Psalms 147
1 Alleluya. Herie ye the Lord, for the salm is good; heriyng be myrie, and fair to oure God.
| הללו יה כי טוב זמרה אלהינו כי נעים נאוה תהלה׃ |
2 The Lord schal bilde Jerusalem; and schal gadere togidere the scateryngis of Israel.
| בונה ירושלם יהוה נדחי ישראל יכנס׃ |
3 Which Lord makith hool men contrit in herte; and byndith togidere the sorewes of hem.
| הרפא לשבורי לב ומחבש לעצבותם׃ |
4 Which noumbrith the multitude of sterris; and clepith names to alle tho.
| מונה מספר לכוכבים לכלם שמות יקרא׃ |
5 Oure Lord is greet, and his vertu is greet; and of his wisdom is no noumbre.
| גדול אדונינו ורב כח לתבונתו אין מספר׃ |
6 The Lord takith vp mylde men; forsothe he makith low synneris `til to the erthe.
| מעודד ענוים יהוה משפיל רשעים עדי ארץ׃ |
7 Bifore synge ye to the Lord in knoulechyng; seye ye salm to oure God in an harpe.
| ענו ליהוה בתודה זמרו לאלהינו בכנור׃ |
8 Which hilith heuene with cloudis; and makith redi reyn to the erthe. Which bryngith forth hei in hillis; and eerbe to the seruice of men.
| המכסה שמים בעבים המכין לארץ מטר המצמיח הרים חציר׃ |
9 Which yyueth mete to her werk beestis; and to the briddys of crowis clepinge hym.
| נותן לבהמה לחמה לבני ערב אשר יקראו׃ |
10 He schal not haue wille in the strengthe of an hors; nether it schal be wel plesaunt to hym in the leggis of a man.
| לא בגבורת הסוס יחפץ לא בשוקי האיש ירצה׃ |
11 It is wel plesaunt to the Lord on men that dreden hym; and in hem that hopen on his mercy.
| רוצה יהוה את יראיו את המיחלים לחסדו׃ |
12 Jerusalem, herie thou the Lord; Syon, herie thou thi God.
| שבחי ירושלם את יהוה הללי אלהיך ציון׃ |
13 For he hath coumfortid the lockis of thi yatis; he hath blessid thi sones in thee.
| כי חזק בריחי שעריך ברך בניך בקרבך׃ |
14 Which hath set thi coostis pees; and fillith thee with the fatnesse of wheete.
| השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך׃ |
15 Which sendith out his speche to the erthe; his word renneth swiftli.
| השלח אמרתו ארץ עד מהרה ירוץ דברו׃ |
16 Which yyueth snow as wolle; spredith abrood a cloude as aische.
| הנתן שלג כצמר כפור כאפר יפזר׃ |
17 He sendith his cristal as mussels; who schal suffre bifore the face of his cooldnesse?
| משליך קרחו כפתים לפני קרתו מי יעמד׃ |
18 He schal sende out his word, and schal melte tho; his spirit schal blowe, and watris schulen flowe.
| ישלח דברו וימסם ישב רוחו יזלו מים׃ |
19 Which tellith his word to Jacob; and hise riytfulnessis and domes to Israel.
| מגיד דברו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל׃ |
20 He dide not so to ech nacioun; and he schewide not hise domes to hem.
| לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום הללו יה׃ |
