Genesis 29
1 And Jacob lifteth up his feet, and goeth towards the land of the sons of the east;
| וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם׃ |
2 and he looketh, and lo, a well in the field, and lo, there three droves of a flock crouching by it, for from that well they water the droves, and the great stone [is] on the mouth of the well.
| וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רבצים עליה כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים והאבן גדלה על פי הבאר׃ |
3 (When thither have all the droves been gathered, and they have rolled the stone from off the mouth of the well, and have watered the flock, then they have turned back the stone on the mouth of the well to its place.)
| ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקו את הצאן והשיבו את האבן על פי הבאר למקמה׃ |
4 And Jacob saith to them, 'My brethren, from whence [are] ye?' and they say, 'We [are] from Haran.'
| ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו׃ |
5 And he saith to them, 'Have ye known Laban, son of Nahor?' and they say, 'We have known.'
| ויאמר להם הידעתם את לבן בן נחור ויאמרו ידענו׃ |
6 And he saith to them, 'Hath he peace?' and they say, 'Peace; and lo, Rachel his daughter is coming with the flock.'
| ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום והנה רחל בתו באה עם הצאן׃ |
7 And he saith, 'Lo, the day [is] still great, [it is] not time for the cattle to be gathered; water ye the flock, and go, delight yourselves.'
| ויאמר הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו׃ |
8 And they say, 'We are not able, till that all the droves be gathered together, and they have rolled away the stone from the mouth of the well, and we have watered the flock.'
| ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקינו הצאן׃ |
9 He is yet speaking with them, and Rachel hath come with the flock which her father hath, for she [is] shepherdess;
| עודנו מדבר עמם ורחל באה עם הצאן אשר לאביה כי רעה הוא׃ |
10 and it cometh to pass when Jacob hath seen Rachel, daughter of Laban his mother's brother, and the flock of Laban his mother's brother, that Jacob cometh nigh and rolleth the stone from off the mouth of the well, and watereth the flock of Laban his mother's brother.
| ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו ואת צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר וישק את צאן לבן אחי אמו׃ |
11 And Jacob kisseth Rachel, and lifteth up his voice, and weepeth,
| וישק יעקב לרחל וישא את קלו ויבך׃ |
12 and Jacob declareth to Rachel that he [is] her father's brother, and that he [is] Rebekah's son, and she runneth and declareth to her father.
| ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה׃ |
13 And it cometh to pass, when Laban heareth the report of Jacob his sister's son, that he runneth to meet him, and embraceth him, and kisseth him, and bringeth him in unto his house; and he recounteth to Laban all these things,
| ויהי כשמע לבן את שמע יעקב בן אחתו וירץ לקראתו ויחבק לו וינשק לו ויביאהו אל ביתו ויספר ללבן את כל הדברים האלה׃ |
14 and Laban saith to him, 'Only my bone and my flesh [art] thou;' and he dwelleth with him a month of days.
| ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים׃ |
15 And Laban saith to Jacob, 'Is it because thou [art] my brother that thou hast served me for nought? declare to me what [is] thy hire.'
| ויאמר לבן ליעקב הכי אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה משכרתך׃ |
16 And Laban hath two daughters, the name of the elder [is] Leah, and the name of the younger Rachel,
| וללבן שתי בנות שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל׃ |
17 and the eyes of Leah [are] tender, and Rachel hath been fair of form and fair of appearance.
| ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה׃ |
18 And Jacob loveth Rachel, and saith, 'I serve thee seven years for Rachel thy younger daughter:'
| ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה׃ |
19 and Laban saith, 'It is better for me to give her to thee than to give her to another man; dwell with me;'
| ויאמר לבן טוב תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר שבה עמדי׃ |
20 and Jacob serveth for Rachel seven years; and they are in his eyes as some days, because of his loving her.
| ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה׃ |
21 And Jacob saith unto Laban, 'Give up my wife, for my days have been fulfilled, and I go in unto her;'
| ויאמר יעקב אל לבן הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה׃ |
22 and Laban gathereth all the men of the place, and maketh a banquet.
| ויאסף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה׃ |
23 And it cometh to pass in the evening, that he taketh Leah, his daughter, and bringeth her in unto him, and he goeth in unto her;
| ויהי בערב ויקח את לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה׃ |
24 and Laban giveth to her Zilpah, his maid-servant, to Leah his daughter, a maid-servant.
| ויתן לבן לה את זלפה שפחתו ללאה בתו שפחה׃ |
25 And it cometh to pass in the morning, that lo, it [is] Leah; and he saith unto Laban, 'What [is] this thou hast done to me? for Rachel have I not served with thee? and why hast thou deceived me?'
| ויהי בבקר והנה הוא לאה ויאמר אל לבן מה זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני׃ |
26 And Laban saith, 'It is not done so in our place, to give the younger before the first-born;
| ויאמר לבן לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה׃ |
27 fulfil the week of this one, and we give to thee also this one, for the service which thou dost serve with me yet seven other years.'
| מלא שבע זאת ונתנה לך גם את זאת בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע שנים אחרות׃ |
28 And Jacob doth so, and fulfilleth the week of this one, and he giveth to him Rachel his daughter, to him for a wife;
| ויעש יעקב כן וימלא שבע זאת ויתן לו את רחל בתו לו לאשה׃ |
29 and Laban giveth to Rachel his daughter Bilhah his maid-servant, for a maid-servant to her.
| ויתן לבן לרחל בתו את בלהה שפחתו לה לשפחה׃ |
30 And he goeth in also unto Rachel, and he also loveth Rachel more than Leah; and he serveth with him yet seven other years.
| ויבא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע שנים אחרות׃ |
31 And Jehovah seeth that Leah [is] the hated one, and He openeth her womb, and Rachel [is] barren;
| וירא יהוה כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה׃ |
32 and Leah conceiveth, and beareth a son, and calleth his name Reuben, for she said, 'Because Jehovah hath looked on mine affliction; because now doth my husband love me.'
| ותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי ראה יהוה בעניי כי עתה יאהבני אישי׃ |
33 And she conceiveth again, and beareth a son, and saith, 'Because Jehovah hath heard that I [am] the hated one, He also giveth to me even this [one];' and she calleth his name Simeon.
| ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי שמע יהוה כי שנואה אנכי ויתן לי גם את זה ותקרא שמו שמעון׃ |
34 And she conceiveth again, and beareth a son, and saith, 'Now [is] the time, my husband is joined unto me, because I have born to him three sons,' therefore hath [one] called his name Levi.
| ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה בנים על כן קרא שמו לוי׃ |
35 And she conceiveth again, and beareth a son, and saith this time, 'I praise Jehovah;' therefore hath she called his name Judah; and she ceaseth from bearing.
| ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את יהוה על כן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת׃ |
