Proverbs 14
1 A wijs womman bildith hir hous; and an unwijs womman schal distrie with hondis an hous bildid.
| חכמות נשים בנתה ביתה ואולת בידיה תהרסנו |
2 A man goynge in riytful weie, and dredinge God, is dispisid of hym, that goith in a weie of yuel fame.
| הולך בישרו ירא יהוה ונלוז דרכיו בוזהו |
3 The yerde of pride is in the mouth of a fool; the lippis of wijs men kepen hem.
| בפי-אויל חטר גאוה ושפתי חכמים תשמורם |
4 Where oxis ben not, the cratche is void; but where ful many cornes apperen, there the strengthe of oxe is opyn.
| באין אלפים אבוס בר ורב-תבואות בכח שור |
5 A feithful witnesse schal not lie; a gileful witnesse bringith forth a leesing.
| עד אמונים לא יכזב ויפיח כזבים עד שקר |
6 A scornere sekith wisdom, and he fyndith not; the teching of prudent men is esy.
| בקש-לץ חכמה ואין ודעת לנבון נקל |
7 Go thou ayens a man a fool; and he schal not knowe the lippis of prudence.
| לך מנגד לאיש כסיל ובל-ידעת שפתי-דעת |
8 The wisdom of a fel man is to vndirstonde his weie; and the vnwarnesse of foolis errith.
| חכמת ערום הבין דרכו ואולת כסילים מרמה |
9 A fool scorneth synne; grace schal dwelle among iust men.
| אולים יליץ אשם ובין ישרים רצון |
10 The herte that knowith the bittirnesse of his soule; a straunger schal not be meddlid in the ioie therof.
| לב--יודע מרת נפשו ובשמחתו לא-יתערב זר |
11 The hous of wickid men schal be don awei; the tabernaclis of iust men schulen buriowne.
| בית רשעים ישמד ואהל ישרים יפריח |
12 Sotheli a weie is, that semeth iust to a man; but the laste thingis therof leden forth to deth.
| יש דרך ישר לפני-איש ואחריתה דרכי-מות |
13 Leiyyng schal be medlid with sorewe; and morenyng ocupieth the laste thingis of ioye.
| גם-בשחק יכאב-לב ואחריתה שמחה תוגה |
14 A fool schal be fillid with hise weies; and a good man schal be aboue hym.
| מדרכיו ישבע סוג לב ומעליו איש טוב |
15 An innocent man bileueth to eche word; a felle man biholdith hise goyngis.
| פתי יאמין לכל-דבר וערום יבין לאשרו |
16 A wijs man dredith, and bowith awei fro yuel; a fool skippith ouer, and tristith.
| חכם ירא וסר מרע וכסיל מתעבר ובוטח |
17 A man vnpacient schal worche foli; and a gileful man is odiouse.
| קצר-אפים יעשה אולת ואיש מזמות ישנא |
18 Litle men of wit schulen holde foli; and felle men schulen abide kunnyng.
| נחלו פתאים אולת וערומים יכתרו דעת |
19 Yuel men schulen ligge bifor goode men; and vnpitouse men bifor the yatis of iust men.
| שחו רעים לפני טובים ורשעים על-שערי צדיק |
20 A pore man schal be hateful, yhe, to his neiybore; but many men ben frendis of riche men.
| גם-לרעהו ישנא רש ואהבי עשיר רבים |
21 He that dispisith his neiybore, doith synne; but he that doith merci to a pore man, schal be blessid. He that bileueth in the Lord, loueth merci;
| בז-לרעהו חוטא ומחונן עניים (ענוים) אשריו |
22 thei erren that worchen yuel. Merci and treuthe maken redi goodis;
| הלוא-יתעו חרשי רע וחסד ואמת חרשי טוב |
23 abundaunce `schal be in ech good werk. Sotheli where ful many wordis ben, there nedynesse is ofte.
| בכל-עצב יהיה מותר ודבר-שפתים אך-למחסור |
24 The coroun of wise men is the richessis of hem; the fooli of foolis is vnwarnesse.
| עטרת חכמים עשרם אולת כסילים אולת |
25 A feithful witnesse delyuereth soulis; and a fals man bringith forth leesyngis.
| מציל נפשות עד אמת ויפח כזבים מרמה |
26 In the drede of the Lord is triste of strengthe; and hope schal be to the sones of it.
| ביראת יהוה מבטח-עז ולבניו יהיה מחסה |
27 The drede of the Lord is a welle of lijf; that it bowe awei fro the fallyng of deth.
| יראת יהוה מקור חיים-- לסור ממקשי מות |
28 The dignite of the king is in the multitude of puple; and the schenschipe of a prince is in the fewnesse of puple.
| ברב-עם הדרת-מלך ובאפס לאם מחתת רזון |
29 He that is pacient, is gouerned bi myche wisdom; but he that is vnpacient, enhaunsith his foli.
| ארך אפים רב-תבונה וקצר-רוח מרים אולת |
30 Helthe of herte is the lijf of fleischis; enuye is rot of boonys.
| חיי בשרים לב מרפא ורקב עצמות קנאה |
31 He that falsli chalengith a nedi man, dispisith his maker; but he that hath merci on a pore man, onourith that makere.
| עשק דל חרף עשהו ומכבדו חנן אביון |
32 A wickid man is put out for his malice; but a iust man hopith in his deth.
| ברעתו ידחה רשע וחסה במותו צדיק |
33 Wisdom restith in the herte of a wijs man; and he schal teche alle vnlerned men.
| בלב נבון תנוח חכמה ובקרב כסילים תודע |
34 Riytfulnesse reisith a folc; synne makith puplis wretchis.
| צדקה תרומם-גוי וחסד לאמים חטאת |
35 A mynystre vndurstondynge is acceptable to a kyng; a mynystre vnprofitable schal suffre the wrathfulnesse of him.
| רצון-מלך לעבד משכיל ועברתו תהיה מביש |
