< Mark 5 >

1 And thei camen ouer the see in to the cuntree of Gerasenes.
בהגיעם אל הגדה השנייה של הכינרת ירד ישוע מהסירה, והנה רץ לקראתו מכיוון בית־הקברות איש אחוז רוח רעה.
2 And aftir that he was goon out of the boot, anoon a man in an vncleene spirit ran out of birielis to hym.
3 Which man hadde an hous in biriels, and nether with cheynes now myyte ony man bynde hym.
איש זה גר בבית־הקברות והיה בעל כוח פיזי אדיר. בכל פעם שאסרו אותו בכבלים ושרשרות הוא היה מנתק אותם בקלות ויוצא לחופשי. איש לא היה יכול להתגבר עליו.
4 For ofte tymes he was boundun in stockis and chaynes, and he hadde broke the chaynes, and hadde broke the stockis to smale gobetis, and no man myyte make hym tame.
5 And euermore, nyyt and dai, in birielis and in hillis, he was criynge and betynge hym silf with stoonus.
יומם ולילה נהג להסתובב כמשוגע בין הקברים ועל ההרים, צועק ופוצע את עצמו באבנים חדות.
6 And he siy Jhesus afer, and ran, and worschipide hym.
בראותו את ישוע מרחוק, רץ האיש לקראתו ונפל לרגליו.
7 And he criede with greet voice, and seide, What to me and to thee, thou Jhesu, the sone of the hiyest God? Y coniure thee bi God, that thou turmente me not.
ישוע פקד על השד שבתוך האיש:”צא החוצה, שד!“השד צעק צעקה מחרידה:”מה אתה עומד לעשות לי, ישוע בן אל־עליון? למען אלוהים, אל תייסר אותי!“
8 And Jhesus seide to hym, Thou vnclene spirit, go out fro the man.
9 And Jhesus axide hym, What is thi name? And he seith to hym, A legioun is my name; for we ben many.
”מה שמך?“שאל ישוע.”לגיון“, השיב השד.”אינני לבדי; אנחנו כאן שדים רבים.“
10 And he preiede Jhesu myche, that he schulde not putte hym out of the cuntrei.
השדים התחננו לפני ישוע שלא ישלח אותם למקום נידח.
11 And there was there aboute the hille a greet flok of swyn lesewynge.
בקרבת המקום היה עדר גדול של חזירים שרעה במורד ההרים.
12 And the spiritis preieden Jhesu, and seiden, Sende vs into the swyn, that we entre in to hem.
”שלח אותנו לתוך החזירים האלה“, התחננו השדים.
13 And anoon Jhesus grauntide to hem. And the vnclene spiritis yeden out, and entriden in to the swyn, and with a greet birre the flocke was cast doun in to the see, a twei thousynde, and thei weren dreynt in the see.
ישוע הסכים, והם יצאו מהאיש ונכנסו לתוך החזירים. כל החזירים (בערך אלפיים) דהרו בטירוף במורד ההר ישר לתוך הים וטבעו.
14 And thei that kepten hem, fledden, and tolden in to the citee, and in to the feeldis; and thei wenten out, to se what was don.
רועי החזירים ברחו לערים ולכפרים שבסביבה, וסיפרו לכולם מה שקרה. כל האנשים רצו מיד אל המקום כדי לראות את המחזה במו עיניהם.
15 And thei camen to Jhesu, and sayn hym that hadde be trauelid of the feend, syttynge clothid, and of hool mynde; and thei dredden.
עד מהרה התאספו אנשים רבים ליד ישוע, אולם כשראו את האיש יושב לרגלי ישוע לבוש היטב ושפוי בדעתו, נמלאו פחד.
16 And thei that saien, hou it was don to hym that hadde a feend, and of the swyne, telden to hem.
עדי ראייה סיפרו לבאים מה שהתרחש,
17 And thei bigunnen to preie hym, that he schulde go a wei fro her coostis.
והאנשים התחננו לפני ישוע שילך משם ויעזוב אותם לנפשם.
18 And whanne he yede up in to a boot, he that was trauelid of the deuel, bigan to preie hym, that he schulde be with hym.
כשחזר ישוע לסירה התחנן לפניו האיש שיצאו ממנו השדים שירשה לו להצטרף אליו.
19 But Jhesus resseyuede hym not, but seide to hym, Go thou in to thin hous to thine, and telle to hem, hou grete thingis the Lord hath don to thee, and hadde merci of thee.
אולם ישוע לא הסכים לכך.”לך הביתה למשפחתך ולחבריך“, אמר ישוע.”ספר להם כיצד ריחם עליך אלוהים, ואיזה נס חולל בך.“
20 And he wente forth, and bigan to preche in Decapoli, hou grete thingis Jhesus hadde don to hym; and alle men wondriden.
האיש הלך לבקר בעשר הערים הגדולות וסיפר לאנשים על הפלא הגדול שחולל ישוע, וכולם התפלאו מאוד.
21 And whanne Jhesus hadde gon vp in to the boot eftsoone ouer the see, myche puple cam togidere to him, and was aboute the see.
ישוע חצה בסירתו את הכינרת והגיע אל הגדה שממול, שם כבר חיכה לו קהל רב.
22 And oon of the princis of synagogis, bi name Jayrus, cam, and siy hym, and felde doun at hise feet,
אחד מראשי בית־הכנסת המקומי, יאיר שמו, נפל לפני ישוע
23 and preyede hym myche, and seide, My douyter is nyy deed; come thou, putte thin hoond on her, that sche be saaf, and lyue.
והתחנן בפניו שירפא את בתו הקטנה.”בתי גוססת“, קרא יאיר בייאוש.”אנא, בוא לביתי ושים את ידיך עליה, כדי שתבריא ותחיה.“
24 And he wente forth with hym, and myche puple suede hym, and thruste hym.
ישוע הלך עם יאיר, והקהל הגדול הלך אחריהם, נדחף ונדחק סביב ישוע.
25 And a womman hadde ben in the blodi fluxe twelue yeer,
בקרב הקהל הייתה אישה שסבלה משטף דם מתמיד במשך שתים־עשרה שנה.
26 and hadde resseyued many thingis of ful many lechis, and hadde spendid al hir good, and was nothing amendid, but was rather the wors, whanne sche hadde herd of Jhesu,
היא סבלה קשות מטיפולים של רופאים שונים, ולאחר שהוציאה את כל כספה, לא זו בלבד שמצבה לא השתפר, הוא אף החמיר!
27 sche cam among the puple bihynde, and touchide his cloth.
היא שמעה על המעשים שישוע עשה, ולכן הלכה אחריו ונגעה בבגדו.
28 For sche seide, That if Y touche yhe his cloth, Y schal be saaf.
”אם רק אצליח לגעת בבגדיו אהיה בריאה“, חשבה לעצמה.
29 And anoon the welle of hir blood was dried vp, and sche felide in bodi that sche was heelid of the siknesse.
ואכן, ברגע שנגעה בבגדו פסק שטף הדם, והאישה ידעה שנרפאה.
30 And anoon Jhesus knewe in hym silf the vertu that was goon out of hym, and turnede to the puple, and seide, Who touchide my clothis?
באותו רגע הרגיש ישוע שיצא ממנו כוח ריפוי. הוא הסתובב לאחור ושאל:”מי נגע בי?“
31 And hise disciplis seiden to hym, Thou seest the puple thristynge thee, and seist, Who touchide me?
תלמידיו התפלאו על השאלה המשונה והשיבו:”ראה כמה אנשים נדחפים אליך מכל צד, ואתה שואל מי נגע בך?“
32 And Jhesus lokide aboute to se hir that hadde don this thing.
אולם ישוע התעלם מהערתם והמשיך להסתכל סביבו, מחפש את מי שנגע בו.
33 And the womman dredde, and quakide, witynge that it was doon in hir, and cam, and felde doun bifor hym, and seide to hym al the treuthe.
האישה, אשר ידעה כי נרפאה, התקרבה אליו, נפלה לרגליו בפחד ובחרדה וסיפרה לו את כל האמת.
34 And Jhesus seide to hyr, Douytir, thi feith hath maad thee saaf; go in pees, and he thou hool of thi sijknesse.
”בתי, אמונתך ריפאה אותך!“אמר לה ישוע.”היי בריאה ולכי לשלום.“
35 Yit while he spak, messangeris camen to the prince of the synagoge, and seien, Thi douytir is deed; what traueilist thou the maistir ferther?
בזמן שישוע דיבר אל האישה, הגיעו למקום שליחים מביתו של יאיר והודיעו לאב:”בתך מתה; אין צורך להטריח את המורה.“
36 But whanne the word was herd that was seid, Jhesus seide to the prince of the synagoge, Nyle thou drede, oonli bileue thou.
אולם ישוע התעלם מכך ואמר ליאיר:”אל תפחד; רק תאמין!“
37 And he took no man to sue hym, but Petir, and James, and Joon, the brother of James.
ישוע עצר את הקהל ולא הרשה לאיש ללכת איתו, פרט לפטרוס, יעקב ויוחנן.
38 And thei camen in to the hous of the prince of the synagoge. And he saie noyse, and men wepynge and weilynge myche.
בהגיעם לביתו של יאיר מצאו את כולם בוכים ומתאבלים על מות הילדה.
39 And he yede ynne, and seide to hem, What ben ye troublid, and wepen? The damesel is not deed, but slepith.
ישוע נכנס פנימה ושאל את האנשים:”מדוע אתם בוכים ומתרגשים? הילדה לא מתה; היא רק ישנה.“
40 And thei scorneden hym. But whanne alle weren put out, he takith the fadir and the modir of the damesel, and hem that weren with hym, and thei entren, where the damysel laye.
כל הנוכחים לעגו לו, אולם הוא לא שם לב לכך וביקש מכולם לצאת משם. הוא לקח את ההורים ואת תלמידיו ונכנס איתם לחדרה של הילדה.
41 And he helde the hoond of the damesel, and seide to hir, Tabita, cumy, that is to seie, Damysel, Y seie to thee, arise.
ישוע אחז בידה של הילדה וקרא:”טליתא, קומי!“(כלומר:”קומי, ילדה!“) היא הייתה בת 12 והיא אכן קמה ממיטתה והתהלכה בבית. הוריה התפלאו מאוד,
42 And anoon the damysel roos, and walkide; and sche was of twelue yeer. And thei weren abaischid with a greet stonying. And he comaundide to hem greetli, that no man schulde wite it.
43 And he comaundide to yyue hir mete.
אך ישוע הזהיר אותם שלא יספרו לאף אחד מה שקרה, וביקש שיתנו לילדה משהו לאכול.

< Mark 5 >