Romans 10
1 Britheren, the wille of myn herte and mi biseching is maad to God for hem in to helthe.
| אחים יקרים, משאלת לבי ותפילתי העמוקה ביותר היא שהיהודים ייוושעו. |
2 But Y bere witnessyng to hem, that thei han loue of God, but not aftir kunnyng.
| אני יודע שהם מסורים לאלוהים על פי דרכם, אך מסירות זאת אינה מבוססת על הבנה נכונה של הכתובים. |
3 For thei vnknowynge Goddis riytwisnesse, and sekynge to make stidefast her owne riytfulnesse, ben not suget to the riytwisnesse of God.
| היהודים אינם מבינים שישוע המשיח הקריב את עצמו, כדי לסלוח לחטאיהם ולהצדיקם בעיני אלוהים. הם מנסים ליצור צדקה משלהם וכך לא נכנעים לצדקת ה׳. |
4 For the ende of the lawe is Crist, to riytwisnesse to ech man that bileueth.
| שכן המשיח הוא תכלית התורה, והוא מצדיק את כל המאמין בו. |
5 For Moises wroot, For the man that schal do riytwisnesse that is of the lawe, schal lyue in it.
| משה כתב על צדקה וישועה מתוך קיום התורה, ואמר שאדם המקיים את כל מצוות התורה בלי יוצא מן הכלל, ייוושע ויחיה (”אשר יעשה אתם האדם וחי בהם“). |
6 But the riytwisnesse that is of bileue, seith thus, Seie thou not in thin herte, Who schal stie in to heuene? that is to seie, to lede doun Crist;
| ואילו ישועה הנובעת מאמונה אומרת:”אל תאמר בלבבך מי יעלה השמימה?“זאת, כדי להוריד את המשיח לארץ. |
| או”מי ירד לתהום?“זאת, כדי להשיב את המשיח לחיים. (Abyssos g12) |
8 But what seith the scripture? The word is nyy in thi mouth, and in thin herte; this is the word of bileue, which we prechen.
| הישועה שאנו מבשרים נובעת מאמונה בישוע המשיח, והיא בהישג־ידו של כל אחד מאיתנו; למעשה היא בפינו ובלבנו. |
9 That if thou knoulechist in thi mouth the Lord Jhesu Crist, and bileuest in thin herte, that God reiside hym fro deth, thou schalt be saaf.
| שכן אם תודה בפיך לפני בני־האדם שישוע הוא אדונך, ותאמין בלבך שאלוהים הקימו לתחייה מן המתים, תיוושע. |
10 For bi herte me bileueth to riytwisnesse, but bi mouth knowleching is maad to helthe.
| משום שאמונת הלב מצדיקה אותנו לפני אלוהים, ומתוך אמונה שבלב אנחנו מודים בפינו וניוושע. |
11 For whi the scripture seith, Ech that bileueth in hym, schal not be confoundid.
| וכתבי־הקודש אומרים לנו שכל המאמין במשיח לא יבוש. |
12 And ther is no distinccioun of Jew and of Greke; for the same Lord of alle is riche in alle, that inwardli clepen hym.
| ”כל המאמין“פירושו: יהודים וגויים ללא הבדל, כי לכולנו אדון אחד המעניק מעושרו לכל המבקש ממנו. |
13 For ech man `who euere schal inwardli clepe the name of the Lord, schal be saaf.
| שכן”כל אשר יקרא בשם ה׳ ימלט“! |
14 Hou thanne schulen thei inwardli clepe hym, in to whom thei han not bileued? or hou schulen thei bileue to hym, whom thei han not herd? Hou schulen thei here, with outen a prechour?
| אך כיצד הם יקראו בשם ה׳ ויבקשו ממנו להושיעם, אם אינם מאמינים בו כלל? וכיצד יאמינו בו אם מעולם לא שמעו עליו? וכיצד ישמעו עליו אם איש אינו מספר להם? |
15 and hou schulen thei preche, but thei be sent? As it is writun, Hou faire ben the feet of hem that prechen pees, of hem that prechen good thingis.
| וכיצד יספר להם מישהו אם לא נשלח אליהם? לכך מתכוון הכתוב:”מה נאוו רגלי מבשרי טוב“. |
16 But not alle men obeien to the gospel. For Ysaie seith, Lord, who bileuede to oure heryng?
| אולם לא כל מי ששמע את בשורת אלוהים האמין בה, כפי שאמר ישעיהו:”מי האמין לשמועתנו?“ |
17 Therfor feith is of heryng, but heryng bi the word of Crist.
| בכל זאת, האמונה מתעוררת על־ידי שמיעת הבשורה, והבשורה היא דבר המשיח. |
18 But Y seie, Whether thei herden not? Yhis, sothely the word of hem wente out in to al the erthe, and her wordis in to the endis of the world.
| אולם מה בנוגע ליהודים, האם לא שמעו את דבר ה׳? כן, הם שמעו, שהרי”בכל־הארץ יצא קולם, ובקצה תבל מליהם“. |
19 But Y seie, Whether Israel knewe not? First Moyses seith, Y schal lede you to enuye, that ye ben no folc; that ye ben an vnwise folc, Y schal sende you in to wraththe.
| ואם עם־ישראל שמע, האם לא הבין? עם־ישראל אכן הבין, כי משה אמר להם:”אני אקניאם בלא עם, בגוי נבל אכעיסם“. כלומר, ה׳ יעורר את קנאת בני־ישראל על ידי הגויים. |
20 And Ysaie is bold, and seith, Y am foundun of men that seken me not; opynli Y apperide to hem, that axiden not me.
| ישעיהו הנביא הוסיף על כך ואמר, כי אלה שלא חיפשו את אלוהים ולא דרשו אותו, הם שימצאו אותו. |
21 But to Israel he seith, Al dai Y streiyte out myn hondis to a puple that bileuede not, but ayen seide me.
| ואילו על עם־ישראל הוא אומר:”פרשתי ידי כל היום אל עם סורר ומורה“. |
