Isaiah 2
1 The thing that Isaiah son of Amoz hath seen concerning Judah and Jerusalem:
| הדבר אשר חזה ישעיהו בן אמוץ על יהודה וירושלם |
2 And it hath come to pass, In the latter end of the days, Established is the mount of Jehovah's house, Above the top of the mounts, And it hath been lifted up above the heights, And flowed unto it have all the nations.
| והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית יהוה בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים |
3 And gone have many peoples and said, 'Come, and we go up unto the mount of Jehovah, Unto the house of the God of Jacob, And He doth teach us of His ways, And we walk in His paths, For from Zion goeth forth a law, And a word of Jehovah from Jerusalem.
| והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה אל בית אלהי יעקב וירנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר יהוה מירושלם |
4 And He hath judged between the nations, And hath given a decision to many peoples, And they have beat their swords to ploughshares, And their spears to pruning-hooks, Nation doth not lift up sword unto nation, Nor do they learn any more — war.
| ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות--לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה |
5 O house of Jacob, come, And we walk in the light of Jehovah.'
| בית יעקב--לכו ונלכה באור יהוה |
6 For Thou hast left Thy people, the house of Jacob. For they have been filled from the east, And [are] sorcerers like the Philistines, And with the children of strangers strike hands.
| כי נטשתה עמך בית יעקב--כי מלאו מקדם ועננים כפלשתים ובילדי נכרים ישפיקו |
7 And its land is full of silver and gold, And there is no end to its treasures, And its land is full of horses, And there is no end to its chariots,
| ותמלא ארצו כסף וזהב ואין קצה לאצרתיו ותמלא ארצו סוסים ואין קצה למרכבתיו |
8 And its land is full of idols, To the work of its hands it boweth itself, To that which its fingers have made,
| ותמלא ארצו אלילים למעשה ידיו ישתחוו לאשר עשו אצבעתיו |
9 And the low boweth down, and the high is humbled, And Thou acceptest them not.
| וישח אדם וישפל איש ואל תשא להם |
10 Enter into a rock, and be hidden in dust, Because of the fear of Jehovah, And because of the honour of His excellency.
| בוא בצור והטמן בעפר מפני פחד יהוה ומהדר גאנו |
11 The haughty eyes of man have been humbled, And bowed down hath been the loftiness of men, And set on high hath Jehovah alone been in that day.
| עיני גבהות אדם שפל ושח רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא |
12 For a day [is] to Jehovah of Hosts, For every proud and high one, And for every lifted up and low one,
| כי יום ליהוה צבאות על כל גאה--ורם ועל כל נשא ושפל |
13 And for all cedars of Lebanon, The high and the exalted ones, And for all oaks of Bashan,
| ועל כל ארזי הלבנון הרמים והנשאים ועל כל אלוני הבשן |
14 And for all the high mountains, And for all the exalted heights,
| ועל כל ההרים הרמים ועל כל הגבעות הנשאות |
15 And for every high tower, And for every fenced wall,
| ועל כל מגדל גבה ועל כל חומה בצורה |
16 And for all ships of Tarshish, And for all desirable pictures.
| ועל כל אניות תרשיש ועל כל שכיות החמדה |
17 And bowed down hath been the haughtiness of man, And humbled the loftiness of men, And set on high hath Jehovah alone been in that day.
| ושח גבהות האדם ושפל רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא |
18 And the idols — they completely pass away.
| והאלילים כליל יחלף |
19 And [men] have entered into caverns of rocks, And into caves of dust, Because of the fear of Jehovah, And because of the honour of His excellency, In His rising to terrify the earth.
| ובאו במערות צרים ובמחלות עפר--מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ |
20 In that day doth man cast his idols of silver, And his idols of gold, That they have made for him to worship, To moles, and to bats,
| ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כספו ואת אלילי זהבו--אשר עשו לו להשתחות לחפר פרות ולעטלפים |
21 To enter into cavities of the rocks, And into clefts of the high places, Because of the fear of Jehovah, And because of the honour of His excellency, In His rising to terrify the earth.
| לבוא בנקרות הצרים ובסעפי הסלעים--מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ |
22 Cease for you from man, Whose breath [is] in his nostrils, For — in what is he esteemed?
| חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא |
