Romans 7
1 Britheren, whethir ye knowun not; for Y speke to men `that knowen the lawe; for the lawe hath lordschip in a man, as long tyme as it lyueth?
| אחי, אלה מכם המכירים את התורה יודעים כי לאחר שאדם מת, התורה אינה שולטת בו יותר. |
2 For that womman that is vndur an hosebonde, is boundun to the lawe, while the hosebonde lyueth; but if hir hosebonde is deed, sche is delyuered fro the lawe of the hosebonde.
| למשל: כאשר אישה נישאת לאיש, התורה קושרת אותה אל בעלה כל ימי חייו, אך אם הבעל מת, האישה אינה קשורה אליו יותר |
3 Therfor sche schal be clepid auoutresse, if sche be with another man, while the hosebonde lyueth; but if hir hosebonde is deed, sche is delyuered fro the lawe of the hosebonde, that sche be not auoutresse, if sche be with another man.
| ומותר לה להינשא שנית. אם היא תינשא שנית כל זמן שבעלה חי, היא תיחשב לנואפת. |
4 And so, my britheren, ye ben maad deed to the lawe bi the bodi of Crist, that ye ben of another, that roos ayen fro deth, that ye bere fruyt to God.
| באופן דומה, אחי, מותו של המשיח על הצלב המית אתכם לגבי טענות התורה, ואתם חופשיים להשתייך לאחר – למשיח שקם לתחייה מן המתים – כדי שנעשה פרי לאלוהים. |
5 For whanne we weren in fleisch, passiouns of synnes, that weren bi the lawe, wrouyten in oure membris, to bere fruyt to deth.
| כאשר היינו עדיין משועבדים לטבע הישן והחוטא שלנו, עוררה בנו התורה את תשוקותינו ותאוותינו, ועשינו את אשר ציווה עלינו אלוהים לא לעשות. כך הצמיחו מעשינו הרעים פרי הגורם למוות. |
6 But now we ben vnboundun fro the lawe of deth, in which we weren holdun, so that we seruen in newnesse of spirit, and not in eldnesse of lettre.
| אולם עתה, לאחר שמתנו לגבי כל מה שכבל ושיעבד אותנו, אנו משוחררים מהתורה, כדי שנוכל לשרת את אלוהים בדרך חדשה: בדרך של רוח הקודש, ולא בדרך הישנה לפי הכתוב. |
7 What therfor schulen we seie? The lawe is synne? God forbede. But Y knew not synne, but bi lawe; for Y wiste not that coueitynge was synne, but for the lawe seide, Thou schalt not coueyte.
| האם אני מנסה לומר שתורת אלוהים היא חטא? חס וחלילה! התורה עצמה אינה בגדר חטא, אבל היא גילתה לי את חטאי. לדוגמה: לעולם לא הייתי מודה בחטא החמדה והתאווה שבלבי אלמלא אמרה התורה:”לא תחמוד!“ |
8 And thoruy occasioun takun, synne bi the maundement hath wrouyt in me al coueytise; for withouten the lawe, synne was deed.
| החטא ניצל את הדיבר”לא תחמוד“כדי להזכיר לי שתשוקות אלה אסורות, ובכך הוא למעשה עורר וגירה תשוקות ודחפים אסורים שהיו כלואים בתוכי. רק במקום שבו אין תורה ואין חוקים, אין חטא. |
9 And Y lyuede withouten the lawe sumtyme; but whanne the comaundement was comun, synne lyuede ayen.
| פעם כלל לא הייתה בי תודעת החטא. אולם כשנפקחו עיני והתחלתי להבין את מצוות ה׳, החל החטא לפעול בי ולפתות אותי להפר את מצוות ה׳, והתורה דנה אותי למוות. |
10 But Y was deed, and this comaundement that was to lijf, was foundun to me, to be to deth.
| כך הדיבר שניתן כדי ללמדני את דרך החיים, גרם לי מוות. |
11 For synne, thorouy occasioun takun bi the comaundement, disceyuede me, and bi that it slow me.
| כי החטא, שניצל לרעה את הדיבר, רימה והמית אותי. |
12 Therfor the lawe is hooli, and the comaundement is hooli, and iust, and good.
| אף־על־פי־כן אין ספק שהתורה עצמה היא קדושה, וכן גם הדיברות. |
13 Is thanne that thing that is good, maad deth to me? God forbede. But synne, that it seme synne, thorouy good thing wrouyte deth to me, that me synne ouer maner thorouy the comaundement.
| אולם כיצד יכולה התורה להיות קדושה? האם לא התורה הקדושה היא שהמיתה אותי? ודאי שלא! החטא ניצל לרעה את הטוב כדי להביא למותי. מכאן יכולים אתם לראות עד כמה ערמומי ומסוכן הוא החטא, שכן הוא מנצל את התורה הטובה והקדושה של אלוהים למטרותיו הנאלחות. |
14 And we witen, that the lawe is spiritual; but Y am fleischli, seld vndur synne.
| אם כן, התורה עצמה טובה – הבעיה היא בי, משום שאני מכור לחטא השולט בי. |
15 For Y vndurstonde not that that Y worche; for Y do not the good thing that Y wole, but Y do thilke yuel thing that Y hate.
| אינני מבין את התנהגותי: אני באמת רוצה לעשות את הטוב, אך איני יכול. לעומת זאת אני עושה את מה שאיני רוצה לעשות – אני עושה את מה שאני שונא! |
16 And if Y do that thing that Y wole not, Y consente to the lawe, that it is good.
| אני יודע היטב שאני עושה את הרע, וייסורי המצפון שלי מוכיחים שאני מסכים למעשה עם התורה שהפרתי. |
17 But now Y worche not it now, but the synne that dwellith in me.
| ברם איני יכול לעשות דבר, כי לא אני עושה את הרע, אלא החטא שבתוכי; החטא חזק ממני, והוא שגורם לי לעשות את כל המעשים הרעים האלה. |
18 But and Y woot, that in me, that is, in my fleisch, dwellith no good; for wille lieth to me, but Y fynde not to performe good thing.
| מניסיוני אני יודע שבי, בבשרי, אין שום דבר טוב. לעתים קרובות אני נוכח כי יש לי רצון לעשות את הטוב, אך חסר לי הכוח לעשותו. |
19 For Y do not thilke good thing that Y wole, but Y do thilke yuel thing that Y wole not.
| כלומר, איני עושה את הטוב שאני מתכוון לעשות, ולעומת זאת אני מוצא את עצמי עושה את הרע שאינני רוצה לעשות! |
20 And if Y do that yuel thing that Y wole not, Y worche not it, but the synne that dwellith in me.
| ואם אני עושה את מה שבעצם אינני רוצה לעשות, הרי ברור שלא אני עושה זאת, כי אם החטא השוכן והשולט בי. |
21 Therfor Y fynde the lawe to me willynge to do good thing, for yuel thing lieth to me.
| כתוצאה מכך אני מוצא בי חוקיות משונה: כאשר אני רוצה לעשות את הטוב, הרע משתלט עלי. |
22 For Y delite togidere to the lawe of God, aftir the ynnere man. But Y se another lawe in my membris,
| בלבי אני חפץ לעשות את תורת ה׳, |
23 ayenfiytynge the lawe of my soule, and makynge me caitif in the lawe of synne, that is in my membris.
| אך בגופי אני מרגיש חוק אחר הלוחם בחוק השכל וההיגיון, וכך הוא עושה אותי אסיר ועבד של החטא השוכן עדיין בגופי. |
24 Y am an vnceli man; who schal delyuer me fro the bodi of this synne?
| מסכן שכמוני, מי יושיע אותי מהשעבוד לגוף הזה שדינו מוות? |
25 The grace of God, bi Jhesu Crist oure Lord. Therfor Y my silf bi the soule serue to the lawe of God; but bi fleisch to the lawe of synne.
| תודה לאל, האלוהים כבר הושיע אותי על־ידי ישוע המשיח אדוננו! אם כן, הטבע החוטא שלי משועבד לחטא, אולם בשכלי אני עבד לתורת האלוהים. |
