Matthew 15
1 Thanne the scribis and the Farisees camen to hym fro Jerusalem, and seiden,
| אז באו אל ישוע הסופרים והפרושים אשר מירושלים׃ |
2 Whi breken thi disciplis the tradiciouns of eldere men? for thei waisschen not her hondis, whanne thei eten breed.
| ויאמרו מדוע תלמידיך עברים את קבלת הזקנים כי אינם רחצים את ידיהם באכלם לחם׃ |
3 He answeride, and seide to hem, Whi breken ye the maundement of God for youre tradicioun?
| ויען ויאמר אליהם מדוע גם אתם עברים את מצות אלהים בעבור קבלתכם׃ |
4 For God seide, Honoure thi fadir and thi modir, and he that cursith fadir or modir, die bi deeth.
| כי אלהים צוה לאמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת׃ |
5 But ye seien, Who euer seith to fadir or modir, What euere yifte is of me, it schal profite to thee;
| ואתם אמרים האמר לאביו ולאמו קרבן כל מה שאתה נהנה לי אין עליו לכבד את אביו ואת אמו׃ |
6 and he hath not worschipid his fadir or his modir; and ye han maad the maundement of God voide for youre tradicioun.
| ותפרו את דבר האלהים בעבור קבלתכם׃ |
7 Ypocritis, Isaie, the prophete, prophesiede wel of you,
| חנפים היטב נבא עליכם ישעיהו לאמר׃ |
8 and seide, This puple honourith me with lippis, but her herte is fer fro me;
| העם הזה נגש בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני׃ |
9 and thei worschipen me `with outen cause, techynge the doctrines and maundementis of men.
| ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים׃ |
10 And whanne the puple weren clepid to gidere to hym, he seide to hem, Here ye, and `vndurstonde ye.
| ויקרא אל העם ויאמר להם שמעו והבינו׃ |
11 That thing that entrith in to the mouth, defoulith not a man; but that thing that cometh out of the mouth, defoulith a man.
| לא הבא אל הפה יטמא את האדם כי אם היוצא מן הפה הוא מטמא את האדם׃ |
12 Thanne hise disciplis camen, and seiden to hym, Thou knowist, that, if this word be herd, the Farisees ben sclaundrid?
| ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו הידעת כי הפרושים בשמעם את הדבר הזה נכשלו בו׃ |
13 And he answeride, and seide, Eueri plauntyng, that my fadir of heuene hath not plauntid, shal be drawun vp by the roote.
| ויען ויאמר כל מטע אשר לא נטע אבי שבשמים עקור יעקר׃ |
14 Suffre ye hem; thei ben blynde, and leederis of blynde men. And if a blynd man lede a blynd man, bothe fallen doun in to the diche.
| הניחו אותם מנהלים עורים המה לעורים וכי יוליך עור את העור ונפלו שניהם בתוך הבור׃ |
15 Petre answeride, and seide to hym, Expowne to vs this parable.
| ויען פטרוס ויאמר אליו באר לנו את המשל הזה׃ |
16 And he seide, Yit `ye ben also with oute vndurstondyng?
| ויאמר ישוע עדנה גם אתם באין בינה׃ |
17 Vndurstonden ye not, that al thing that entrith in to the mouth, goith in to the wombe, and is sent out in to the goyng awei?
| העוד לא תשכילו כי כל הבא אל הפה יורד אל הכרש וישפך משם למוצאות׃ |
18 But tho thingis that comen forth fro the mouth, goon out of the herte, and tho thingis defoulen a man.
| אבל היוצא מן הפה יוצא מן הלב והוא מטמא את האדם׃ |
19 For of the herte goon out yuele thouytis, mansleyngis, auowtries, fornycaciouns, theftis, fals witnessyngis, blasfemyes.
| כי מן הלב יוצאות מחשבות רע רציחות נאופים זנונים גנבות עדיות שקר וגדופים׃ |
20 Thes thingis it ben that defoulen a man; but to ete with hondis not waischun, defoulith not a man.
| אלה הם המטמאים את האדם אבל אכול בלי נטילת ידים לא יטמא את האדם׃ |
21 And Jhesus yede out fro thennus, and wente in to the coostis of Tire and Sidon.
| ויצא ישוע משם ויסר אל גלילות צור וצידון׃ |
22 And lo! a womman of Canane yede out of tho coostis, and criede, and seide to him, Lord, the sone of Dauid, haue merci on me; my douyter is yuel traueilid of a feend.
| והנה אשה כנענית יצאה מן הגבולות ההם ותצעק אליו לאמר חנני אדני בן דוד כי בתי מענה מאד על ידי שד׃ |
23 And he answeride not to hir a word. And hise disciplis camen, and preieden hym, and seiden, Leue thou hir, for she crieth aftir vs.
| והוא לא ענה אתה דבר ויגשו תלמידיו ויבקשו ממנו לאמר שלחה כי צעקת היא אחרינו׃ |
24 He answeride, and seide, Y am not sent, but to the scheep of the hous of Israel that perischiden.
| ויען ויאמר לא שלחתי כי אם אל הצאן האבדות לבית ישראל׃ |
25 And she cam, and worschipide hym, and seide, Lord, helpe me.
| והיא באה ותשתחו לו לאמר אדני עזרני׃ |
26 Which answeride, and seide, It is not good to take the breed of children, and caste to houndis.
| ויען ויאמר לא טוב לקחת את לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים׃ |
27 And she seide, Yhis, Lord; for whelpis eten of the crummes, that fallen doun fro the bord of her lordis.
| ותאמר כן אדני אפס כי גם צעירי הכלבים יאכלו מפרורים הנפלים מעל שלחן אדניהם׃ |
28 Thanne Jhesus answeride, and seide to hir, A! womman, thi feith is greet; be it doon to thee, as thou wolt. And hir douytir was helid fro that hour.
| ויען ישוע ויאמר אליה אשה גדלה אמונתך יהי לך כרצונך ותרפא בתה מן השעה ההיא׃ |
29 And whanne Jhesus hadde passed fro thennus, he cam bisidis the see of Galilee. And he yede vp in to an hil, and sat there.
| ויעבר ישוע משם ויבא אל ים הגליל ויעל ההרה וישב שם׃ |
30 And myche puple cam to hym, and hadden with hem doumbe men and crokid, feble and blynde, and many other; and thei castiden doun hem at hise feet. And he helide hem,
| ויבאו אליו המון עם רב ועמהם פסחים עורים חרשים קטעים ורבים כהמה ויפילום לרגלי ישוע וירפאם׃ |
31 so that the puple wondriden seynge doumbe men spekynge, and crokid goynge, blynde men seynge; and thei magnyfieden God of Israel.
| ויתמהו העם בראותם את האלמים מדברים והקטעים בריאים והפסחים מתהלכים והעורים ראים וישבחו את אלהי ישראל׃ |
32 And Jhesus, whanne hise disciplis weren clepid to gidere, seide to hem, Y haue reuthe of the puple, for thei han abiden now thre daies with me, and han no thing to ete; and Y wole not leeue hem fastynge, lest thei failen in the weie.
| ויקרא ישוע אל תלמידיו ויאמר נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם מה לאכל ואינני אבה לשלחם רעבים פן יתעלפו בדרך׃ |
33 And the disciplis seien to him, Wherof thanne so many looues among vs in desert, to fulfille so greet a puple?
| ויאמרו אליו התלמידים מאין לנו די לחם במדבר להשביע את ההמון הגדול הזה׃ |
34 And Jhesus seide to hem, Hou many looues han ye? And thei seiden, Seuene, and a fewe smale fisshis.
| ויאמר ישוע אליהם כמה ככרות לחם לכם ויאמרו שבע ומעט דגים קטנים׃ |
35 And he comaundide to the puple, to sitte to mete on the erthe.
| ויצו את המון העם לשבת לארץ׃ |
36 And he took seuene looues and fyue fischis, and dide thankyngis, and brak, and yaf to hise disciplis; and the disciplis yauen to the puple.
| ויקח את שבע ככרות הלחם ואת הדגים ויברך ויפרס ויתן אל התלמידים והתלמידים נתנו לעם׃ |
37 And alle eten, and weren fulfillid, and thei token that that was left of relifes, seuene lepis fulle.
| ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעה דודים מלאים׃ |
38 And thei that eten weren foure thousynde of men, with outen litle children and wymmen.
| והאכלים היו ארבעת אלפי איש מלבד הנשים והטף׃ |
39 And whanne he hadde left the puple, he wente vp in to a boot, and cam in to the coostis of Magedan.
| וישלח את העם וירד באניה ויבא אל גבול מגדלא׃ |
