Job 13
1 Lo, all — hath mine eye seen, Heard hath mine ear, and it attendeth to it.
| הן-כל ראתה עיני שמעה אזני ותבן לה |
2 According to your knowledge I have known — also I. I am not fallen more than you.
| כדעתכם ידעתי גם-אני לא-נפל אנכי מכם |
3 Yet I for the Mighty One do speak, And to argue for God I delight.
| אולם--אני אל-שדי אדבר והוכח אל-אל אחפץ |
4 And yet, ye [are] forgers of falsehood, Physicians of nought — all of you,
| ואולם אתם טפלי-שקר רפאי אלל כלכם |
5 O that ye would keep perfectly silent, And it would be to you for wisdom.
| מי-יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה |
6 Hear, I pray you, my argument, And to the pleadings of my lips attend,
| שמעו-נא תוכחתי ורבות שפתי הקשיבו |
7 For God do ye speak perverseness? And for Him do ye speak deceit?
| הלאל תדברו עולה ולו תדברו רמיה |
8 His face do ye accept, if for God ye strive?
| הפניו תשאון אם-לאל תריבון |
9 Is [it] good that He doth search you, If, as one mocketh at a man, ye mock at Him?
| הטוב כי-יחקר אתכם אם-כהתל באנוש תהתלו בו |
10 He doth surely reprove you, if in secret ye accept faces.
| הוכח יוכיח אתכם-- אם-בסתר פנים תשאון |
11 Doth not His excellency terrify you? And His dread fall upon you?
| הלא שאתו תבעת אתכם ופחדו יפל עליכם |
12 Your remembrances [are] similes of ashes, For high places of clay your heights.
| זכרניכם משלי-אפר לגבי-חמר גביכם |
13 Keep silent from me, and I speak, And pass over me doth what?
| החרישו ממני ואדברה-אני ויעבר עלי מה |
14 Wherefore do I take my flesh in my teeth? And my soul put in my hand?
| על-מה אשא בשרי בשני ונפשי אשים בכפי |
15 Lo, He doth slay me — I wait not! Only, my ways unto His face I argue.
| הן יקטלני לא (לו) איחל אך-דרכי אל-פניו אוכיח |
16 Also — He [is] to me for salvation, For the profane cometh not before Him.
| גם-הוא-לי לישועה כי-לא לפניו חנף יבוא |
17 Hear ye diligently my word, And my declaration with your ears.
| שמעו שמוע מלתי ואחותי באזניכם |
18 Lo, I pray you, I have set in order the cause, I have known that I am righteous.
| הנה-נא ערכתי משפט ידעתי כי-אני אצדק |
19 Who [is] he that doth strive with me? For now I keep silent and gasp.
| מי-הוא יריב עמדי כי-עתה אחריש ואגוע |
20 Only two things, O God, do with me: Then from Thy face I am not hidden.
| אך-שתים אל-תעש עמדי אז מפניך לא אסתר |
21 Thy hand put far off from me, And Thy terror let not terrify me.
| כפך מעלי הרחק ואמתך אל-תבעתני |
22 And call Thou, and I — I answer, Or — I speak, and answer Thou me.
| וקרא ואנכי אענה או-אדבר והשיבני |
23 How many iniquities and sins have I? My transgression and my sin let me know.
| כמה לי עונות וחטאות-- פשעי וחטאתי הדיעני |
24 Why dost Thou hide Thy face? And reckonest me for an enemy to Thee?
| למה-פניך תסתיר ותחשבני לאויב לך |
25 A leaf driven away dost Thou terrify? And the dry stubble dost Thou pursue?
| העלה נדף תערוץ ואת-קש יבש תרדף |
26 For Thou writest against me bitter things, And causest me to possess iniquities of my youth:
| כי-תכתב עלי מררות ותורישני עונות נעורי |
27 And puttest in the stocks my feet, And observest all my paths, On the roots of my feet Thou settest a print,
| ותשם בסד רגלי-- ותשמור כל-ארחתי על-שרשי רגלי תתחקה |
28 And he, as a rotten thing, weareth away, As a garment hath a moth consumed him.
| והוא כרקב יבלה כבגד אכלו עש |
