Proverbs 19
1 Betere is a pore man, that goith in his simplenesse, than a riche man bitynge hise lippis, and vnwijs.
| טֽוֹב־רָשׁ הוֹלֵךְ בְּתֻמּוֹ מֵעִקֵּשׁ שְׂפָתָיו וְהוּא כְסִֽיל׃ |
2 Where is not kunnyng of the soule, is not good; and he that is hasti, in feet hirtith.
| גַּם בְּלֹא־דַעַת נֶפֶשׁ לֹא־טוֹב וְאָץ בְּרַגְלַיִם חוֹטֵֽא׃ |
3 The foli of a man disseyueth hise steppis; and he brenneth in his soule ayens God.
| אִוֶּלֶת אָדָם תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ וְעַל־יְהוָה יִזְעַף לִבּֽוֹ׃ |
4 Richessis encreessen ful many freendis; forsothe also thei ben departid fro a pore man, whiche he hadde.
| הוֹן יֹסִיף רֵעִים רַבִּים וְדָל מֵרֵעהוּ יִפָּרֵֽד׃ |
5 A fals witnesse schal not be vnpunyschid; and he that spekith leesingis, schal not ascape.
| עֵד שְׁקָרִים לֹא יִנָּקֶה וְיָפִיחַ כְּזָבִים לֹא יִמָּלֵֽט׃ |
6 Many men onouren the persoone of a myyti man; and ben frendis of hym that deelith yiftis.
| רַבִּים יְחַלּוּ פְנֵֽי־נָדִיב וְכָל־הָרֵעַ לְאִישׁ מַתָּֽן׃ |
7 The britheren of a pore man haten hym; ferthermore and the freendis yeden awei fer fro hym. He that sueth wordis oonli, schal haue no thing;
| כָּל אֲחֵי־רָשׁ ׀ שְֽׂנֵאֻהוּ אַף כִּי מְרֵעֵהוּ רָחֲקוּ מִמֶּנּוּ מְרַדֵּף אֲמָרִים לא־לוֹ־הֵֽמָּה׃ |
8 but he that holdith stabli the mynde, loueth his soule, and the kepere of prudence schal fynde goodis.
| קֹֽנֶה־לֵּב אֹהֵב נַפְשׁוֹ שֹׁמֵר תְּבוּנָה לִמְצֹא־טֽוֹב׃ |
9 A fals witnesse schal not be vnpunyschid; and he that spekith leesyngis, schal perische.
| עֵד שְׁקָרִים לֹא יִנָּקֶה וְיָפִיחַ כְּזָבִים יֹאבֵֽד׃ |
10 Delices bicomen not a fool; nether `it bicometh a seruaunt to be lord of princes.
| לֹֽא־נָאוֶה לִכְסִיל תַּעֲנוּג אַף כִּֽי־לְעֶבֶד ׀ מְשֹׁל בְּשָׂרִֽים׃ |
11 The teching of a man is knowun bi pacience; and his glorie is to passe ouere wickid thingis.
| שֵׂכֶל אָדָם הֶאֱרִיךְ אַפּוֹ וְתִפאַרְתּוֹ עֲבֹר עַל־פָּֽשַׁע׃ |
12 As the gnasting of a lioun, so and the ire of the king; and as deewe on eerbe, so and the gladnesse of the kyng.
| נַהַם כַּכְּפִיר זַעַף מֶלֶךְ וּכְטַל עַל־עֵשֶׂב רְצוֹנֽוֹ׃ |
13 The sorewe of the fadir is a fonned sone; and roofes droppynge contynueli is a womman ful of chiding.
| הַוֺּת לְאָבִיו בֵּן כְּסִיל וְדֶלֶף טֹרֵד מִדְיְנֵי אִשָּֽׁה׃ |
14 Housis and richessis ben youun of fadir and modir; but a prudent wijf is youun propirli of the Lord.
| בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת וּמֵיְהוָה אִשָּׁה מַשְׂכָּֽלֶת׃ |
15 Slouth bringith in sleep; and a negligent soule schal haue hungur.
| עַצְלָה תַּפִּיל תַּרְדֵּמָה וְנֶפֶשׁ רְמִיָּה תִרְעָֽב׃ |
16 He that kepith the comaundement of God, kepith his soule; but he that chargith not his weie, schal be slayn.
| שֹׁמֵר מִצְוָה שֹׁמֵר נַפְשׁוֹ בּוֹזֵה דְרָכָיו יומת יָמֽוּת׃ |
17 He that hath mercy on a pore man, leeneth to the Lord; and he schal yelde his while to hym.
| מַלְוֵה יְהוָה חוֹנֵֽן דָּל וּגְמֻלוֹ יְשַׁלֶּם־לֽוֹ׃ |
18 Teche thi sone, and dispeire thou not; but sette thou not thi soule to the sleyng of hym.
| יַסֵּר בִּנְךָ כִּי־יֵשׁ תִּקְוָה וְאֶל־הֲמִיתוֹ אַל־תִּשָּׂא נַפְשֶֽׁךָ׃ |
19 Forsothe he that is vnpacient, schal suffre harm; and whanne he hath rauyschid, he schal leie to anothir thing.
| גרל־גְּֽדָל־חֵמָה נֹשֵׂא עֹנֶשׁ כִּי אִם־תַּצִּיל וְעוֹד תּוֹסִֽף׃ |
20 Here thou counsel, and take thou doctryn; that thou be wijs in thi laste thingis.
| שְׁמַע עֵצָה וְקַבֵּל מוּסָר לְמַעַן תֶּחְכַּם בְּאַחֲרִיתֶֽךָ׃ |
21 Many thouytis ben in the herte of a man; but the wille of the Lord schal dwelle.
| רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב־אִישׁ וַעֲצַת יְהוָה הִיא תָקֽוּם׃ |
22 A nedi man is merciful; and betere is a pore iust man, than a man liere.
| תַּאֲוַת אָדָם חַסְדּוֹ וְטֽוֹב־רָשׁ מֵאִישׁ כָּזָֽב׃ |
23 The drede of the Lord ledith to lijf `of blis; and he `that dredith God schal dwelle in plentee, with outen visityng `of the worste.
| יִרְאַת יְהוָה לְחַיִּים וְשָׂבֵעַ יָלִין בַּל־יִפָּקֶד רָֽע׃ |
24 A slow man hidith his hond vndur the armpit; and putteth it not to his mouth.
| טָמַן עָצֵל יָדוֹ בַּצַּלָּחַת גַּם־אֶל־פִּיהוּ לֹא יְשִׁיבֶֽנָּה׃ |
25 Whanne a man ful of pestilence is betun, a fool schal be wisere. If thou blamist a wijs man, he schal vndurstonde techyng.
| לֵץ תַּכֶּה וּפֶתִי יַעְרִם וְהוֹכִיחַ לְנָבוֹן יָבִין דָּֽעַת׃ |
26 He that turmentith the fadir, and fleeth fro the modir, schal be ful of yuel fame, and schal be cursid.
| מְֽשַׁדֶּד־אָב יַבְרִיחַ אֵם בֵּן מֵבִישׁ וּמַחְפִּֽיר׃ |
27 Sone, ceesse thou not to here techyng; and knowe thou the wordis of kunnyng.
| חַֽדַל־בְּנִי לִשְׁמֹעַ מוּסָר לִשְׁגוֹת מֵֽאִמְרֵי־דָֽעַת׃ |
28 A wickid witnesse scorneth doom; and the mouth of vnpitouse men deuourith wickidnesse.
| עֵד בְּלִיַּעַל יָלִיץ מִשְׁפָּט וּפִי רְשָׁעִים יְבַלַּע־אָֽוֶן׃ |
29 Domes ben maad redi to scorneris; and hameris smytynge ben maad redi to the bodies of foolis.
| נָכוֹנוּ לַלֵּצִים שְׁפָטִים וּמַהֲלֻמוֹת לְגֵו כְּסִילִֽים׃ |
