Hosea 13
1 When Ephraim speaketh tremblingly, He hath been lifted up in Israel, When he becometh guilty in Baal he dieth.
| כדבר אפרים רתת נשא הוא בישראל ויאשם בבעל וימת׃ |
2 And now do they add to sin, And make to them a molten image of their silver, By their own understanding — idols, A work of artisans — all of it, Of them they say, who [are] sacrificers among men, 'The calves let them kiss.'
| ועתה יוספו לחטא ויעשו להם מסכה מכספם כתבונם עצבים מעשה חרשים כלה להם הם אמרים זבחי אדם עגלים ישקון׃ |
3 Therefore they are as a cloud of the morning, And as dew, rising early, going away, As chaff tossed about out of a floor, And as smoke out of a window.
| לכן יהיו כענן בקר וכטל משכים הלך כמץ יסער מגרן וכעשן מארבה׃ |
4 And I [am] Jehovah thy God from the land of Egypt, And a God besides Me thou dost not know, And a Saviour — there is none save Me.
| ואנכי יהוה אלהיך מארץ מצרים ואלהים זולתי לא תדע ומושיע אין בלתי׃ |
5 I — I have known thee in a wilderness, In a land of droughts.
| אני ידעתיך במדבר בארץ תלאבות׃ |
6 According to their feedings they are satiated, They have been satiated, And their heart is lifted up, Therefore they have forgotten Me,
| כמרעיתם וישבעו שבעו וירם לבם על כן שכחוני׃ |
7 And I am to them as a lion, As a leopard by the way I look out.
| ואהי להם כמו שחל כנמר על דרך אשור׃ |
8 I do meet them as a bereaved bear, And I rend the enclosure of their heart.
| אפגשם כדב שכול ואקרע סגור לבם ואכלם שם כלביא חית השדה תבקעם׃ |
9 And I consume them there as a lioness, A beast of the field doth rend them.
| שחתך ישראל כי בי בעזרך׃ |
10 Thou hast destroyed thyself, O Israel, But in Me [is] thy help, Where [is] thy king now — And he doth save thee in all thy cities? And thy judges of whom thou didst say, 'Give to me a king and heads?'
| אהי מלכך אפוא ויושיעך בכל עריך ושפטיך אשר אמרת תנה לי מלך ושרים׃ |
11 I give to thee a king in Mine anger, And I take away in My wrath.
| אתן לך מלך באפי ואקח בעברתי׃ |
12 Bound up [is] the iniquity of Ephraim, Hidden [is] his sin,
| צרור עון אפרים צפונה חטאתו׃ |
13 Pangs of a travailing woman come to him, He [is] a son not wise, For he remaineth not the time for the breaking forth of sons.
| חבלי יולדה יבאו לו הוא בן לא חכם כי עת לא יעמד במשבר בנים׃ |
14 From the hand of Sheol I do ransom them, From death I redeem them, Where [is] thy plague, O death? Where thy destruction, O Sheol? Repentance is hid from Mine eyes. (Sheol h7585)
| מיד שאול אפדם ממות אגאלם אהי דבריך מות אהי קטבך שאול נחם יסתר מעיני׃ (Sheol h7585) |
15 Though he among brethren produceth fruit, Come in doth an east wind, a wind of Jehovah, From a wilderness it is coming up, And it drieth up his fountain, And become dry doth his spring, It — it spoileth a treasure — every desirable vessel.
| כי הוא בין אחים יפריא יבוא קדים רוח יהוה ממדבר עלה ויבוש מקורו ויחרב מעינו הוא ישסה אוצר כל כלי חמדה׃ |
16 Become desolate doth Samaria, Because she hath rebelled against her God, By sword they do fall, Their sucklings are dashed in pieces, And its pregnant ones are ripped up!
| תאשם שמרון כי מרתה באלהיה בחרב יפלו עלליהם ירטשו והריותיו יבקעו׃ |
