Proverbs 10
1 The parablis of Salomon. A wijs sone makith glad the fadir; but a fonned sone is the sorewe of his modir.
| משלי שלמה בן חכם ישמח-אב ובן כסיל תוגת אמו |
2 Tresouris of wickidnesse schulen not profite; but riytfulnesse schal delyuere fro deth.
| לא-יועילו אוצרות רשע וצדקה תציל ממות |
3 The Lord schal not turmente the soule of a iust man with hungur; and he schal distrie the tresouns of vnpitouse men.
| לא-ירעיב יהוה נפש צדיק והות רשעים יהדף |
4 A slow hond hath wrouyt nedynesse; but the hond of stronge men makith redi richessis. Forsothe he that enforsith to gete `ony thing bi leesyngis, fedith the wyndis; sotheli the same man sueth briddis fleynge.
| ראש--עשה כף-רמיה ויד חרוצים תעשיר |
5 He that gaderith togidere in heruest, is a wijs sone; but he that slepith in sommer, is a sone of confusioun.
| אגר בקיץ בן משכיל נרדם בקציר בן מביש |
6 The blessing of God is ouer the heed of a iust man; but wickidnesse hilith the mouth of wickid men.
| ברכות לראש צדיק ופי רשעים יכסה חמס |
7 The mynde of a iust man schal be with preisingis; and the name of wickid men schal wexe rotun.
| זכר צדיק לברכה ושם רשעים ירקב |
8 A wijs man schal resseyue comaundementis with herte; a fool is betun with lippis.
| חכם-לב יקח מצות ואויל שפתים ילבט |
9 He that goith simpli, goith tristili; but he that makith schrewid hise weies, schal be opyn.
| הולך בתם ילך בטח ומעקש דרכיו יודע |
10 He that bekeneth with the iye, schal yyue sorewe; a fool schal be betun with lippis.
| קרץ עין יתן עצבת ואויל שפתים ילבט |
11 The veyne of lijf is the mouth of a iust man; but the mouth of wickid men hilith wickidnesse.
| מקור חיים פי צדיק ופי רשעים יכסה חמס |
12 Hatrede reisith chidingis; and charite hilith alle synnes.
| שנאה תערר מדנים ועל כל-פשעים תכסה אהבה |
13 Wisdom is foundun in the lippis of a wise man; and a yerd in the bak of him that is nedi of herte.
| בשפתי נבון תמצא חכמה ושבט לגו חסר-לב |
14 Wise men hiden kunnyng; but the mouth of a fool is nexte to confusioun.
| חכמים יצפנו-דעת ופי-אויל מחתה קרבה |
15 The catel of a riche man is the citee of his strengthe; the drede of pore men is the nedynesse of hem.
| הון עשיר קרית עזו מחתת דלים רישם |
16 The werk of a iust man is to lijf; but the fruyt of a wickid man is to synne.
| פעלת צדיק לחיים תבואת רשע לחטאת |
17 The weie of lijf is to him that kepith chastising; but he that forsakith blamyngis, errith.
| ארח לחיים שומר מוסר ועזב תוכחת מתעה |
18 False lippis hiden hatrede; he that bringith forth dispisinge is vnwijs.
| מכסה שנאה שפתי-שקר ומוצא דבה הוא כסיל |
19 Synne schal not faile in myche spekyng; but he that mesurith hise lippis, is moost prudent.
| ברב דברים לא יחדל-פשע וחושך שפתיו משכיל |
20 Chosun siluer is the tunge of a iust man; the herte of wickid men is for nouyt.
| כסף נבחר לשון צדיק לב רשעים כמעט |
21 The lippis of a iust man techen ful manye men; but thei that ben vnlerned, schulen die in nedinesse of herte.
| שפתי צדיק ירעו רבים ואוילים בחסר-לב ימותו |
22 The blessing of the Lord makith riche men; and turment schal not be felowschipid to hem.
| ברכת יהוה היא תעשיר ולא-יוסף עצב עמה |
23 A fool worchith wickidnesse as bi leiyyng; but `wisdom is prudence to a man.
| כשחוק לכסיל עשות זמה וחכמה לאיש תבונה |
24 That that a wickid man dredith, schal come on hym; the desire of iust men schalbe youun to hem.
| מגורת רשע היא תבואנו ותאות צדיקים יתן |
25 As a tempeste passynge, a wickid man schal not be; but a iust man schal be as an euerlastynge foundement.
| כעבור סופה ואין רשע וצדיק יסוד עולם |
26 As vynegre noieth the teeth, and smoke noieth the iyen; so a slow man noieth hem that senten hym in the weie.
| כחמץ לשנים--וכעשן לעינים כן העצל לשלחיו |
27 The drede of the Lord encreesith daies; and the yeeris of wickid men schulen be maad schort.
| יראת יהוה תוסיף ימים ושנות רשעים תקצרנה |
28 Abiding of iust men is gladnesse; but the hope of wickid men schal perische.
| תוחלת צדיקים שמחה ותקות רשעים תאבד |
29 The strengthe of a symple man is the weie of the Lord; and drede to hem that worchen yuel.
| מעוז לתם דרך יהוה ומחתה לפעלי און |
30 A iust man schal not be moued with outen ende; but wickid men schulen not dwelle on the erthe.
| צדיק לעולם בל-ימוט ורשעים לא ישכנו-ארץ |
31 The mouth of a iust man schal bringe forth wisdom; the tunge of schrewis schal perische.
| פי-צדיק ינוב חכמה ולשון תהפכות תכרת |
32 The lippis of a iust man biholden pleasaunt thingis; and the mouth of wickid men byholdith weiward thingis.
| שפתי צדיק ידעון רצון ופי רשעים תהפכות |
