Job 17
1 My spirit hath been destroyed, My days extinguished — graves [are] for me.
| רוחי חבלה ימי נזעכו קברים לי׃ |
2 If not — mockeries [are] with me. And in their provocations mine eye lodgeth.
| אם לא התלים עמדי ובהמרותם תלן עיני׃ |
3 Place, I pray Thee, my pledge with Thee; Who is he that striketh hand with me?
| שימה נא ערבני עמך מי הוא לידי יתקע׃ |
4 For their heart Thou hast hidden From understanding, Therefore Thou dost not exalt them.
| כי לבם צפנת משכל על כן לא תרמם׃ |
5 For a portion he sheweth friendship, And the eyes of his sons are consumed.
| לחלק יגיד רעים ועיני בניו תכלנה׃ |
6 And he set me up for a proverb of the peoples, And a wonder before them I am.
| והצגני למשל עמים ותפת לפנים אהיה׃ |
7 And dim from sorrow is mine eye, And my members as a shadow all of them.
| ותכה מכעש עיני ויצרי כצל כלם׃ |
8 Astonished are the upright at this, And the innocent against the profane Stirreth himself up.
| ישמו ישרים על זאת ונקי על חנף יתערר׃ |
9 And the righteous layeth hold [on] his way, And the clean of hands addeth strength, And — dumb are they all.
| ויאחז צדיק דרכו וטהר ידים יסיף אמץ׃ |
10 Return, and come in, I pray you, And I find not among you a wise man.
| ואולם כלם תשבו ובאו נא ולא אמצא בכם חכם׃ |
11 My days have passed by, My devices have been broken off, The possessions of my heart!
| ימי עברו זמתי נתקו מורשי לבבי׃ |
12 Night for day they appoint, Light [is] near because of darkness.
| לילה ליום ישימו אור קרוב מפני חשך׃ |
| אם אקוה שאול ביתי בחשך רפדתי יצועי׃ (Sheol h7585) |
14 To corruption I have called: — 'Thou [art] my father.' 'My mother' and 'my sister' — to the worm.
| לשחת קראתי אבי אתה אמי ואחתי לרמה׃ |
15 And where [is] now my hope? Yea, my hope, who doth behold it?
| ואיה אפו תקותי ותקותי מי ישורנה׃ |
