Ecclesiastes 3
1 To everything — a season, and a time to every delight under the heavens:
| לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים |
2 A time to bring forth, And a time to die. A time to plant, And a time to eradicate the planted.
| עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע |
3 A time to slay, And a time to heal, A time to break down, And a time to build up.
| עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות |
4 A time to weep, And a time to laugh. A time to mourn, And a time to skip.
| עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד |
5 A time to cast away stones, And a time to heap up stones. A time to embrace, And a time to be far from embracing.
| עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים עת לחבוק ועת לרחק מחבק |
6 A time to seek, And a time to destroy. A time to keep, And a time to cast away.
| עת לבקש ועת לאבד עת לשמור ועת להשליך |
7 A time to rend, And a time to sew. A time to be silent, And a time to speak.
| עת לקרוע ועת לתפור עת לחשות ועת לדבר |
8 A time to love, And a time to hate. A time of war, And a time of peace.
| עת לאהב ועת לשנא עת מלחמה ועת שלום |
9 What advantage hath the doer in that which he is labouring at?
| מה יתרון העושה באשר הוא עמל |
10 I have seen the travail that God hath given to the sons of man to be humbled by it.
| ראיתי את הענין אשר נתן אלהים לבני האדם--לענות בו |
11 The whole He hath made beautiful in its season; also, that knowledge He hath put in their heart without which man findeth not out the work that God hath done from the beginning even unto the end.
| את הכל עשה יפה בעתו גם את העלם נתן בלבם--מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלהים מראש ועד סוף |
12 I have known that there is no good for them except to rejoice and to do good during their life,
| ידעתי כי אין טוב בם--כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו |
13 yea, even every man who eateth and hath drunk and seen good by all his labour, it [is] a gift of God.
| וגם כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו--מתת אלהים היא |
14 I have known that all that God doth is to the age, to it nothing is to be added, and from it nothing is to be withdrawn; and God hath wrought that they do fear before Him.
| ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם--עליו אין להוסיף וממנו אין לגרע והאלהים עשה שיראו מלפניו |
15 What is that which hath been? already it is, and that which [is] to be hath already been, and God requireth that which is pursued.
| מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את נרדף |
16 And again, I have seen under the sun the place of judgment — there [is] the wicked; and the place of righteousness — there [is] the wicked.
| ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע |
17 I said in my heart, 'The righteous and the wicked doth God judge, for a time [is] to every matter and for every work there.'
| אמרתי אני בלבי--את הצדיק ואת הרשע ישפט האלהים כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שם |
18 I said in my heart concerning the matter of the sons of man that God might cleanse them, so as to see that they themselves [are] beasts.
| אמרתי אני בלבי--על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם |
19 For an event [is to] the sons of man, and an event [is to] the beasts, even one event [is] to them; as the death of this, so [is] the death of that; and one spirit [is] to all, and the advantage of man above the beast is nothing, for the whole [is] vanity.
| כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם--כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל |
20 The whole are going unto one place, the whole have been from the dust, and the whole are turning back unto the dust.
| הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר |
21 Who knoweth the spirit of the sons of man that is going up on high, and the spirit of the beast that is going down below to the earth?
| מי יודע רוח בני האדם--העלה היא למעלה ורוח הבהמה--הירדת היא למטה לארץ |
22 And I have seen that there is nothing better than that man rejoice in his works, for it [is] his portion; for who doth bring him in to look on that which is after him?
| וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו--כי הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו |
