וידמו למו עצתי׃ |
22 After my word they change not, And on them doth my speech drop,
| אחרי דברי לא ישנו ועלימו תטף מלתי׃ |
23 And they wait as [for] rain for me, And their mouth they have opened wide [As] for the latter rain.
| ויחלו כמטר לי ופיהם פערו למלקוש׃ |
24 I laugh unto them — they give no credence, And the light of my face cause not to fall.
| אשחק אלהם לא יאמינו ואור פני לא יפילון׃ |
25 I choose their way, and sit head, And I dwell as a king in a troop, When mourners he doth comfort.
| אבחר דרכם ואשב ראש ואשכון כמלך בגדוד כאשר אבלים ינחם׃ |
