Job 11
1 And Zophar the Naamathite answereth and saith: —
| ויען צפר הנעמתי ויאמר |
2 Is a multitude of words not answered? And is a man of lips justified?
| הרב דברים לא יענה ואם-איש שפתים יצדק |
3 Thy devices make men keep silent, Thou scornest, and none is causing blushing!
| בדיך מתים יחרישו ותלעג ואין מכלם |
4 And thou sayest, 'Pure [is] my discourse, And clean I have been in Thine eyes.'
| ותאמר זך לקחי ובר הייתי בעיניך |
5 And yet, O that God had spoken! And doth open His lips with thee.
| ואולם--מי יתן אלוה דבר ויפתח שפתיו עמך |
6 And declare to thee secrets of wisdom, For counsel hath foldings. And know thou that God forgetteth for thee, [Some] of thine iniquity.
| ויגד-לך תעלמות חכמה-- כי-כפלים לתושיה ודע-- כי-ישה לך אלוה מעונך |
7 By searching dost thou find out God? Unto perfection find out the Mighty One?
| החקר אלוה תמצא אם עד-תכלית שדי תמצא |
| גבהי שמים מה-תפעל עמקה משאול מה-תדע (Sheol h7585) |
9 Longer than earth [is] its measure, And broader than the sea.
| ארכה מארץ מדה ורחבה מני-ים |
10 If He pass on, and shut up, and assemble, Who then dost reverse it?
| אם-יחלף ויסגיר ויקהיל ומי ישיבנו |
11 For he hath known men of vanity, And He seeth iniquity, And one doth not consider [it]!
| כי-הוא ידע מתי-שוא וירא-און ולא יתבונן |
12 And empty man is bold, And the colt of a wild ass man is born.
| ואיש נבוב ילבב ועיר פרא אדם יולד |
13 If thou — thou hast prepared thy heart, And hast spread out unto Him thy hands,
| אם-אתה הכינות לבך ופרשת אליו כפיך |
14 If iniquity [is] in thy hand, put it far off, And let not perverseness dwell in thy tents.
| אם-און בידך הרחיקהו ואל-תשכן באהליך עולה |
15 For then thou liftest up thy face from blemish, And thou hast been firm, and fearest not.
| כי-אז תשא פניך ממום והיית מצק ולא תירא |
16 For thou dost forget misery, As waters passed away thou rememberest.
| כי-אתה עמל תשכח כמים עברו תזכר |
17 And above the noon doth age rise, Thou fliest — as the morning thou art.
| ומצהרים יקום חלד תעפה כבקר תהיה |
18 And thou hast trusted because their is hope, And searched — in confidence thou liest down,
| ובטחת כי-יש תקוה וחפרת לבטח תשכב |
19 And thou hast rested, And none is causing trembling, And many have entreated thy face;
| ורבצת ואין מחריד וחלו פניך רבים |
20 And the eyes of the wicked are consumed, And refuge hath perished from them, And their hope [is] a breathing out of soul!
| ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם ותקותם מפח-נפש |
