Ecclesiastes 12
1 Remember also thy Creators in days of thy youth, While that the evil days come not, Nor the years have arrived, that thou sayest, 'I have no pleasure in them.'
| וזכר את בוראיך בימי בחורתיך עד אשר לא יבאו ימי הרעה והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ׃ |
2 While that the sun is not darkened, and the light, And the moon, and the stars, And the thick clouds returned after the rain.
| עד אשר לא תחשך השמש והאור והירח והכוכבים ושבו העבים אחר הגשם׃ |
3 In the day that keepers of the house tremble, And men of strength have bowed themselves, And grinders have ceased, because they have become few. And those looking out at the windows have become dim,
| ביום שיזעו שמרי הבית והתעותו אנשי החיל ובטלו הטחנות כי מעטו וחשכו הראות בארבות׃ |
4 And doors have been shut in the street. When the noise of the grinding is low, And [one] riseth at the voice of the bird, And all daughters of song are bowed down.
| וסגרו דלתים בשוק בשפל קול הטחנה ויקום לקול הצפור וישחו כל בנות השיר׃ |
5 Also of that which is high they are afraid, And of the low places in the way, And the almond-tree is despised, And the grasshopper is become a burden, And want is increased, For man is going unto his home age-during, And the mourners have gone round through the street.
| גם מגבה יראו וחתחתים בדרך וינאץ השקד ויסתבל החגב ותפר האביונה כי הלך האדם אל בית עולמו וסבבו בשוק הספדים׃ |
6 While that the silver cord is not removed, And the golden bowl broken, And the pitcher broken by the fountain, And the wheel broken at the well.
| עד אשר לא ירחק חבל הכסף ותרץ גלת הזהב ותשבר כד על המבוע ונרץ הגלגל אל הבור׃ |
7 And the dust returneth to the earth as it was, And the spirit returneth to God who gave it.
| וישב העפר על הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה׃ |
8 Vanity of vanities, said the preacher, the whole [is] vanity.
| הבל הבלים אמר הקוהלת הכל הבל׃ |
9 And further, because the preacher was wise, he still taught the people knowledge, and gave ear, and sought out — he made right many similes.
| ויתר שהיה קהלת חכם עוד למד דעת את העם ואזן וחקר תקן משלים הרבה׃ |
10 The preacher sought to find out pleasing words, and, written [by] the upright, words of truth.
| בקש קהלת למצא דברי חפץ וכתוב ישר דברי אמת׃ |
11 Words of the wise [are] as goads, and as fences planted [by] the masters of collections, they have been given by one shepherd.
| דברי חכמים כדרבנות וכמשמרות נטועים בעלי אספות נתנו מרעה אחד׃ |
12 And further, from these, my son, be warned; the making of many books hath no end, and much study [is] a weariness of the flesh.
| ויתר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה אין קץ ולהג הרבה יגעת בשר׃ |
13 The end of the whole matter let us hear: — 'Fear God, and keep His commands, for this [is] the whole of man.
| סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם׃ |
14 For every work doth God bring into judgment, with every hidden thing, whether good or bad.'
| כי את כל מעשה האלהים יבא במשפט על כל נעלם אם טוב ואם רע׃ |
