Acts 24

1 And after five days came down the chief priest Ananias, with the elders, and a certain orator — Tertullus, and they made manifest to the governor [the things] against Paul;

כעבור חמישה ימים הגיע חנניה הכהן הגדול לקיסריה, ואיתו אחדים מזקני היהודים ועורך־דין בשם טרטולוס. הם באו אל המושל והגישו את תלונתם נגד פולוס.

2 and he having been called, Tertullus began to accuse [him], saying, 'Much peace enjoying through thee, and worthy deeds being done to this nation through thy forethought,

כשהכניסו את פולוס אל החדר פתח טרטולוס בנאום התביעה:”הוד מעלתך, המושל! הנהגתך הנבונה הביאה לנו, היהודים, שלום ושלווה, והפחיתה במידה ניכרת את ההפליה נגדנו.

3 always, also, and everywhere we receive it, most noble Felix, with all thankfulness;

על כל אלה אנחנו מודים לך מאוד.

4 and that I may not be further tedious to thee, I pray thee to hear us concisely in thy gentleness;

איני רוצה לשעמם אותך ולבזבז את זמנך, אולם אני מתחנן לפניך שתואיל להקשיב לתלונתי נגד האיש הזה, ואני מבטיח לקצר בדברי.

5 for having found this man a pestilence, and moving a dissension to all the Jews through the world — a ringleader also of the sect of the Nazarenes —

איש זה הוא מנהיג התנועה המשיחית; הוא מעורר מהומות, משלהב יצרים ומסית את היהודים בעולם כולו למרוד בקיסר.

6 who also the temple did try to profane, whom also we took, and according to our law did wish to judge,

מלבד זאת הוא ניסה לחלל את בית־המקדש בשעה שאסרנו אותו.”רצינו לתת לו את העונש המגיע לו,

7 and Lysias the chief captain having come near, with much violence, out of our hands did take away,

אבל לוסיאס המפקד בא וחטף אותו מידנו בכוח הזרוע,

8 having commanded his accusers to come to thee, from whom thou mayest be able, thyself having examined, to know concerning all these things of which we accuse him;'

ודרש שפולוס יישפט על פי החוק הרומאי. אם תחקור אותו, תיווכח שדיברתי אמת.“

9 and the Jews also agreed, professing these things to be so.

כל היהודים שנכחו שם אישרו את דברי טרטולוס.

10 And Paul answered — the governor having beckoned to him to speak — 'Knowing [that] for many years thou hast been a judge to this nation, the more cheerfully the things concerning myself I do answer;

עתה הגיע תורו של פולוס לדבר. המושל רמז לו לקום על רגליו ולשאת את דברו.”ידוע לי, אדוני, שאתה שופט בענייני היהודים כבר שנים רבות, “פתח פולוס,”ועל כן אני שמח להגן על עצמי לפניך.

11 thou being able to know that it is not more than twelve days to me since I went up to worship in Jerusalem,

לא יקשה עליך לוודא שלא עברו למעלה משנים־עשר יום מאז שעליתי לירושלים, כדי להשתחוות לה׳ בבית־המקדש.

12 and neither in the temple did they find me reasoning with any one, or making a dissension of the multitude, nor in the synagogues, nor in the city;

כמו־כן תוכל לוודא בנקל שמעולם לא עוררתי מהומות בבתי־הכנסת ולא ברחובות העיר.

13 nor are they able to prove against me the things concerning which they now accuse me.

איש מן האנשים האלה לא יוכל להוכיח אף אחת מההאשמות הרבות שהם טופלים עלי.

14 'And I confess this to thee, that, according to the way that they call a sect, so serve I the God of the fathers, believing all things that in the law and the prophets have been written,

”אולם אני מודה בדבר אחד: אני מאמין בדרך הישועה, שהם מתייחסים אליה כאל כת או תנועה, ובדרך זאת אני עובד את אלוהי אבותינו; אני מאמין באמונה שלמה בכל מה שכתוב בספרי התורה והנביאים.

15 having hope toward God, which they themselves also wait for, [that] there is about to be a rising again of the dead, both of righteous and unrighteous;

כמו כן אני מאמין, בדיוק כמו אנשים אלה, שתהיה תחיית המתים – לצדיקים ולרשעים.

16 and in this I do exercise myself, to have a conscience void of offence toward God and men always.

משום כך אני משתדל בכל כוחי לשמור על מצפון נקי לפני אלוהים ולפני בני אדם.

17 'And after many years I came, about to do kind acts to my nation, and offerings,

”לאחר היעדרות של שנים אחדות חזרתי לירושלים, כדי להביא סכום כסף לעזרת היהודים המשיחיים וכדי להקריב קרבן לאלוהים.

18 in which certain Jews from Asia did find me purified in the temple, not with multitude, nor with tumult,

מאשימי ראו אותי במקדש בשעה שהקרבתי מנחה לה׳. ראשי היה מגולח, לפי דרישת התורה, ובאותה שעה לא היה קהל סביבי ולא הייתה כל מהומה.

19 whom it behoveth to be present before thee, and to accuse, if they had anything against me,

אולם היו שם יהודים אחדים מאסיה, ואם יש להם טענות נגדי, מדוע אין הם נמצאים כאן עתה?

20 or let these same say if they found any unrighteousness in me in my standing before the sanhedrim,

שאל־נא את האנשים העומדים כאן עתה איזה חטא מצא בי הסנהדרין שלהם,

21 except concerning this one voice, in which I cried, standing among them — Concerning a rising again of the dead I am judged to-day by you.'

מלבד משפט אחד שצעקתי לעברם:’אני עומד לפני המועצה הזאת כדי להגן על עצמי, משום שאני מאמין בתחיית המתים!‘“

22 And having heard these things, Felix delayed them — having known more exactly of the things concerning the way — saying, 'When Lysias the chief captain may come down, I will know fully the things concerning you;'

בנקודה זאת, פליקס, אשר ידע היטב את לימודי ישוע, סגר את התביעות ואמר:”חכו עד שיגיע לוסיאס, מפקד הכוח, ורק אז אחליט במשפט.“

23 having given also a direction to the centurion to keep Paul, to let [him] also have liberty, and to forbid none of his own friends to minister or to come near to him.

הוא ציווה לכלוא את פולוס בבית־הסוהר, אולם ציווה על הסוהרים להקל עליו את מאסרו, להתייחס אליו בעדינות ובאדיבות, ולהרשות לידידיו לבקר אותו, לטפל בו ולהביא לו מתנות.

24 And after certain days, Felix having come with Drusilla his wife, being a Jewess, he sent for Paul, and heard him concerning the faith toward Christ,

כעבור ימים אחדים בא פליקס עם אשתו היהודייה דרוסילה ושלח לקרוא לפולוס. פליקס ואשתו הקשיבו לפולוס בתשומת לב בשעה שסיפר להם על האמונה במשיח.

25 and he reasoning concerning righteousness, and temperance, and the judgment that is about to be, Felix, having become afraid, answered, 'For the present be going, and having got time, I will call for thee;'

הוא שוחח איתם על צדקה, על כיבוש היצר ועל הדין העתיד לבוא. פליקס, שנמלא פחד נורא, אמר לפולוס:”לך עכשיו, בבקשה. אקרא לך שוב בהזדמנות אחרת.“

26 and at the same time also hoping that money shall be given to him by Paul, that he may release him, therefore, also sending for him the oftener, he was conversing with him;

בסתר לבו הוא קיווה שפולוס יציע לו שוחד, ועל כן קרא לו מדי פעם לשיחה.

27 and two years having been fulfilled, Felix received a successor, Porcius Festus; Felix also willing to lay a favour on the Jews, left Paul bound.

כך חלפו שנתיים ימים, ואז מונה פורקיוס פסטוס למושל במקומו של פליקס. אולם פליקס רצה למצוא־חן בעיני היהודים, ולכן השאיר את פולוס בבית־הסוהר.