John 1
1 In the bigynnyng was the word, and the word was at God, and God was the word.
| בראשית היה הדבר, והדבר היה עם האלוהים, ואלוהים היה הדבר. |
2 This was in the bigynnyng at God.
| הוא היה בראשית עם האלוהים. |
3 Alle thingis weren maad bi hym, and withouten hym was maad no thing, that thing that was maad.
| דרכו נברא הכל, אין דבר שלא נברא על־ידו. |
4 In hym was lijf, and the lijf was the liyt of men; and the liyt schyneth in derknessis,
| בו היו חיים, וחיים אלה היו האור לבני־האדם. |
5 and derknessis comprehendiden not it.
| האור מאיר בחושך, והחושך לא התגבר עליו. |
6 A man was sent fro God, to whom the name was Joon.
| אלוהים שלח אדם בשם יוחנן |
7 This man cam in to witnessyng, that he schulde bere witnessing of the liyt, that alle men schulden bileue bi hym.
| להעיד על האור האמתי, כדי שכולם יאמינו בו. |
8 He was not the liyt, but that he schulde bere witnessing of the liyt.
| יוחנן עצמו לא היה האור; הוא רק נשלח להעיד על האור |
9 There was a very liyt, which liytneth ech man that cometh in to this world.
| האמתי שבא לעולם כדי להאיר לכל בני־האדם. |
10 He was in the world, and the world was maad bi hym, and the world knew hym not.
| האור בא אל העולם שנברא על ידו, אך העולם לא הכיר אותו. |
11 He cam in to his owne thingis, and hise resseyueden hym not.
| הוא בא אל שלו, אך אלה לא קיבלו אותו. |
12 But hou many euer resseyueden hym, he yaf to hem power to be maad the sones of God, to hem that bileueden in his name; the whiche not of bloodis,
| אבל לכל אלה שהאמינו בו הוא העניק את הזכות להיות בני־אלוהים. |
13 nether of the wille of fleische, nether of the wille of man, but ben borun of God.
| כל המאמינים בו נולדו מחדש – לא בלידה ביולוגית מגבר ואישה, ולא מרצון האדם, אלא מרצון האלוהים. |
14 And the word was maad man, and dwellyde among vs, and we han seyn the glorie of hym, as the glorie of the `oon bigetun sone of the fadir, ful of grace and of treuthe.
| הדבר נהיה בשר ושכן בתוכינו. אנחנו ראינו את כבודו, כבוד הבן היחיד מהאב, מלא חסד ואמת. |
15 Joon berith witnessyng of hym, and crieth, and seith, This is, whom Y seide, He that schal come aftir me, is maad bifore me, for he was tofor me;
| יוחנן העיד עליו וקרא:”הנה האדם שאליו התכוונתי, כשסיפרתי לכם שאחרי עומד לבוא אדם גדול ונעלה ממני, כי הוא היה לפני שהייתי אני.“ |
16 and of the plente of hym we alle han takun, and grace for grace.
| כולנו התברכנו בברכות רבות מעושרו ומחסדו. |
17 For the lawe was youun bi Moises; but grace and treuthe `is maad bi Jhesu Crist.
| כי בעוד שמשה רבנו מסר לנו את התורה, ישוע המשיח העניק לנו חסד ואמת. |
18 No man sai euer God, no but the `oon bigetun sone, that is in the bosum of the fadir, he hath teld out.
| איש לא ראה מעולם את האלוהים, מלבד בנו היחיד הנמצא בחיקו, והוא סיפר לנו על אביו. |
19 And this is the witnessyng of Joon, whanne Jewis senten fro Jerusalem prestis and dekenes to hym, that thei schulden axe hym, Who art thou?
| זוהי, אם כן, עדותו של יוחנן: כאשר שלחו אליו היהודים כוהנים ולווים מירושלים כדי לברר מי הוא, |
20 He knoulechide, and denyede not, and he knoulechide, For Y am not Crist.
| יוחנן הודה מיד:”אינני המשיח!“ |
21 And thei axiden hym, What thanne? Art thou Elie? And he seide, Y am not. Art thou a profete? And he answeride, Nay.
| ”אם כן, מי אתה?“דרשו לדעת.”האם אתה אליהו?“”לא“, השיב יוחנן.”האם אתה הנביא?“”לא“השיב להם. |
22 Therfor thei seiden to hym, Who art thou? that we yyue an answere to these that senten vs. What seist thou of thi silf?
| ”מי אתה? מה יש לך לומר? ברצוננו לדעת מה להשיב לשולחינו.“ |
23 He seide, Y am a vois of a crier in deseert, Dresse ye the weie of the Lord, as Ysaie, the prophete, seide.
| ”אני הקול הקורא במדבר כנבואת ישעיהו:’פנו דרך ה׳!‘“השיב יוחנן. |
24 And thei that weren sent, weren of the Fariseis.
| אנשים אלה, שנשלחו על־ידי הפרושים, המשיכו לשאול אותו:”אם אינך המשיח, אינך אליהו ואינך הנביא, מדוע אתה מטביל את האנשים?“ |
25 And thei axiden hym, and seiden to hym, What thanne baptisist thou, if thou art not Crist, nether Elie, nether a profete?
26 Joon answeride to hem, and seide, Y baptise in watir, but in the myddil of you hath stonde oon, that ye knowen not;
| ”אני מטביל רק במים, “השיב יוחנן,”אולם דעו ביניכם עומד אדם שלא פגשתם מעולם. |
27 he it is, that schal come aftir me, that was maad bifor me, of whom Y am not worthi to louse the thwong of his schoo.
| למרות שהוא בא אחרי הוא היה לפני, ואיני ראוי אפילו להתיר את שרוך נעליו.“ |
28 These thingis weren don in Bethanye biyende Jordan, where Joon was baptisyng.
| כל זה התרחש בכפר בית־עניה שעל חוף הירדן – במקום שבו נהג יוחנן להטביל. |
29 Anothir day Joon say Jhesu comynge to hym, and he seide, Lo! the lomb of God; lo! he that doith awei the synnes of the world.
| למחרת ראה יוחנן את ישוע בא לקראתו והכריז:”הביטו! הנה שה האלוהים הנושא את חטאי העולם. |
30 This is he, that Y seide of, Aftir me is comun a man, which was maad bifor me; for he was rather than Y.
| אליו התכוונתי כשסיפרתי לכם שאחרי עומד לבוא אדם גדול ונעלה ממני, כי הוא היה לפני שהייתי אני. |
31 And Y knew hym not, but that he be schewid in Israel, therfor Y cam baptisynge in watir.
| אני עצמי לא הכרתי אותו; אני באתי רק להטביל אנשים במים ולהצביע עליו לעם ישראל.“ |
32 And Joon bar witnessyng, and seide, That Y saiy the spirit comynge doun as a culuer fro heuene, and dwellide on hym.
| יוחנן סיפר להם שהוא ראה את רוח הקודש יורדת בדמות יונה ונחה על ישוע. |
33 And Y knew hym not; but he that sente me to baptise in watir, seide to me, On whom thou seest the Spirit comynge doun, and dwellynge on hym, this is he, that baptisith in the Hooli Goost.
| ”לא הכרתי את ישוע לפני כן, “חזר ואמר יוחנן,”אולם כאשר אלוהים שלח אותי להטביל במים הוא אמר לי:’בראותך את רוח הקודש יורדת ונחה על איש, דע כי אותו אתה מבקש – זהו האיש שיטביל ברוח הקודש‘. |
34 And Y say, and bar witnessyng, that this is the sone of God.
| אני ראיתי את רוח הקודש יורדת ונחה על האיש הזה, ולכן אני מעיד שהוא בן האלוהים.“ |
35 Anothir dai Joon stood, and tweyne of hise disciplis;
| למחרת שוב עמד יוחנן באותו מקום עם שניים מתלמידיו. |
36 and he biheeld Jhesu walkinge, and seith, Lo! the lomb of God.
| בראותו את ישוע בא לקראתו הוא קרא:”הנה שה האלוהים!“ |
37 And twei disciplis herden hym spekynge,
| כששמעו שני התלמידים את קריאתו של יוחנן, פנו ללכת בעקבות ישוע. |
38 and folewiden Jhesu. And Jhesu turnede, and say hem suynge hym, and seith to hem, What seken ye? And thei seiden to hym, Rabi, that is to seie, Maistir, where dwellist thou?
| ישוע הביט לאחור וראה שהשניים הולכים בעקבותיו.”מה רצונכם?“שאל אותם.”רבי, היכן אתה גר?“השיבו בשאלה. |
39 And he seith to hem, Come ye, and se. And thei camen, and sayn where he dwellide; and dwelten with hym that dai. And it was as the tenthe our.
| ”בואו וראו“, ענה ישוע. השניים הלכו אחריו למקום מגוריו, ונשארו איתו משעה ארבע אחר־הצהריים עד הערב. |
40 And Andrewe, the brother of Symount Petir, was oon of the tweyne, that herden of Joon, and hadden sued hym.
| אַנְדְּרֵי, אחיו של שמעון פטרוס, היה אחד משני התלמידים שהלכו אחריו. |
41 This foond first his brother Symount, and he seide to him, We han foundun Messias, that is to seie, Crist; and he ledde him to Jhesu.
| אַנְדְּרֵי הלך מיד לחפש את אחיו, וכשמצא אותו קרא בהתרגשות:”מצאנו את המשיח!“ |
42 And Jhesus bihelde hym, and seide, Thou art Symount, the sone of Johanna; thou schalt be clepid Cefas, that is to seie, Petre.
| כשהביא אַנְדְּרֵי את פטרוס אל ישוע, הביט ישוע בפטרוס לרגע ואמר:”אתה אמנם שמעון בנו של יונה, אך מעתה ואילך תיקרא: פטרוס – כֵּיפָא!“ |
43 And on the morewe he wolde go out in to Galilee, and he foond Filip; and he seith to hym, Sue thou me.
| למחרת החליט ישוע ללכת לגליל. הוא פגש בדרך את פיליפוס ואמר לו:”בוא אחרי.“ |
44 Filip was of Bethsaida, the citee of Andrew and of Petre.
| פיליפוס היה מבית־צידה, עירם של אַנְדְּרֵי ופטרוס. |
45 Filip foond Nathanael, and seide to hym, We han foundun Jhesu, the sone of Joseph, of Nazareth, whom Moyses wroot in the lawe and profetis.
| פיליפוס הלך לחפש את נתנאל, וכשמצא אותו קרא:”מצאנו את המשיח שעליו סיפרו משה רבנו והנביאים! שמו ישוע, בנו של יוסף מנצרת!“ |
46 And Nathanael seide to hym, Of Nazareth may sum good thing be?
| ”נצרת?“קרא נתנאל בחוסר אמון.”איזה דבר טוב יכול לצאת מנצרת?“”בוא וראה במו עיניך“, הפציר בו פיליפוס. |
47 Filip seide to hym, Come, and se. Jhesus siy Nathanael comynge to hym, and seide to hym, Lo! verili a man of Israel, in whom is no gile.
| כשראה ישוע את נתנאל בא לקראתו, קרא:”הנה בא לקראתנו בן ישראל אמתי – אדם ישר אמתי שאין בו מרמה.“ |
48 Nathanael seide to hym, Wherof hast thou knowun me? Jhesus `answerde, and seide to hym, Bifor that Filip clepide thee, whanne thou were vndur the fige tree, Y saiy thee. Nathanael answerde to hym,
| ”כיצד אתה יודע מי אני ומה אני?“תמה נתנאל.”ראיתי אותך יושב תחת עץ התאנה עוד לפני שפיליפוס מצא אותך“, ענה ישוע. |
49 `and seide, Rabi, thou art the sone of God, thou art kyng of Israel.
| ”אדוני, אתה באמת בן־האלוהים, מלך ישראל!“קרא נתנאל. |
50 Jhesus answerde, and seide to hym, For Y seide to thee, Y sawy thee vndur the fige tre, thou bileuest; thou schalt se more than these thingis.
| ”האם אתה מאמין בכך רק משום שאמרתי כי ראיתי אותך יושב תחת עץ התאנה?“שאל ישוע.”עוד תראה דברים גדולים מאלה! |
51 And he seide to hem, Treuli, treuli, Y seie to you, ye schulen se heuene opened, and the aungels of God stiynge vp and comynge doun on mannys sone.
| אפילו תראה את השמים נפתחים ומלאכי אלוהים עולים ויורדים על בן־האדם.“ |
