Hosea 2
1 'Say ye to your brethren — Ammi, And to your sisters — Ruhamah.
| אמרו לאחיכם עמי ולאחותיכם רחמה |
2 Plead ye with your mother — plead, (For she [is] not My wife, and I [am] not her husband, ) And she turneth her whoredoms from before her, And her adulteries from between her breasts,
| ריבו באמכם ריבו--כי היא לא אשתי ואנכי לא אישה ותסר זנוניה מפניה ונאפופיה מבין שדיה |
3 Lest I strip her naked. And have set her up as [in] the day of her birth, And have made her as a wilderness, And have set her as a dry land, And have put her to death with thirst.
| פן אפשיטנה ערמה--והצגתיה כיום הולדה ושמתיה כמדבר ושתה כארץ ציה והמתיה בצמא |
4 And her sons I do not pity, For sons of whoredoms [are] they,
| ואת בניה לא ארחם כי בני זנונים המה |
5 For gone a-whoring hath their mother, Acted shamefully hath their conceiver, For she hath said, I go after my lovers, Those giving my bread and my water, My wool and my flax, my oil and my drink.
| כי זנתה אמם הבישה הורתם כי אמרה אלכה אחרי מאהבי נתני לחמי ומימי צמרי ופשתי שמני ושקויי |
6 Therefore, lo, I am hedging up thy way with thorns, And I have made for her a wall, And her paths she doth not find.
| לכן הנני שך את דרכך בסירים וגדרתי את גדרה ונתיבותיה לא תמצא |
7 And she hath pursued her lovers, And she doth not overtake them, And hath sought them, and doth not find, And she hath said: I go, and I turn back unto My first husband, For — better to me then than now.
| ורדפה את מאהביה ולא תשיג אתם ובקשתם ולא תמצא ואמרה אלכה ואשובה אל אישי הראשון--כי טוב לי אז מעתה |
8 And she knew not that I had given to her, The corn, and the new wine, and the oil. Yea, silver I did multiply to her, And the gold they prepared for Baal.
| והיא לא ידעה כי אנכי נתתי לה הדגן והתירוש והיצהר וכסף הרביתי לה וזהב עשו לבעל |
9 Therefore do I turn back, And I have taken My corn in its season, And My new wine in its appointed time, And I have taken away My wool and My flax, covering her nakedness.
| לכן אשוב--ולקחתי דגני בעתו ותירושי במועדו והצלתי צמרי ופשתי לכסות את ערותה |
10 And now do I reveal her dishonour before the eyes of her lovers, And none doth deliver her out of My hand.
| ועתה אגלה את נבלתה לעיני מאהביה ואיש לא יצילנה מידי |
11 And I have caused to cease all her joy, Her festival, her new moon, and her sabbath, Even all her appointed times,
| והשבתי כל משושה חגה חדשה ושבתה--וכל מועדה |
12 And made desolate her vine and her fig-tree, Of which she said, A gift they [are] to me, That my lovers have given to me, And I have made them for a forest, And consumed them hath a beast of the field.
| והשמתי גפנה ותאנתה אשר אמרה אתנה המה לי אשר נתנו לי מאהבי ושמתים ליער ואכלתם חית השדה |
13 And I have charged on her the days of the Baalim, To whom she maketh perfume, And putteth on her ring and her ornament, And goeth after her lovers, And Me forgat — an affirmation of Jehovah.
| ופקדתי עליה את ימי הבעלים אשר תקטיר להם ותעד נזמה וחליתה ותלך אחרי מאהביה ואתי שכחה נאם יהוה |
14 Therefore, lo, I am enticing her, And have caused her to go to the wilderness, And I have spoken unto her heart,
| לכן הנה אנכי מפתיה והלכתיה המדבר ודברתי על לבה |
15 And given to her her vineyards from thence, And the valley of Achor for an opening of hope, And she hath responded there as in the days of her youth, And as in the day of her coming up out of the land of Egypt.
| ונתתי לה את כרמיה משם ואת עמק עכור לפתח תקוה וענתה שמה כימי נעוריה וכיום עלותה מארץ מצרים |
16 And it hath come to pass, in that day, An affirmation of Jehovah, Thou dost call Me — My husband, And dost not call Me any more — My lord.
| והיה ביום ההוא נאם יהוה תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי |
17 And I have turned aside the names of the lords from her mouth, And they are not remembered any more by their name.
| והסרתי את שמות הבעלים מפיה ולא יזכרו עוד בשמם |
18 And I have made to them a covenant in that day, with the beast of the field, And with the fowl of the heavens, And the creeping thing of the ground, And bow, and sword, and war I break from off the land, And have caused them to lie down confidently.
| וכרתי להם ברית ביום ההוא עם חית השדה ועם עוף השמים ורמש האדמה וקשת וחרב ומלחמה אשבור מן הארץ והשכבתים לבטח |
19 And I have betrothed thee to Me to the age, And betrothed thee to Me in righteousness, And in judgment, and kindness, and mercies,
| וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים |
20 And betrothed thee to Me in faithfulness, And thou hast known Jehovah.
| וארשתיך לי באמונה וידעת את יהוה |
21 And it hath come to pass in that day, I answer — an affirmation of Jehovah, I answer the heavens, and they answer the earth.
| והיה ביום ההוא אענה נאם יהוה--אענה את השמים והם יענו את הארץ |
22 And the earth doth answer the corn, And the new wine, and the oil, And they answer Jezreel.
| והארץ תענה את הדגן ואת התירוש ואת היצהר והם יענו את יזרעאל |
23 And I have sowed her to Me in the land, And I have pitied Lo-Ruhamah, And I have said to Lo-Ammi, My people thou [art], and it saith, My God!'
| וזרעתיה לי בארץ ורחמתי את לא רחמה ואמרתי ללא עמי עמי אתה והוא יאמר אלהי |
