Isaiah 1
1 The Visions of Isaiah son of Amoz, that he hath seen concerning Judah and Jerusalem, in the days of Uzziah, Jotham, Ahaz, Hezekiah, kings of Judah.
| חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלם--בימי עזיהו יותם אחז יחזקיהו מלכי יהודה |
2 Hear, O heavens, and give ear, O earth, For Jehovah hath spoken: Sons I have nourished and brought up, And they — they transgressed against Me.
| שמעו שמים והאזיני ארץ כי יהוה דבר בנים גדלתי ורוממתי והם פשעו בי |
3 An ox hath known its owner, And an ass the crib of its master, Israel hath not known, My people hath not understood.
| ידע שור קנהו וחמור אבוס בעליו ישראל לא ידע עמי לא התבונן |
4 Ah, sinning nation, a people heavy [with] iniquity, A seed of evil doers, sons — corrupters! They have forsaken Jehovah, They have despised the Holy One of Israel, They have gone away backward.
| הוי גוי חטא עם כבד עון--זרע מרעים בנים משחיתים עזבו את יהוה נאצו את קדוש ישראל--נזרו אחור |
5 Wherefore are ye stricken any more? Ye do add apostasy! Every head is become diseased, and every heart [is] sick.
| על מה תכו עוד תוסיפו סרה כל ראש לחלי וכל לבב דוי |
6 From the sole of the foot — unto the head, There is no soundness in it, Wound, and bruise, and fresh smiting! They have not been closed nor bound, Nor have they softened with ointment.
| מכף רגל ועד ראש אין בו מתם פצע וחבורה ומכה טריה לא זרו ולא חבשו ולא רככה בשמן |
7 Your land [is] a desolation, your cities burnt with fire, Your ground, before you strangers are consuming it, And a desolation as overthrown by strangers!
| ארצכם שממה עריכם שרפות אש אדמתכם לנגדכם זרים אכלים אתה ושממה כמהפכת זרים |
8 And left hath been the daughter of Zion, As a booth in a vineyard, As a lodge in a place of cucumbers — as a city besieged.
| ונותרה בת ציון כסכה בכרם כמלונה במקשה כעיר נצורה |
9 Unless Jehovah of Hosts had left to us a remnant, Shortly — as Sodom we had been, To Gomorrah we had been like!
| לולי יהוה צבאות הותיר לנו שריד כמעט--כסדם היינו לעמרה דמינו |
10 Hear the word of Jehovah, ye rulers of Sodom, Give ear to the law of our God, ye people of Gomorrah,
| שמעו דבר יהוה קציני סדם האזינו תורת אלהינו עם עמרה |
11 'Why to Me the abundance of your sacrifices? saith Jehovah, I have been satiated [with] burnt-offerings of rams, And fat of fatlings; And blood of bullocks, and lambs, And he-goats I have not desired.
| למה לי רב זבחיכם יאמר יהוה שבעתי עלות אילים וחלב מריאים ודם פרים וכבשים ועתודים לא חפצתי |
12 When ye come in to appear before Me, Who hath required this of your hand, To trample My courts?
| כי תבאו לראות פני--מי בקש זאת מידכם רמס חצרי |
13 Add not to bring in a vain present, Incense — an abomination it [is] to Me, New moon, and sabbath, calling of convocation! Rendure not iniquity — and a restraint!
| לא תוסיפו הביא מנחת שוא--קטרת תועבה היא לי חדש ושבת קרא מקרא לא אוכל און ועצרה |
14 Your new moons and your set seasons hath My soul hated, They have been upon me for a burden, I have been weary of bearing.
| חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי היו עלי לטרח נלאיתי נשא |
15 And in your spreading forth your hands, I hide mine eyes from you, Also when ye increase prayer, I do not hear, Your hands of blood have been full.
| ובפרשכם כפיכם אעלים עיני מכם--גם כי תרבו תפלה אינני שמע ידיכם דמים מלאו |
16 Wash ye, make ye pure, Turn aside the evil of your doings, from before Mine eyes, Cease to do evil, learn to do good.
| רחצו הזכו--הסירו רע מעלליכם מנגד עיני חדלו הרע |
17 Seek judgment, make happy the oppressed, Judge the fatherless, strive [for] the widow.
| למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ שפטו יתום ריבו אלמנה |
18 Come, I pray you, and we reason, saith Jehovah, If your sins are as scarlet, as snow they shall be white, If they are red as crimson, as wool they shall be!
| לכו נא ונוכחה יאמר יהוה אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו אם יאדימו כתולע כצמר יהיו |
19 If ye are willing, and have hearkened, The good of the land ye consume,
| אם תאבו ושמעתם--טוב הארץ תאכלו |
20 And if ye refuse, and have rebelled, [By] the sword ye are consumed, For the mouth of Jehovah hath spoken.
| ואם תמאנו ומריתם--חרב תאכלו כי פי יהוה דבר |
21 How hath a faithful city become a harlot? I have filled it [with] judgment, Righteousness lodgeth in it — now murderers.
| איכה היתה לזונה קריה נאמנה מלאתי משפט צדק ילין בה--ועתה מרצחים |
22 Thy silver hath become dross, Thy drink polluted with water.
| כספך היה לסיגים סבאך מהול במים |
23 Thy princes [are] apostates, and companions of thieves, Every one loving a bribe, and pursuing rewards, The fatherless they judge not, And the plea of the widow cometh not to them.
| שריך סוררים וחברי גנבים--כלו אהב שחד ורדף שלמנים יתום לא ישפטו וריב אלמנה לא יבוא אליהם |
24 Therefore — the affirmation of the Lord — Jehovah of Hosts, the Mighty One of Israel: Ah, I am eased of Mine adversaries, And I am avenged of Mine enemies,
| לכן נאם האדון יהוה צבאות--אביר ישראל הוי אנחם מצרי ואנקמה מאויבי |
25 And I turn back My hand upon thee, And I refine as purity thy dross, And I turn aside all thy tin,
| ואשיבה ידי עליך ואצרף כבר סיגיך ואסירה כל בדיליך |
26 And I give back thy judges as at the first, And thy counsellors as in the beginning, After this thou art called, 'A city of righteousness — a faithful city.'
| ואשיבה שפטיך כבראשנה ויעציך כבתחלה אחרי כן יקרא לך עיר הצדק--קריה נאמנה |
27 Zion in judgment is redeemed, And her captivity in righteousness.
| ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה |
28 And the destruction of transgressors and sinners [is] together, And those forsaking Jehovah are consumed.
| ושבר פשעים וחטאים יחדו ועזבי יהוה יכלו |
29 For [men] are ashamed because of the oaks That ye have desired, And ye are confounded because of the gardens That ye have chosen.
| כי יבשו מאילים אשר חמדתם ותחפרו--מהגנות אשר בחרתם |
30 For ye are as an oak whose leaf is fading, And as a garden that hath no water.
| כי תהיו כאלה נבלת עלה וכגנה אשר מים אין לה |
31 And the strong hath been for tow, And his work for a spark, And burned have both of them together, And there is none quenching!
| והיה החסן לנערת ופעלו לניצוץ ובערו שניהם יחדו ואין מכבה |
