Ezekiel 22
1 And there is a word of Jehovah unto me, saying,
| ויהי דבר יהוה אלי לאמר |
2 'And thou, son of man, dost thou judge? dost thou judge the city of blood? then thou hast caused it to know all its abominations,
| ואתה בן אדם התשפט התשפט את עיר הדמים והודעתה את כל תועבותיה |
3 and thou hast said: Thus said the Lord Jehovah: The city is shedding blood in its midst, For the coming in of its time, And it hath made idols on it for defilement.
| ואמרת כה אמר אדני יהוה עיר שפכת דם בתוכה לבוא עתה ועשתה גלולים עליה לטמאה |
4 By thy blood that thou hast shed thou hast been guilty, And by thine idols that thou hast made thou hast been defiled, And thou causest thy days to draw near, And art come in unto thine years, Therefore I have given thee a reproach to nations, And a derision to all the lands.
| בדמך אשר שפכת אשמת ובגלוליך אשר עשית טמאת ותקריבי ימיך ותבוא עד שנותיך על כן נתתיך חרפה לגוים וקלסה לכל הארצות |
5 The near and the far-off from thee scoff at thee, O defiled of name — abounding in trouble.
| הקרבות והרחקות ממך יתקלסו בך--טמאת השם רבת המהומה |
6 Lo, princes of Israel — each according to his arm Have been in thee to shed blood.
| הנה נשיאי ישראל איש לזרעו היו בך למען שפך דם |
7 Father and mother made light of in thee, To a sojourner they dealt oppressively in thy midst, Fatherless and widow they oppressed in thee.
| אב ואם הקלו בך לגר עשו בעשק בתוכך יתום ואלמנה הונו בך |
8 My holy things thou hast despised, And My sabbaths thou hast polluted.
| קדשי בזית ואת שבתתי חללת |
9 Men of slander have been in thee to shed blood, And on the mountains they have eaten in thee, Wickedness they have done in thy midst.
| אנשי רכיל היו בך למען שפך דם ואל ההרים אכלו בך זמה עשו בתוכך |
10 The nakedness of a father hath one uncovered in thee, The defiled of impurity they humbled in thee.
| ערות אב גלה בך טמאת הנדה ענו בך |
11 And each with the wife of his neighbour hath done abomination, And each his daughter-in-law hath defiled through wickedness, And each his sister, his father's daughter, hath humbled in thee.
| ואיש את אשת רעהו עשה תועבה ואיש את כלתו טמא בזמה ואיש את אחתו בת אביו ענה בך |
12 A bribe they have taken in thee to shed blood, Usury and increase thou hast taken, And cuttest off thy neighbour by oppression, And Me thou hast forgotten, An affirmation of the Lord Jehovah!
| שחד לקחו בך למען שפך דם נשך ותרבית לקחת ותבצעי רעיך בעשק ואתי שכחת נאם אדני יהוה |
13 And lo, I have smitten My hand, Because of thy dishonest gain that thou hast gained, And for thy blood that hath been in thy midst.
| והנה הכיתי כפי אל בצעך אשר עשית ועל דמך אשר היו בתוכך |
14 Doth thy heart stand — are thy hands strong, For the days that I am dealing with thee? I, Jehovah, have spoken and have done [it].
| היעמד לבך אם תחזקנה ידיך לימים אשר אני עשה אותך אני יהוה דברתי ועשיתי |
15 And I have scattered thee among nations, And have spread thee out among lands, And consumed thy uncleanness out of thee.
| והפיצותי אותך בגוים וזריתיך בארצות והתמתי טמאתך ממך |
16 And thou hast been polluted in thyself Before the eyes of nations, And thou hast known that I [am] Jehovah.'
| ונחלת בך לעיני גוים וידעת כי אני יהוה |
17 And there is a word of Jehovah unto me, saying, 'Son of man,
| ויהי דבר יהוה אלי לאמר |
18 The house of Israel hath been to Me for dross, All of them [are] brass, and tin, and iron, and lead, In the midst of a furnace — dross hath silver been,
| בן אדם היו לי בית ישראל לסוג (לסיג) כלם נחשת ובדיל וברזל ועופרת בתוך כור--סגים כסף היו |
19 Therefore, thus said the Lord Jehovah: Because of your all becoming dross, Therefore, lo, I am gathering you unto the midst of Jerusalem,
| לכן כה אמר אדני יהוה יען היות כלכם לסגים לכן הנני קבץ אתכם אל תוך ירושלם |
20 A gathering of silver, and brass, and iron, and lead, and tin, Unto the midst of a furnace — to blow on it fire, to melt it, So do I gather in Mine anger and in My fury, And I have let rest, and have melted you.
| קבצת כסף ונחשת וברזל ועופרת ובדיל אל תוך כור לפחת עליו אש להנתיך כן אקבץ באפי ובחמתי והנחתי והתכתי אתכם |
21 And I have heaped you up, And blown on you in the fire of My wrath, And ye have been melted in its midst.
| וכנסתי אתכם ונפחתי עליכם באש עברתי ונתכתם בתוכה |
22 As the melting of silver in the midst of a furnace, So are ye melted in its midst, And ye have known that I, Jehovah, I have poured out My fury upon you.'
| כהתוך כסף בתוך כור כן תתכו בתוכה וידעתם כי אני יהוה שפכתי חמתי עליכם |
23 And there is a word of Jehovah unto me, saying:
| ויהי דבר יהוה אלי לאמר |
24 'Son of man, say to it, Thou [art] a land, It [is] not cleansed nor rained on in a day of indignation.
| בן אדם--אמר לה את ארץ לא מטהרה היא לא גשמה ביום זעם |
25 A conspiracy of its prophets [is] in its midst, as a roaring lion tearing prey; The soul they have devoured, Wealth and glory they have taken, Its widows have multiplied in its midst.
| קשר נביאיה בתוכה כארי שואג טרף טרף נפש אכלו חסן ויקר יקחו--אלמנותיה הרבו בתוכה |
26 Its priests have wronged My law, And they pollute My holy things, Between holy and common they have not made separation, And between the unclean and the clean they have not made known, And from my sabbaths they have hidden their eyes, And I am pierced in their midst.
| כהניה חמסו תורתי ויחללו קדשי--בין קדש לחל לא הבדילו ובין הטמא לטהור לא הודיעו ומשבתותי העלימו עיניהם ואחל בתוכם |
27 Its princes in its midst [are] as wolves, Tearing prey, to shed blood, to destroy souls, For the sake of gaining dishonest gain.
| שריה בקרבה כזאבים טרפי טרף--לשפך דם לאבד נפשות למען בצע בצע |
28 And its prophets have daubed for them with chalk, Seeing a vain thing, and divining for them a lie, Saying, 'Thus said the Lord Jehovah:' And Jehovah hath not spoken.
| ונביאיה טחו להם תפל--חזים שוא וקסמים להם כזב אמרים כה אמר אדני יהוה ויהוה לא דבר |
29 The people of the land have used oppression, And have taken plunder violently away, And humble and needy have oppressed, And the sojourner oppressed — without judgment.
| עם הארץ עשקו עשק וגזלו גזל ועני ואביון הונו ואת הגר עשקו בלא משפט |
30 And I seek of them a man making a fence, And standing in the breach before Me, In behalf of the land — not to destroy it, And I have not found.
| ואבקש מהם איש גדר גדר ועמד בפרץ לפני בעד הארץ--לבלתי שחתה ולא מצאתי |
31 And I pour out on them mine indignation, By fire of My wrath I have consumed them, Their way on their own head I have put, An affirmation of the Lord Jehovah!'
| ואשפך עליהם זעמי באש עברתי כליתים דרכם בראשם נתתי נאם אדני יהוה |
