Luke 1
1 Forsothe for manye men enforceden to ordeyne the tellyng of thingis, whiche ben fillid in vs,
| אחרי אשר רבים הואילו לחבר ספור המעשים אשר נאמנו בשלמות בתוכנו׃ |
2 as thei that seyn atte the bigynnyng, and weren ministris of the word,
| כאשר מסרום לנו הראים אתם בעיניהם מתחלה ואשר היו משרתי הדבר׃ |
3 bitaken, it is seen also to me, hauynge alle thingis diligentli bi ordre, to write to thee,
| חשבתי לטוב גם אני החפש כל הדברים היטב מראשיתם לכתבם אליך בסדר תאופילוס האדיר׃ |
4 thou best Theofile, that thou knowe the treuthe of tho wordis, of whiche thou art lerned.
| למען תדע קשט האמרים אשר חנכת בם׃ |
5 In the daies of Eroude, kyng of Judee, ther was a prest, Sakarie bi name, of the sorte of Abia, and his wijf was of the douytris of Aaron, and hir name was Elizabeth.
| כהן היה בימי הורדוס מלך יהודה זכריה שמו ממשמרת אביה ולו אשה מבנות אהרן ושמה אלישבע׃ |
6 And bothe weren iust bifor God, goynge in alle the maundementis and iustifiyngis of the Lord, withouten pleynt.
| ושניהם היו צדיקים לפני האלהים והלכי תם בכל מצות יהוה ובחקתיו׃ |
7 And thei hadden no child, for Elizabeth was bareyn, and bothe weren of grete age in her daies.
| ולא היה להם ילד כי אלישבע עקרה ושניהם באו בימים׃ |
8 And it bifel, that whanne Zacarie schulde do the office of preesthod, in the ordre of his cours tofor God,
| ויהי היום ויכהן לפני אלהים בסדר משמרתו׃ |
9 aftir the custome of the preesthod, he wente forth bi lot, and entride in to the temple, to encense.
| וכמשפט עבודת הכהנים יצא גורלו להקטיר קטרת ויבא אל היכל יהוה׃ |
10 And al the multitude of the puple was with outforth, and preiede in the our of encensyng.
| וכל קהל העם היו מתפללים בחוץ בעת הקטרת׃ |
11 And an aungel of the Lord apperide to hym, and stood on the riythalf of the auter of encense.
| וירא אליו מלאך יהוה עמד לימין מזבח הקטרת׃ |
12 And Zacarie seynge was afraied, and drede fel vpon hym.
| ויבהל זכריה בראותו אתו ואימה נפלה עליו׃ |
13 And the aungel seide to hym, Zacarie, drede thou not; for thi preyer is herd, and Elizabeth, thi wijf, schal bere to thee a sone, and his name schal be clepid Joon.
| ויאמר אליו המלאך אל תירא זכריהו כי נשמעה תפלתך ואלישבע אשתך תלד לך בן וקראת שמו יוחנן׃ |
14 And ioye and gladyng schal be to thee; and many schulen `haue ioye in his natyuyte.
| והיה לך לשמחה וגיל ורבים ישמחו בהולדו׃ |
15 For he schal be greet bifor the Lord, and he schal not drynke wyn and sidir, and he schal be fulfillid with the Hooli Goost yit of his modir wombe.
| כי גדול יהיה לפני יהוה ויין ושכר לא ישתה ורוח הקדש ימלא בעודנו בבטן אמו׃ |
16 And he schal conuerte many of the children of Israel to her Lord God;
| ורבים מבני ישראל ישיב אל יהוה אלהיהם׃ |
17 and he schal go bifor hym in the spirit and the vertu of Helie; and he schal turne the hertis of the fadris in to the sones, and men out of bileue to the prudence of iust men, to make redi a perfit puple to the Lord.
| והוא ילך לפניו ברוח אליהו ובגבורתו להשיב את לב אבות על בנים ואת הסוררים לתבונת הצדיקים להעמיד ליהוה עם מתקן׃ |
18 And Zacarie seide to the aungel, Wherof schal Y wite this? for Y am eld, and my wijf hath gon fer in to hir daies.
| ויאמר זכריה אל המלאך במה אדע זאת כי אני זקנתי ואשתי באה בימים׃ |
19 And the aungel answeride, and seide to hym, For Y am Gabriel, that stonde niy bifor God; and Y am sent to thee to speke, and to euangelize to thee these thingis.
| ויען המלאך ויאמר אליו אני גבריאל העומד לפני האלהים ושלוח אנכי לדבר אליך ולבשרך את זאת׃ |
20 And lo! thou schalt be doumbe, and thou schalt not mow speke til in to the dai, in which these thingis schulen be don; for thou hast not bileued to my wordis, whiche schulen be fulfillid in her tyme.
| והנה תאלם ולא תוכל לדבר עד היום אשר תהיה זאת תחת כי לא האמנת בדברי אשר ימלאו למועדם׃ |
21 And the puple was abidynge Zacarie, and thei wondriden, that he tariede in the temple.
| והעם היה מחכה לזכריה ויתמהו כי אחר בהיכל׃ |
22 And he yede out, and myyte not speke to hem, and thei knewen that he hadde seyn a visioun in the temple. And he bikenyde to hem, and he dwellide stille doumbe.
| ויהי בצאתו לא יכל לדבר אליהם וידעו כי מראה ראה בהיכל וירמז להם ועודנו נאלם׃ |
23 And it was don, whanne the daies of his office weren fulfillid, he wente in to his hous.
| ויהי כאשר מלאו ימי עבדתו וילך לו אל ביתו׃ |
24 And aftir these daies Elizabeth, his wijf, conseyuede, and hidde hir fyue monethis, and seide,
| ויהי אחרי הימים האלה ותהר אלישבע אשתו ותתחבא חמשה חדשים ותאמר׃ |
25 For so the Lord dide to me in the daies, in whiche he bihelde, to take awei my repreef among men.
| ככה עשה לי יהוה בימי פקדו אותי לאסף את חרפתי בתוך בני אדם׃ |
26 But in the sixte moneth the aungel Gabriel was sent fro God in to a citee of Galilee, whos name was Nazareth,
| ויהי בחדש הששי וישלח המלאך גבריאל מאת האלהים גלילה אל עיר אשר שמה נצרת׃ |
27 to a maidyn, weddid to a man, whos name was Joseph, of the hous of Dauid; and the name of the maidun was Marie.
| אל בתולה מארשה לאיש אשר שמו יוסף מבית דוד ושם הבתולה מרים׃ |
28 And the aungel entride to hir, and seide, Heil, ful of grace; the Lord be with thee; blessid be thou among wymmen.
| ויבא המלאך אליה החדרה ויאמר שלום לך אשת חן יהוה עמך ברוכה את בנשים׃ |
29 And whanne sche hadde herd, sche was troublid in his word, and thouyte what maner salutacioun this was.
| והיא בראותה נבהלה לדברו ותאמר בלבה מה היא הברכה הזאת׃ |
30 And the aungel seide to hir, Ne drede thou not, Marie, for thou hast foundun grace anentis God.
| ויאמר לה המלאך אל תיראי מרים כי מצאת חן לפני האלהים׃ |
31 Lo! thou schalt conceyue in wombe, and schalt bere a sone, and thou schalt clepe his name Jhesus.
| והנך הרה וילדת בן וקראת את שמו ישוע׃ |
32 This schal be greet, and he schal be clepid the sone of the Hiyeste; and the Lord God schal yeue to hym the seete of Dauid, his fadir,
| והוא גדול יהיה ובן עליון יקרא ויהוה אלהים יתן לו את כסא דוד אביו׃ |
33 and he schal regne in the hous of Jacob with outen ende, and of his rewme schal be noon ende. (aiōn g165)
| ועל בית יעקב ימלך לעולם ועד ולמלכותו אין קץ׃ (aiōn g165) |
34 And Marie seide to the aungel, On what maner schal this thing be doon, for Y knowe not man?
| ותאמר מרים אל המלאך איך תהיה זאת ואני אינני ידעת איש׃ |
35 And the aungel answeride, and seide to hir, The Hooly Goost schal come fro aboue in to thee, and the vertu of the Hiyeste schal ouerschadewe thee; and therfor that hooli thing that schal be borun of thee, schal be clepid the sone of God.
| ויען המלאך ויאמר אליה רוח הקדש תבוא עליך וגבורת עליון תצל עליך על כן גם לקדוש הילוד יקרא בן אלהים׃ |
36 And lo! Elizabeth, thi cosyn, and sche also hath conceyued a sone in hir eelde, and this moneth is the sixte to hir that is clepid bareyn;
| והנה אלישבע קרובתך אשר קראו לה עקרה גם היא הרתה בן בזקנתה וזה לה החדש הששי׃ |
37 for euery word schal not be inpossible anentis God.
| כי לא יפלא מאלהים כל דבר׃ |
38 And Marie seide, Lo! the handmaydyn of the Lord; be it don to me aftir thi word. And the aungel departide fro hir.
| ותאמר מרים הנני שפחת יהוה יהי לי כדברך ויצא מאתה המלאך׃ |
39 And Marie roos vp in tho daies, and wente with haaste in to the mounteyns, in to a citee of Judee.
| ותקם מרים בימים ההם ותמהר ללכת ההרה אל עיר יהודה׃ |
40 And sche entride in to the hous of Zacarie, and grette Elizabeth.
| ותבא בית זכריה ותברך את אלישבע׃ |
41 And it was don, as Elizabeth herde the salutacioun of Marie, the yong child in hir wombe gladide. And Elizabeth was fulfillid with the Hooli Goost,
| ויהי כשמע אלישבע את ברכת מרים וירקד הילד במעיה ותמלא אלישבע רוח הקדש׃ |
42 and criede with a greet vois, and seide, Blessid be thou among wymmen, and blessid be the fruyt of thi wombe.
| ותקרא בקול גדול ותאמר ברוכה את בנשים וברוך פרי בטנך׃ |
43 And whereof is this thing to me, that the modir of my Lord come to me?
| ומאין לי זאת אשר אם אדני באה אלי׃ |
44 For lo! as the voice of thi salutacioun was maad in myn eeris, the yong child gladide in ioye in my wombe.
| כי קול ברכתך בא באזני והנה רקד בשמחה הילד במעי׃ |
45 And blessid be thou, that hast bileued, for thilke thingis that ben seid of the Lord to thee, schulen be parfitli don.
| ואשרי המאמינה כי המלא תמלא אשר דבר לה מאת יהוה׃ |
46 And Marie seide, Mi soule magnyfieth the Lord,
| ותאמר מרים רוממה נפשי את יהוה׃ |
47 and my spirit hath gladid in God, myn helthe.
| ותגל רוחי באלהי ישעי׃ |
48 For he hath biholdun the mekenesse of his handmaidun.
| אשר ראה בעני אמתו כי הנה מעתה כל הדרות יאשרוני כי גדלות עשה לי שדי וקדוש שמו׃ |
49 For lo! of this alle generaciouns schulen seie that Y am blessid. For he that is myyti hath don to me grete thingis, and his name is hooli.
50 And his mercy is fro kynrede in to kynredes, to men that dreden hym.
| וחסדו לדור דורים על יראיו׃ |
51 He made myyt in his arme, he scaterede proude men with the thouyte of his herte.
| גבורות עשה בזרעו פזר גאים במזמות לבבם׃ |
52 He sette doun myyti men fro sete, and enhaunside meke men.
| הרס נדיבים מכסאותו וירם שפלים׃ |
53 He hath fulfillid hungri men with goodis, and he hath left riche men voide.
| רעבים מלא טוב ועשירים שלח ריקם׃ |
54 He, hauynge mynde of his mercy, took Israel, his child;
| תמך בישראל עבדו לזכר את רחמיו׃ |
| כאשר דבר אל אבותינו לאברהם ולזרעו עד עולם׃ (aiōn g165) |
56 And Marie dwellide with hir, as it were thre monethis, and turnede ayen in to hir hous.
| ותשב מרים עמה כשלשה חדשים ותשב לביתה׃ |
57 But the tyme of beryng child was fulfillid to Elizabeth, and sche bare a sone.
| וימלאו ימי אלישבע ללדת ותלד בן׃ |
58 And the neiyboris and cosyns of hir herden, that the Lord hadde magnyfied his mercy with hir; and thei thankiden hym.
| וישמעו שכניה וקרוביה כי הגדיל יהוה את חסדו עמה וישמחו אתה׃ |
59 And it was don in the eiyte dai, thei camen to circumcide the child; and thei clepiden hym Zacarie, bi the name of his fadir.
| ויהי ביום השמיני ויבאו למול את הילד ויקראו אתו זכריה על שם אביו׃ |
60 And his moder answeride, and seide, Nay, but he schal be clepid Joon.
| ותען אמו ותאמר לא כי יוחנן יקרא׃ |
61 And thei seiden to hir, For no man is in thi kynrede, that is clepid this name.
| ויאמרו אליה אין איש במשפחתך אשר נקרא בשם הזה׃ |
62 And thei bikeneden to his fadir, what he wolde that he were clepid.
| וירמזו אל אביו לדעת מה השם אשר יחפץ להקרא לו׃ |
63 And he axynge a poyntil, wroot, seiynge, Joon is his name.
| וישאל לוח ויכתב עליו לאמר יוחנן שמו ויתמהו כלם׃ |
64 And alle men wondriden. And anoon his mouth was openyd, and his tunge, and he spak, and blesside God.
| ויפתח פיו ולשונו פתאם וידבר ויברך את האלהים׃ |
65 And drede was maad on alle her neiyboris, and alle these wordis weren pupplischid on alle the mounteyns of Judee.
| ותפל אימה על כל שכניהם ויספר כל הדברים האלה בכל הרי יהודה׃ |
66 And alle men that herden puttiden in her herte, and seiden, What maner child schal this be? For the hoond of the Lord was with hym.
| וישימו כל השמעים אל לבם לאמר מה אפוא יהיה הילד הזה ויד יהוה היתה עמו׃ |
67 And Zacarie, his fadir, was fulfillid with the Hooli Goost, and prophesiede,
| וימלא זכריה אביו רוח הקדש וינבא לאמר׃ |
68 and seide, Blessid be the Lord God of Israel, for he hath visitid, and maad redempcioun of his puple.
| ברוך יהוה אלהי ישראל כי פקד את עמו וישלח לו פדות׃ |
69 And he hath rerid to vs an horn of heelthe in the hous of Dauid, his child.
| וירם לנו קרן ישועה בבית דוד עבדו׃ |
| כאשר דבר בפי נביאיו הקדושים אשר מעולם׃ (aiōn g165) |
71 Helthe fro oure enemyes, and fro the hoond of alle men that hatiden vs.
| ישועה מאיבינו ומיד כל שנאינו׃ |
72 To do merci with oure fadris, and to haue mynde of his hooli testament.
| לעשות חסד עם אבותינו ולזכר את ברית קדשו׃ |
73 The greet ooth that he swoor to Abraham, oure fadir, to yyue hym silf to vs.
| את השבועה אשר נשבע לאברהם אבינו׃ |
74 That we with out drede delyuered fro the hoond of oure enemyes,
| להצילנו מיד איבינו ולתתנו לעבדו בלי פחד׃ |
75 serue to hym, in hoolynesse and riytwisnesse bifor hym in alle oure daies.
| בתמים ובצדקה לפניו כל ימי חיינו׃ |
76 And thou, child, schalt be clepid the prophete of the Hiyest; for thou schalt go bifor the face of the Lord, to make redi hise weies.
| ואתה הילד נביא עליון תקרא כי לפני יהוה תלך לפנות את דרכיו׃ |
77 To yyue scyence of helthe to his puple, in to remyssioun of her synnes;
| לתת דעת הישועה לעמו בסליחת חטאתיהם׃ |
78 bi the inwardnesse of the merci of oure God, in the whiche he spryngynge vp fro an hiy hath visitid vs.
| ברחמי חסד אלהינו אשר בהם פקדנו הנגה ממרום׃ |
79 To yyue liyt to hem that sitten in derknessis and in schadewe of deeth; to dresse oure feet in to the weie of pees.
| להאיר לישבי חשך וצלמות ולהכין את רגלינו אל דרך השלום׃ |
80 And the child wexide, and was coumfortid in spirit, and was in desert placis `til to the dai of his schewing to Israel.
| ויגדל הילד ויחזק ברוח ויהי במדברות עד יום הראתו אל ישראל׃ |
