Exodus 23
1 'Thou dost not lift up a vain report; thou dost not put thy hand with a wicked man to be a violent witness.
| לא תשא שמע שוא אל תשת ידך עם רשע להית עד חמס |
2 'Thou art not after many to evil, nor dost thou testify concerning a strife, to turn aside after many to cause [others] to turn aside;
| לא תהיה אחרי רבים לרעת ולא תענה על רב לנטת אחרי רבים--להטת |
3 and a poor man thou dost not honour in his strife.
| ודל לא תהדר בריבו |
4 'When thou meetest thine enemy's ox or his ass going astray, thou dost certainly turn it back to him;
| כי תפגע שור איבך או חמרו--תעה השב תשיבנו לו |
5 when thou seest the ass of him who is hating thee crouching under its burden, then thou hast ceased from leaving [it] to it — thou dost certainly leave [it] with him.
| כי תראה חמור שנאך רבץ תחת משאו וחדלת מעזב לו--עזב תעזב עמו |
6 'Thou dost not turn aside the judgment of thy needy one in his strife;
| לא תטה משפט אבינך בריבו |
7 from a false matter thou dost keep far off, and an innocent and righteous man thou dost not slay; for I do not justify a wicked man.
| מדבר שקר תרחק ונקי וצדיק אל תהרג כי לא אצדיק רשע |
8 'And a bribe thou dost not take; for the bribe bindeth the open -[eyed], and perverteth the words of the righteous.
| ושחד לא תקח כי השחד יעור פקחים ויסלף דברי צדיקים |
9 'And a sojourner thou dost not oppress, and ye — ye have known the soul of the sojourner, for sojourners ye have been in the land of Egypt.
| וגר לא תלחץ ואתם ידעתם את נפש הגר--כי גרים הייתם בארץ מצרים |
10 'And six years thou dost sow thy land, and hast gathered its increase;
| ושש שנים תזרע את ארצך ואספת את תבואתה |
11 and the seventh thou dost release it, and hast left it, and the needy of thy people have eaten, and their leaving doth the beast of the field eat; so dost thou to thy vineyard — to thine olive-yard.
| והשביעת תשמטנה ונטשתה ואכלו אביני עמך ויתרם תאכל חית השדה כן תעשה לכרמך לזיתך |
12 'Six days thou dost do thy work, and on the seventh day thou dost rest, so that thine ox and thine ass doth rest, and the son of thine handmaid and the sojourner is refreshed;
| ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבת--למען ינוח שורך וחמרך וינפש בן אמתך והגר |
13 and in all that which I have said unto you ye do take heed; and the name of other gods ye do not mention; it is not heard on thy mouth.
| ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על פיך |
14 'Three times thou dost keep a feast to Me in a year;
| שלש רגלים תחג לי בשנה |
15 the Feast of Unleavened things thou dost keep; seven days thou dost eat unleavened things, as I have commanded thee, at the time appointed [in] the month of Abib; for in it thou hast come forth out of Egypt, and ye do not appear [in] My presence empty;
| את חג המצות תשמר--שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתך למועד חדש האביב כי בו יצאת ממצרים ולא יראו פני ריקם |
16 and the Feast of Harvest, the first fruits of thy works which thou sowest in the field; and the Feast of the In-Gathering, in the outgoing of the year, in thy gathering thy works out of the field.
| וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה וחג האסף בצאת השנה באספך את מעשיך מן השדה |
17 'Three times in a year do all thy males appear before the face of the Lord Jehovah.
| שלש פעמים בשנה--יראה כל זכורך אל פני האדן יהוה |
18 'Thou dost not sacrifice on a fermented thing the blood of My sacrifice, and the fat of My festival doth not remain till morning;
| לא תזבח על חמץ דם זבחי ולא ילין חלב חגי עד בקר |
19 the beginning of the first-fruits of thy ground thou dost bring into the house of Jehovah thy God; thou dost not boil a kid in its mother's milk.
| ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו |
20 'Lo, I am sending a messenger before thee to keep thee in the way, and to bring thee in unto the place which I have prepared;
| הנה אנכי שלח מלאך לפניך לשמרך בדרך ולהביאך אל המקום אשר הכנתי |
21 be watchful because of his presence, and hearken to his voice, rebel not against him, for he beareth not with your transgression, for My name [is] in his heart;
| השמר מפניו ושמע בקלו אל תמר בו כי לא ישא לפשעכם כי שמי בקרבו |
22 for, if thou diligently hearken to his voice, and hast done all that which I speak, then I have been at enmity with thine enemies, and have distressed those distressing thee.
| כי אם שמוע תשמע בקלו ועשית כל אשר אדבר--ואיבתי את איביך וצרתי את צרריך |
23 'For My messenger goeth before thee, and hath brought thee in unto the Amorite, and the Hittite, and the Perizzite, and the Canaanite, the Hivite, and the Jebusite, and I have cut them off.
| כי ילך מלאכי לפניך והביאך אל האמרי והחתי והפרזי והכנעני החוי והיבוסי והכחדתיו |
24 'Thou dost not bow thyself to their gods, nor serve them, nor do according to their doings, but dost utterly devote them, and thoroughly break their standing pillars.
| לא תשתחוה לאלהיהם ולא תעבדם ולא תעשה כמעשיהם כי הרס תהרסם ושבר תשבר מצבתיהם |
25 'And ye have served Jehovah your God, and He hath blessed thy bread and thy water, and I have turned aside sickness from thine heart;
| ועבדתם את יהוה אלהיכם וברך את לחמך ואת מימיך והסרתי מחלה מקרבך |
26 there is not a miscarrying and barren one in thy land; the number of thy days I fulfil:
| לא תהיה משכלה ועקרה בארצך את מספר ימיך אמלא |
27 My terror I send before thee, and I have put to death all the people among whom thou comest, and I have given the neck of all thine enemies unto thee.
| את אימתי אשלח לפניך והמתי את כל העם אשר תבא בהם ונתתי את כל איביך אליך ערף |
28 'And I have sent the hornet before thee, and it hath cast out the Hivite, the Canaanite, and the Hittite, from before thee;
| ושלחתי את הצרעה לפניך וגרשה את החוי את הכנעני ואת החתי--מלפניך |
29 I cast them not out from before thee in one year, lest the land be a desolation, and the beast of the field hath multiplied against thee;
| לא אגרשנו מפניך בשנה אחת פן תהיה הארץ שממה ורבה עליך חית השדה |
30 little [by] little I cast them out from before thee, till thou art fruitful, and hast inherited the land.
| מעט מעט אגרשנו מפניך עד אשר תפרה ונחלת את הארץ |
31 'And I have set thy border from the Red Sea, even unto the sea of the Philistines, and from the wilderness unto the River: for I give into your hand the inhabitants of the land, and thou hast cast them out from before thee;
| ושתי את גבלך מים סוף ועד ים פלשתים וממדבר עד הנהר כי אתן בידכם את ישבי הארץ וגרשתמו מפניך |
32 thou dost not make a covenant with them, and with their gods;
| לא תכרת להם ולאלהיהם ברית |
33 they do not dwell in thy land, lest they cause thee to sin against Me when thou servest their gods, when it becometh a snare to thee.'
| לא ישבו בארצך פן יחטיאו אתך לי כי תעבד את אלהיהם כי יהיה לך למוקש |
