Matthew 12
1 In that tyme Jhesus wente bi cornes in the sabot day; and hise disciplis hungriden, and bigunnen to plucke the eris of corn, and to ete.
| בעת ההיא עבר ישוע בין הקמה ביום השבת ותלמידיו רעבו ויחלו לקטף מלילת ויאכלו׃ |
2 And Fariseis, seynge, seiden to hym, Lo! thi disciplis don that thing that is not leueful to hem to do in sabatis.
| ויראו הפרושים ויאמרו לו הנה תלמידיך עשים את אשר אסור לעשות בשבת׃ |
3 And he seide to hem, Whether ye han not red, what Dauid dide, whanne he hungride, and thei that weren with hym?
| ויאמר אליהם הלא קראתם את אשר עשה דוד בהיתו רעב הוא והאנשים אשר אתו׃ |
4 hou he entride in to the hous of God, and eet looues of proposicioun, whiche looues it was not leueful to hym to ete, nether to hem that weren with hym, but to prestis aloone?
| כי בא אל בית האלהים ויאכל את לחם הפנים אשר איננו מתר לו ולאנשיו לאכלה רק לכהנים לבדם׃ |
5 Or whether ye han not red in the lawe, that in sabotis prestis in the temple defoulen the sabotis, and thei ben with oute blame?
| או הלא קראתם בתורה כי בשבתות יחללו הכהנים את השבת במקדש ואין להם עון׃ |
6 And Y seie to you, that here is a gretter than the temple.
| אבל אני אמר לכם כי יש פה גדול מן המקדש׃ |
7 And if ye wisten, what it is, Y wole merci, and not sacrifice, ye schulden neuer haue condempned innocentis.
| ולו ידעתם מה הוא חסד חפצתי ולא זבח לא הרשעתם את הנקים׃ |
8 For mannus Sone is lord, yhe, of the sabat.
| כי בן האדם הוא גם אדון השבת׃ |
9 And whanne he passide fro thennus, he cam in to the synagoge of hem.
| ויעבר משם אל בית כנסתם׃ |
10 And lo! a man that hadde a drye hoond. And thei axiden hym, and seiden, Whether it be leueful to hele in the sabot? that thei schulden acuse hym.
| והנה שם איש אשר ידו יבשה וישאלוהו לאמר המתר לרפא בשבת למען ימצאו עליו שטנה׃ |
11 And he seide to hem, What man of you schal be, that hath o scheep, and if it falle in to a diche in the sabotis, whether he shal not holde, and lifte it vp?
| ויאמר אליהם מי האיש בכם אשר לו כבש אחד ונפל בבור בשבת ולא יחזיק בו ויעלנו׃ |
12 How myche more is a man better than a scheep? Therfor it is leueful to do good in the sabatis.
| ומה יקר אדם מן הכבש לכן מתר להיטיב בשבת׃ |
13 Thanne he seide to the man, Stretche forth thin hoond. And he strauyte forth; and it was restorid to heelthe as the tothir.
| ויאמר אל האיש פשט את ידך ויפשט אתה ותרפא ותשב כידו האחרת׃ |
14 And the Farisees wenten out, and maden a counsel ayens hym, hou thei schulden distrie hym.
| ויצא הפרושים ויתיעצו עליו לאבדו׃ |
15 And Jhesus knewe it, and wente awei fro thennus; and many sueden hym, and he helide hem alle.
| וידע ישוע ויסר משם וילך אחריו המון עם רב וירפאם כלם׃ |
16 And he comaundide to hem, that thei schulden not make hym knowun;
| ויצו אתם בגערה שלא יגלהו׃ |
17 that that thing were fulfillid, that was seid by Isaie, the prophete, seiynge, Lo!
| למלאת את אשר דבר ישעיהו הנביא לאמר׃ |
18 my child, whom Y haue chosun, my derling, in whom it hath wel plesid to my soule; Y shal put my spirit on him, and he shal telle dom to hethen men.
| הן עבדי בחרתי בו ידידי רצתה נפשי נתתי רוחי עליו ומשפט לגוים יוציא׃ |
19 He shal not stryue, ne crye, nethir ony man shal here his voice in stretis.
| לא יצעק ולא ישא ולא ישמע בחוץ קולו׃ |
20 A brisid rehed he shal not breke, and he schal not quenche smokynge flax, til he caste out doom to victorie;
| קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה עד יוציא לנצח משפט׃ |
21 and hethene men schulen hope in his name.
| ולשמו גוים ייחלו׃ |
22 Thanne a man blynde and doumbe, that hadde a feend, was brouyt to hym; and he helide hym, so that he spak, and say.
| אז הובא אליו איש עור ואלם אשר אחזו שד וירפאהו וידבר האלם וגם ראה׃ |
23 And al the puple wondride, and seide, Whether this be the sone of Dauid?
| וישתוממו כל המון העם ויאמרו הכי זה הוא בן דוד׃ |
24 But the Farisees herden, and seiden, He this casteth not out feendis, but in Belsabub, prince of feendis.
| והפרושים כשמעם זאת אמרו זה איננו מגרש את השדים כי אם על ידי בעל זבוב שר השדים׃ |
25 And Jhesus, witynge her thouytis, seide to hem, Eche kingdom departid ayens it silf, schal be desolatid, and eche cite, or hous, departid ayens it self, schal not stonde.
| וישוע ידע את מחשבותם ויאמר אליהם כל ממלכה הנחלקה על עצמה תחרב וכל עיר ובית הנחלקים על עצמם לא יכונו׃ |
26 And if Satanas castith out Satanas, he is departid ayens him silf; therfor hou schal his kingdom stonde?
| והשטן אם יגרש את השטן נחלק על עצמו ואיככה תכון ממלכתו׃ |
27 And if Y in Belsabub caste out deuelis, in `whom youre sones casten out? Therfor thei schulen be youre domes men.
| ואם אני מגרש את השדים בבעל זבוב בניכם במי הם מגרשים אתם על כן המה יהיו שפטיכם׃ |
28 But if Y in the Spirit of God caste out feendis, thanne the kyngdom of God is comen in to you.
| אך אם ברוח אלהים אני מגרש את השדים הנה הגיעה אליכם מלכות האלהים׃ |
29 Ethir hou may ony man entre in to the hous of a stronge man, and take awey hise vesselis, but `he first bynde the stronge man, and thanne he schal spuyle his hous?
| או איך יוכל איש לבוא לבית הגבור ולגזל את כליו אם לא יאסר בראשונה את הגבור ואחר ישסה את ביתו׃ |
30 He that is not with me, is ayens me; and he that gaderith not togidere with me, scaterith abrood.
| כל אשר איננו אתי הוא לנגדי ואשר איננו מכנס אתי הוא מפזר׃ |
31 Therfor I seie to you, al synne and blasfemye shal be foryouun to men, but `the spirit of blasfemye shal not be foryouun.
| על כן אני אמר לכם כל חטא וגדוף יסלח לאדם אך גדוף הרוח לא יסלח לאדם׃ |
32 And who euere seith a word ayens mannus sone, it shal be foryouun to him; but who that seieth a word ayens the Hooli Goost, it shal not be foryouun to hym, nether in this world, ne in `the tothir. (aiōn g165)
| וכל אשר ידבר דבר חרפה על בן האדם יסלח לו והמחרף את רוח הקדש לא יסלח לו לא בעולם הזה ולא בעולם הבא׃ (aiōn g165) |
33 Ethir make ye the tree good, and his fruyt good; ether make ye the tree yuel and his fruyt yuel; for a tree is knowun of the fruyt.
| או עשו את העץ טוב ופריו טוב או עשו את העץ משחת ופריו משחת כי בפריו נכר העץ׃ |
34 Ye generacioun of eddris, hou moun ye speke goode thingis, whanne ye ben yuele? For the mouth spekith of plente of the herte.
| ילדי הצפעונים איכה תוכלו למלל טוב ואתם רעים כי משפעת הלב ימלל הפה׃ |
35 A good man bryngith forth good thingis of good tresoure, and an yuel man bringith forth yuel thingis of yuel tresoure.
| האיש הטוב מאוצר לבו הטוב מוציא את הטוב והאיש הרע מאוצר הרע מוציא רע׃ |
36 And Y seie to you, that of euery idel word, that men speken, thei schulen yelde resoun therof in the dai of doom;
| ואני אמר לכם כל מלה בטלה אשר ידברו בני האדם יתנו עליה חשבון ביום הדין׃ |
37 for of thi wordis thou schalt be iustified, and of thi wordis thou shalt be dampned.
| כי מדבריך תצדק ומדבריך תחיב׃ |
38 Thanne summe of the scribis and Farisees answeriden to hym, and seiden, Mayster, we wolen se a tokne of thee.
| ויענו מן הסופרים והפרושים ויאמרו רבי חפצנו לראות אות מידך׃ |
39 Which answeride, and seide to hem, An yuel kynrede and a spouse brekere sekith a tokene, and a tokene shal not be youun to it, but the tokene of Jonas, the prophete.
| ויען ויאמר אליהם דור רע ומנאף מבקש לו אות ואות לא ינתן לו בלתי אם אות יונה הנביא׃ |
40 For as Jonas was in the wombe of a whal thre daies and thre nyytis, so mannus sone shal be in the herte of the erthe thre daies and thre nyytis.
| כי כאשר היה יונה במעי הדג שלשה ימים ושלשה לילות כן יהיה בן האדם בלב האדמה שלשה ימים ושלשה לילות׃ |
41 Men of Nynyue schulen rise in doom with this generacioun, and schulen condempne it; for thei diden penaunce in the prechyng of Jonas, and lo! here a gretter than Jonas.
| אנשי נינוה יקומו במשפט עם הדור הזה וירשיעוהו כי הם שבו בקריאת יונה והנה פה גדול מיונה׃ |
42 The queene of the south shal rise in doom with this generacioun, and schal condempne it; for she cam fro the eendis of the erthe to here the wisdom of Salomon, and lo! here a gretter than Salomon.
| מלכת תימן תקום במשפט עם הדור הזה ותרשיענו כי באה מקצות הארץ לשמע את חכמה שלמה והנה פה גדול משלמה׃ |
43 Whanne an vnclene spirit goith out fro a man, he goith bi drie places, `and sekith rest, and fyndith not.
| והרוח הטמאה אחרי צאתה מן האדם תשטט במקמות ציה לבקש לה מנוחה ולא תמצאנה׃ |
44 Thanne he seith, Y shal turne ayen in to myn hous, fro whannys Y wente out. And he cometh, and fyndith it voide, and clensid with besyms, and maad faire.
| אז תאמר אשובה אל ביתי אשר יצאתי משם ובאה ומצאה אתו מפנה ומטאטא ומהדר׃ |
45 Thanne he goith, and takith with him seuene othere spiritis worse than hym silf; and thei entren, and dwellen there. And the laste thingis of that man ben maad worse than the formere. So it shal be to this worste generacioun.
| ואחר תלך ולקחה אליה שבע רוחות אחרות רעות ממנה ובאו ושכנו שם והיתה אחרית האדם ההוא רעה מראשיתו כן יהיה גם לדור הרע הזה׃ |
46 Yit whil he spak to the puple, lo! his modir and his bretheren stoden withouteforth, sekynge to speke to hym.
| עודנו מדבר אל המון העם והנה אמו ואחיו עמדו בחוץ מבקשים לדבר אתו׃ |
47 And a man seide to hym, Lo! thi modir and thi britheren stonden withouteforth, sekynge thee.
| ויגד אליו הנה אמך ואחיך עמדים בחוץ ומבקשים לדבר אתך׃ |
48 He answeride to the man, that spak to hym, and seide, Who is my modir? and who ben my britheren?
| ויען ויאמר אל האיש המגיד לו מי היא אמי ומי הם אחי׃ |
49 And he helde forth his hoond in to hise disciplis, and seide, Lo! my modir and my bretheren;
| ויט ידו על תלמידיו ויאמר הנה אמי ואחי׃ |
50 for who euer doith the wille of my fadir that is in heuenes, he is my brothir, and sistir, and modir.
| כי כל אשר יעשה רצון אבי שבשמים הוא אחי ואחותי ואמי׃ |
