Deuteronomy 1
1 These [are] the words which Moses hath spoken unto all Israel, beyond the Jordan, in the wilderness, in the plain over-against Suph, between Paran and Tophel, and Laban, and Hazeroth, and Di-Zahab;
| אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף בין פארן ובין תפל ולבן וחצרת--ודי זהב |
2 eleven days' from Horeb, the way of mount Seir, unto Kadesh-Barnea.
| אחד עשר יום מחרב דרך הר שעיר עד קדש ברנע |
3 And it cometh to pass in the fortieth year, in the eleventh month, on the first of the month hath Moses spoken unto the sons of Israel according to all that Jehovah hath commanded him concerning them;
| ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש באחד לחדש דבר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה יהוה אתו אלהם |
4 after his smiting Sihon king of the Amorite who is dwelling in Heshbon, and Og king of Bashan who is dwelling in Ashtaroth in Edrei,
| אחרי הכתו את סיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון--ואת עוג מלך הבשן אשר יושב בעשתרת באדרעי |
5 beyond the Jordan, in the land of Moab, hath Moses begun to explain this law, saying:
| בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר את התורה הזאת לאמר |
6 'Jehovah our God hath spoken unto us in Horeb, saying, Enough to you — of dwelling in this mount;
| יהוה אלהינו דבר אלינו בחרב לאמר רב לכם שבת בהר הזה |
7 turn ye and journey for you, and enter the mount of the Amorite, and unto all its neighbouring places, in the plain, in the hill-country, and in the low country, and in the south, and in the haven of the sea, the land of the Canaanite, and of Lebanon, unto the great river, the river Phrat;
| פנו וסעו לכם ובאו הר האמרי ואל כל שכניו בערבה בהר ובשפלה ובנגב ובחוף הים--ארץ הכנעני והלבנון עד הנהר הגדל נהר פרת |
8 see, I have set before you the land; go in and possess the land which Jehovah hath sworn to your fathers, to Abraham, to Isaac, and to Jacob, to give to them, and to their seed after them.
| ראה נתתי לפניכם את הארץ באו ורשו את הארץ אשר נשבע יהוה לאבתיכם לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם ולזרעם אחריהם |
9 'And I speak unto you at that time, saying, I am not able by myself to bear you;
| ואמר אלכם בעת ההוא לאמר לא אוכל לבדי שאת אתכם |
10 Jehovah your God hath multiplied you, and lo, ye [are] to-day as the stars of the heavens for multitude;
| יהוה אלהיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרב |
11 Jehovah, God of your fathers, is adding to you, as ye [are], a thousand times, and doth bless you as He hath spoken to you.
| יהוה אלהי אבותכם יסף עליכם ככם--אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם |
12 'How do I bear by myself your pressure, and your burden, and your strife?
| איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם |
13 Give for yourselves men, wise and intelligent, and known to your tribes, and I set them for your heads;
| הבו לכם אנשים חכמים ונבנים וידעים--לשבטיכם ואשימם בראשיכם |
14 and ye answer me and say, Good [is] the thing which thou hast spoken — to do.
| ותענו אתי ותאמרו טוב הדבר אשר דברת לעשות |
15 'And I take the heads of your tribes, men, wise and known, and I appoint them heads over you, princes of thousands, and princes of hundreds, and princes of fifties, and princes of tens, and authorities, for your tribes.
| ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים וידעים ואתן אותם ראשים עליכם שרי אלפים ושרי מאות ושרי חמשים ושרי עשרת ושטרים לשבטיכם |
16 And I command your judges at that time, saying, Hearkening between your brethren — then ye have judged righteousness between a man, and his brother, and his sojourner;
| ואצוה את שפטיכם בעת ההוא לאמר שמע בין אחיכם ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו |
17 ye do not discern faces in judgment; as the little so the great ye do hear; ye are not afraid of the face of any, for the judgment is God's, and the thing which is too hard for you, ye bring near unto me, and I have heard it;
| לא תכירו פנים במשפט כקטן כגדל תשמעון--לא תגורו מפני איש כי המשפט לאלהים הוא והדבר אשר יקשה מכם תקרבון אלי ושמעתיו |
18 and I command you, at that time, all the things which ye do.
| ואצוה אתכם בעת ההוא את כל הדברים אשר תעשון |
19 'And we journey from Horeb, and go [through] all that great and fearful wilderness which ye have seen — the way of the hill-country of the Amorite, as Jehovah our God hath commanded us, and we come in unto Kadesh-Barnea.
| ונסע מחרב ונלך את כל המדבר הגדול והנורא ההוא אשר ראיתם דרך הר האמרי כאשר צוה יהוה אלהינו אתנו ונבא עד קדש ברנע |
20 'And I say unto you, Ye have come in unto the hill-country of the Amorite, which Jehovah our God is giving to us;
| ואמר אלכם באתם עד הר האמרי אשר יהוה אלהינו נתן לנו |
21 see, Jehovah thy God hath set before thee the land; go up, possess, as Jehovah, God of thy fathers, hath spoken to thee; fear not, nor be affrighted.
| ראה נתן יהוה אלהיך לפניך--את הארץ עלה רש כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך--אל תירא ואל תחת |
22 'And ye come near unto me, all of you, and say, Let us send men before us, and they search for us the land, and they bring us back word [concerning] the way in which we go up into it, and the cities unto which we come in;
| ותקרבון אלי כלכם ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו את הארץ וישבו אתנו דבר--את הדרך אשר נעלה בה ואת הערים אשר נבא אליהן |
23 and the thing is good in mine eyes, and I take of you twelve men, one man for a tribe.
| וייטב בעיני הדבר ואקח מכם שנים עשר אנשים איש אחד לשבט |
24 'And they turn and go up to the hill-country, and come in unto the valley of Eshcol, and spy it,
| ויפנו ויעלו ההרה ויבאו עד נחל אשכל וירגלו אתה |
25 and they take with their hand of the fruit of the land, and bring down unto us, and bring us back word, and say, Good is the land which Jehovah our God is giving to us.
| ויקחו בידם מפרי הארץ ויורדו אלינו וישבו אתנו דבר ויאמרו טובה הארץ אשר יהוה אלהינו נתן לנו |
26 'And ye have not been willing to go up, and ye provoke the mouth of Jehovah your God,
| ולא אביתם לעלת ותמרו את פי יהוה אלהיכם |
27 and murmur in your tents, and say, In Jehovah's hating us He hath brought us out of the land of Egypt, to give us into the hand of the Amorite — to destroy us;
| ותרגנו באהליכם ותאמרו בשנאת יהוה אתנו הוציאנו מארץ מצרים--לתת אתנו ביד האמרי להשמידנו |
28 whither are we going up? our brethren have melted our heart, saying, A people greater and taller than we, cities great and fenced to heaven, and also sons of Anakim — we have seen there.
| אנה אנחנו עלים אחינו המסו את לבבנו לאמר עם גדול ורם ממנו ערים גדלת ובצורת בשמים וגם בני ענקים ראינו שם |
29 'And I say unto you, Be not terrified, nor be afraid of them;
| ואמר אלכם לא תערצון ולא תיראון מהם |
30 Jehovah your God, who is going before you — He doth fight for you, according to all that He hath done with you in Egypt before your eyes,
| יהוה אלהיכם ההלך לפניכם הוא ילחם לכם ככל אשר עשה אתכם במצרים--לעיניכם |
31 and in the wilderness, where thou hast seen that Jehovah thy God hath borne thee as a man beareth his son, in all the way which ye have gone, till your coming in unto this place.
| ובמדבר אשר ראית אשר נשאך יהוה אלהיך כאשר ישא איש את בנו--בכל הדרך אשר הלכתם עד באכם עד המקום הזה |
32 'And in this thing ye are not stedfast in Jehovah your God,
| ובדבר הזה--אינכם מאמינם ביהוה אלהיכם |
33 who is going before you in the way to search out to you a place for your encamping, in fire by night, to shew you in the way in which ye go, and in a cloud by day.
| ההלך לפניכם בדרך לתור לכם מקום--לחנתכם באש לילה לראתכם בדרך אשר תלכו בה ובענן יומם |
34 'And Jehovah heareth the voice of your words, and is wroth, and sweareth, saying,
| וישמע יהוה את קול דבריכם ויקצף וישבע לאמר |
35 Not one of these men of this evil generation doth see the good land which I have sworn to give to your fathers,
| אם יראה איש באנשים האלה הדור הרע הזה--את הארץ הטובה אשר נשבעתי לתת לאבתיכם |
36 save Caleb son of Jephunneh — he doth see it, and to him I give the land on which he hath trodden, and to his sons, because that he hath been fully after Jehovah.
| זולתי כלב בן יפנה הוא יראנה ולו אתן את הארץ אשר דרך בה ולבניו--יען אשר מלא אחרי יהוה |
37 'Also with me hath Jehovah been angry for your sake, saying, Also, thou dost not go in thither;
| גם בי התאנף יהוה בגללכם לאמר גם אתה לא תבא שם |
38 Joshua son of Nun, who is standing before thee, he goeth in thither; him strengthen thou; for he doth cause Israel to inherit.
| יהושע בן נון העמד לפניך הוא יבא שמה אתו חזק כי הוא ינחלנה את ישראל |
39 'And your infants, of whom ye have said, For a prey they are, and your sons who have not known to-day good and evil, they go in thither, and to them I give it, and they possess it;
| וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה ובניכם אשר לא ידעו היום טוב ורע--המה יבאו שמה ולהם אתננה והם יירשוה |
40 and ye, turn for yourselves, and journey toward the wilderness, the way of the Red Sea.
| ואתם פנו לכם וסעו המדברה דרך ים סוף |
41 'And ye answer and say unto me, We have sinned against Jehovah; we — we go up, and we have fought, according to all that which Jehovah our God hath commanded us; and ye gird on each his weapons of war, and ye are ready to go up into the hill-country;
| ותענו ותאמרו אלי חטאנו ליהוה--אנחנו נעלה ונלחמנו ככל אשר צונו יהוה אלהינו ותחגרו איש את כלי מלחמתו ותהינו לעלת ההרה |
42 and Jehovah saith unto me, Say to them, Ye do not go up, nor fight, for I am not in your midst, and ye are not smitten before your enemies.
| ויאמר יהוה אלי אמר להם לא תעלו ולא תלחמו--כי אינני בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם |
43 'And I speak unto you, and ye have not hearkened, and provoke the mouth of Jehovah, and act proudly, and go up into the hill-country;
| ואדבר אליכם ולא שמעתם ותמרו את פי יהוה ותזדו ותעלו ההרה |
44 and the Amorite who is dwelling in that hill-country cometh out to meet you, and they pursue you as the bees do, and smite you in Seir — unto Hormah.
| ויצא האמרי הישב בהר ההוא לקראתכם וירדפו אתכם כאשר תעשינה הדברים ויכתו אתכם בשעיר עד חרמה |
45 'And ye turn back and weep before Jehovah, and Jehovah hath not hearkened to your voice, nor hath he given ear unto you;
| ותשבו ותבכו לפני יהוה ולא שמע יהוה בקלכם ולא האזין אליכם |
46 and ye dwell in Kadesh many days, according to the days which ye had dwelt.
| ותשבו בקדש ימים רבים כימים אשר ישבתם |
