Isaiah 24
1 Lo, Jehovah is emptying the land, And is making it waste, And hath overturned [it on] its face, And hath scattered its inhabitants.
| הנה יהוה בוקק הארץ ובולקה ועוה פניה והפיץ ישביה׃ |
2 And it hath been — as a people so a priest, As the servant so his master, As the maid-servant so her mistress, As the buyer so the seller, As the lender so the borrower, As the usurer so he who is lifting [it] on himself.
| והיה כעם ככהן כעבד כאדניו כשפחה כגברתה כקונה כמוכר כמלוה כלוה כנשה כאשר נשא בו׃ |
3 Utterly emptied is the land, and utterly spoiled, For Jehovah hath spoken this word:
| הבוק תבוק הארץ והבוז תבוז כי יהוה דבר את הדבר הזה׃ |
4 Mourned, faded hath the land, Languished, faded hath the world, Languished have they — the high place of the people of the land.
| אבלה נבלה הארץ אמללה נבלה תבל אמללו מרום עם הארץ׃ |
5 And the land hath been defiled under its inhabitants, Because they have transgressed laws, They have changed a statute, They have made void a covenant age-during.
| והארץ חנפה תחת ישביה כי עברו תורת חלפו חק הפרו ברית עולם׃ |
6 Therefore a curse hath consumed the land, And the inhabitants in it are become desolate, Therefore consumed have been inhabitants of the land, And few men have been left.
| על כן אלה אכלה ארץ ויאשמו ישבי בה על כן חרו ישבי ארץ ונשאר אנוש מזער׃ |
7 Mourned hath the new wine, languished the vine, Sighed have all the joyful of heart.
| אבל תירוש אמללה גפן נאנחו כל שמחי לב׃ |
8 Ceased hath the joy of tabrets, Ceased hath the noise of exulting ones, Ceased hath the joy of a harp.
| שבת משוש תפים חדל שאון עליזים שבת משוש כנור׃ |
9 With a song they drink not wine, Bitter is strong drink to those drinking it.
| בשיר לא ישתו יין ימר שכר לשתיו׃ |
10 It was broken down — a city of emptiness, Shut hath been every house from entrance.
| נשברה קרית תהו סגר כל בית מבוא׃ |
11 A cry over the wine [is] in out-places, Darkened hath been all joy, Removed hath been the joy of the land.
| צוחה על היין בחוצות ערבה כל שמחה גלה משוש הארץ׃ |
12 Left in the city [is] desolation, And [with] wasting is the gate smitten.
| נשאר בעיר שמה ושאיה יכת שער׃ |
13 When thus it is in the heart of the land, In the midst of the peoples, As the compassing of the olive, As gleanings when harvest hath been finished,
| כי כה יהיה בקרב הארץ בתוך העמים כנקף זית כעוללת אם כלה בציר׃ |
14 They — they lift up their voice, They sing of the excellency of Jehovah, They have cried aloud from the sea.
| המה ישאו קולם ירנו בגאון יהוה צהלו מים׃ |
15 Therefore in prosperity honour ye Jehovah, In isles of the sea, the name of Jehovah, God of Israel.
| על כן בארים כבדו יהוה באיי הים שם יהוה אלהי ישראל׃ |
16 From the skirt of the earth we heard songs, The desire of the righteous. And I say, 'Leanness [is] to me, Leanness [is] to me, woe [is] to me.' Treacherous dealers dealt treacherously, Yea, treachery, treacherous dealers dealt treacherously.
| מכנף הארץ זמרת שמענו צבי לצדיק ואמר רזי לי רזי לי אוי לי בגדים בגדו ובגד בוגדים בגדו׃ |
17 Fear, and a snare, and a gin, [Are] on thee, O inhabitant of the land.
| פחד ופחת ופח עליך יושב הארץ׃ |
18 And it hath come to pass, He who is fleeing from the noise of the fear Doth fall into the snare, And he who is coming up from the midst of the snare, Is captured by the gin, For windows on high have been opened, And shaken are foundations of the land.
| והיה הנס מקול הפחד יפל אל הפחת והעולה מתוך הפחת ילכד בפח כי ארבות ממרום נפתחו וירעשו מוסדי ארץ׃ |
19 Utterly broken down hath been the land, Utterly broken hath been the land, Utterly moved hath been the land.
| רעה התרעעה הארץ פור התפוררה ארץ מוט התמוטטה ארץ׃ |
20 Stagger greatly doth the land as a drunkard, And it hath been moved as a lodge, And heavy on it hath been its transgression, And it hath fallen, and addeth not to rise.
| נוע תנוע ארץ כשכור והתנודדה כמלונה וכבד עליה פשעה ונפלה ולא תסיף קום׃ |
21 And it hath come to pass, in that day, Jehovah layeth a charge on the host of the high place in the high place, And on the kings of the land on the land.
| והיה ביום ההוא יפקד יהוה על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה׃ |
22 And they have been gathered — A gathering of bound ones in a pit, And shut up they have been in a prison, And after a multitude of days are inspected.
| ואספו אספה אסיר על בור וסגרו על מסגר ומרב ימים יפקדו׃ |
23 And confounded hath been the moon, And ashamed hath been the sun, For reigned hath Jehovah of Hosts In mount Zion, and in Jerusalem, And over-against His elders — honour!
| וחפרה הלבנה ובושה החמה כי מלך יהוה צבאות בהר ציון ובירושלם ונגד זקניו כבוד׃ |
