John 8
1 But Jhesus wente in to the mount of Olyuete.
| וישוע הלך אל הר הזיתים׃ |
2 And eerli eft he cam in to the temple; and al the puple cam to hym; and he sat, and tauyte hem.
| ויהי בבקר ויבא עוד אל המקדש וכל העם באו אליו וישב וילמדם׃ |
3 And scribis and Fariseis bryngen a womman takun in auoutrye, and thei settiden hir in the myddil,
| ויביאו הסופרים והפרושים אשה לפניו אשר נתפשה בשטותה ויעמידוה בתוך׃ |
4 and seiden to hym, Maystir, this womman is now takun in auoutrie.
| ויאמרו אליו רבי האשה הזאת נתפשה כשנטמאת בנאופיה׃ |
5 And in the lawe Moises comaundide vs to stoone suche; therfor what seist thou?
| ומשה צונו בתורה לסקל נשים כאלה ואתה מה תאמר׃ |
6 And thei seiden this thing temptynge hym, that thei myyten accuse hym. And Jhesus bowide hym silf doun, and wroot with his fyngur in the erthe.
| ואך לנסות אתו דברו זאת למצא עליו שטנה ויכף ישוע למטה ויתו באצבעו על הקרקע׃ |
7 And whanne thei abiden axynge hym, he reiside hym silf, and seide to hem, He of you that is without synne, first caste a stoon in to hir.
| ויהי כאשר הוסיפו לשאל אתו וישא את עיניו ויאמר אליהם מי בכם זך בלי פשע הוא ראשונה ידה בה אבן׃ |
8 And eft he bowide hym silf, and wroot in the erthe.
| ויכף שנית למטה ויתו על הקרקע׃ |
9 And thei herynge these thingis, wenten awei oon aftir anothir, and thei bigunnen fro the eldre men; and Jhesus dwelte aloone, and the womman stondynge in the myddil.
| ויהי כשמעם ויך לבם אתם ויצאו אחד אחד החוצה החל מן הזקנים ועד האחרונים ויותר ישוע לבדו והאשה נצבת בתוך׃ |
10 And Jhesus reiside hym silf, and seide to hir, Womman, where ben thei that accusiden thee? no man hath dampned thee.
| וישא ישוע את עיניו וירא כי אין איש בלתי האשה לבדה ויאמר אליה אשה איפה שטניך הכי הרשיעך איש׃ |
11 Sche seide, No man, Lord. Jhesus seide `to hir, Nethir Y schal dampne thee; go thou, and now aftirward nyle thou synne more.
| ותאמר לא אדני ויאמר לכן גם אני לא ארשיעך לכי לדרכך ואל תחטאי עוד׃ |
12 Therfor eft Jhesus spak to hem, and seide, Y am the liyt of the world; he that sueth me, walkith not in derknessis, but schal haue the liyt of lijf.
| ויסף ישוע וידבר אליהם לאמר אני אור העולם כל ההלך אחרי לא יתהלך בחשכה כי אור החיים יהיה לו׃ |
13 Therfor the Fariseis seiden, Thou berist witnessyng of thi silf; thi witnessyng is not trewe.
| ויאמרו הפרושים על נשפך מעיד אתה עדותך איננה נאמנה׃ |
14 Jhesus answerde, and seide to hem, And if Y bere witnessyng of my silf, my witnessyng is trewe; for Y woot fro whennus Y cam, and whidur Y go.
| ויען ישוע ויאמר אליהם אף אם אעיד על נפשי עדותי נאמנה יען כי ידעתי מאין באתי ואנה אני הלך ואתם לא ידעתם מאין באתי ואנה אלך׃ |
15 But ye witen not fro whennus Y cam, ne whidur Y go. For ye demen aftir the fleisch, but Y deme no man;
| אתם לפי הבשר תשפטו ואני לא אשפט איש׃ |
16 and if Y deme, my doom is trewe, for Y am not aloone, but Y and the fadir that sente me.
| ואם אנכי אשפט משפטי אמת כי לא לבדי הנני כי אם אני והאב אשר שלחני׃ |
17 And in youre lawe it is writun, that the witnessyng of twei men is trewe.
| וגם בתורתכם כתוב כי עדות שני אנשים נאמנה היא׃ |
18 Y am, that bere witnessyng of my silf, and the fadir that sente me, berith witnessyng of me.
| אני הוא המעיד עלי וגם האב אשר שלחני יעידני׃ |
19 Therfor thei seiden to hym, Where is thi fadir? Jhesus answeride, Nether ye knowen me, nethir ye knowen my fadir; if ye knewen me, perauenture ye schulden knowe also my fadir.
| ויאמרו אליו איו אביך ויען ישוע גם אתי גם את אבי לא ידעתם אלו אתי ידעתם כי עתה גם את אבי ידעתם׃ |
20 Jhesus spak these wordis in the tresorie, techynge in the temple; and no man took hym, for his our cam not yit.
| כדברים האלה דבר בבית האוצר בלמדו במקדש ולא תפשו איש כי לא בא עתו׃ |
21 Therfor eft Jhesus seide to hem, Lo! Y go, and ye schulen seke me, and ye schulen die in youre synne; whidur Y go, ye moun not come.
| ויוסף ישוע ויאמר אליהם אני הלך מזה ותבקשוני ובחטאתכם תמותו אל אשר אני הלך שמה אתם לא תוכלו לבוא׃ |
22 Therfor the Jewis seiden, Whether he schal sle hym silf, for he seith, Whidur Y go, ye moun not come?
| ויאמרו היהודים ההמת ימית את נפשו כי אמר אל אשר אני הולך שמה אתם לא תוכלו לבוא׃ |
23 And he seide to hem, Ye ben of bynethe, Y am of aboue; ye ben of this world, Y am not of this world.
| ויאמר אליהם אתם הנכם מן התחתונים ואני מן העליונים אתם מן העולם הזה ואני אינני מן העולם הזה׃ |
24 Therfor Y seide to you, that ye schulen die in youre synnes; for if ye bileuen not that Y am, ye schulen die in youre synne.
| לכן אמרתי אליכם כי תמותו בחטאיכם כי אם לא תאמינו כי אני הוא בחטאיכם תמותו׃ |
25 Therfor thei seiden to hym, Who art thou? Jhesus seide to hem, The bigynnyng, which also speke to you.
| ויאמרו אליו מי זה אתה ויאמר אליהם ישוע מה שגם מראש דברתי אליכם׃ |
26 Y haue many thingis to speke, and deme of you, but he that sente me is sothefast; and Y speke in the world these thingis, that Y herde of hym.
| רבות עמי לדבר ולשפט עליכם אכן שלחי נאמן הוא ואשר שמעתי ממנו אתו אני מדבר אל העולם׃ |
27 And thei knewen not, that he clepide his fadir God.
| והם לא התבוננו כי על האב אמר אליהם׃ |
28 Therfor Jhesus seith to hem, Whanne ye han areisid mannus sone, thanne ye schulen knowe, that Y am, and of my silf Y do no thing; but as my fadir tauyte me, Y speke these thingis.
| אז אמר להם ישוע בעת תנשאו את בן האדם וידעתם כי אני הוא וכי אינני עשה דבר מנפשי כי אם כאשר למדני אבי אלה אדבר׃ |
29 And he that sente me is with me, and lefte me not aloone; for Y do euermore tho thingis, that ben plesynge to hym.
| ואשר שלח אתי הוא עמדי האב לא עזבני לבדד כי את הטוב בעיניו אני עשה תמיד׃ |
30 Whanne he spak these thingis, manye bileueden in hym.
| ויהי בדברו זאת ויאמינו בו רבים׃ |
31 Therfor Jhesus seide to the Jewis, that bileueden in hym, If ye dwellen in my word, verili ye schulen be my disciplis;
| ויאמר ישוע אל היהודים המאמינים בו אם תעמדו בדברי באמת תלמידי אתם׃ |
32 and ye schulen knowe the treuthe, and the treuthe schal make you fre.
| וידעתם את האמת והאמת תשימכם לבני חורין׃ |
33 Therfor the Jewis answeriden to hym, We ben the seed of Abraham, and we serueden neuere to man; hou seist thou, That ye schulen be fre?
| ויענו אתו זרע אברהם נחנו ומעולם לא היינו לאיש לעבדים איכה תאמר בני חורין תהיו׃ |
34 Jhesus answeride to hem, Treuli, treuli, Y seie to you, ech man that doith synne, is seruaunt of synne.
| ויען אתם ישוע אמן אמן אני אמר לכם כל עשה חטא עבד החטא הוא׃ |
35 And the seruaunt dwellith not in the hows with outen ende, but the sone dwellith with outen ende. (aiōn g165)
| והעבד לא ישכן בבית לעולם הבן ישכן לעולם׃ (aiōn g165) |
36 Therfor if the sone make you fre, verili ye schulen be fre.
| לכן אם הבן יעשה אתכם בני חורין חפשים באמת תהיו׃ |
37 Y woot that ye ben Abrahams sones, but ye seken to sle me, for my word takith not in you.
| ידעתי כי זרע אברהם אתם אבל אתם מבקשים להמיתני כי דברי לא יכן בתוככם׃ |
38 Y speke tho thingis, that Y say at my fadir; and ye doen tho thingis, that ye sayn at youre fadir.
| אני מדבר את אשר ראיתי אצל אבי ואתם עשים את אשר ראיתם אצל אביכם׃ |
39 Thei answerden, and seiden to hym, Abraham is oure fadir. Jhesus seith to hem, If ye ben the sones of Abraham, do ye the werkis of Abraham.
| ויענו ויאמרו אליו אבינו הוא אברהם ויאמר אליהם ישוע אלו הייתם בני אברהם כמעשי אברהם עשיתם׃ |
40 But now ye seken to sle `me, a man that haue spoken to you treuthe, that Y herde of God; Abraham dide not this thing.
| ועתה אתם מבקשים להמיתני איש דבר אליכם האמת אשר שמעתי מעם האלהים אברהם לא עשה כזאת׃ |
41 Ye doen the werkis of youre fadir. Therfor thei seiden to hym, We ben not borun of fornycacioun; we han o fadir, God.
| את מעשי אביכם אתם עשים ויאמרו אליו לא ילדי זנונים אנחנו יש לנו אב אחד הוא האלהים׃ |
42 But Jhesus seith to hem, If God were youre fadir, sotheli ye schulden loue me; for Y passide forth of God, and cam; for nether Y cam of my silf, but he sente me.
| ויאמר אליהם ישוע אלו אלהים הוא אביכם כי עתה אהבתם אתי כי אנכי יצאתי ובאתי מאת האלהים הן לא ממני באתי אך הוא שלחני׃ |
43 Whi knowen ye not my speche? for ye moun not here my word.
| מדוע לא תבינו לשוני יען לא תוכלון לשמע את דברי׃ |
44 Ye ben of the fadir, the deuel, and ye wolen do the desyris of youre fadir. He was a mansleere fro the bigynnyng, and he stood not in treuthe; for treuthe is not in hym. Whanne he spekith lesyng, he spekith of his owne; for he is a liere, and fadir of it.
| אתם מן אביכם השטן ולעשות את תאות אביכם חפצתם הוא רוצח נפש היה מראש ובאמת לא עמד כי אמת אין בו מדי דברי כזב משלו ידבר כי כזב הוא ואבי הכזב׃ |
45 But for Y seie treuthe, ye bileuen not to me.
| ואני יען דברי האמת לא תאמינו לי׃ |
46 Who of you schal repreue me of synne? if Y sey treuthe, whi bileuen ye not to me?
| מי בכם על עון יוכיחני ואם אמת דברתי מדוע לא תאמינו לי׃ |
47 He that is of God, herith the wordis of God; therfor ye heren not, for ye ben not of God.
| אשר מאת האלהים הוא ישמע את דברי האלהים על כן אתם לא שמעתם כי אינכם מאת האלהים׃ |
48 Therfor the Jewis answeriden, and seiden, Whether we seien not wel, that thou art a Samaritan, and hast a deuel?
| אז יענו היהודים ויאמרו אליו הלא הטבנו אשר דברנו כי שמרוני אתה ושד בך׃ |
49 Jhesus answerde, and seide, Y haue not a deuel, but Y onoure my fadir, and ye han vnhonourid me.
| ויען ישוע שד אין בי רק את אבי אני מכבד ואתם תבזוני׃ |
50 For Y seke not my glorye; there is he, that sekith, and demeth.
| אכן לא אבקש את כבודי יש אחד אשר יבקש וישפט׃ |
51 Treuli, treuli, Y seie to you, if ony man kepe my word, he schal not taste deth with outen ende. (aiōn g165)
| אמן אמן אני אמר לכם אם ישמר איש את דברי לא יראה מות לנצח׃ (aiōn g165) |
52 Therfor the Jewis seiden, Now we han knowun, that thou hast a deuel. Abraham is deed, and the prophetis, and thou seist, If ony man kepe my word, he schal not taste deth withouten ende. (aiōn g165)
| ויאמרו אליו היהודים עתה ידענו כי שד בך הן אברהם והנביאים מתו ואתה אמרת אם ישמר איש את דברי לא יטעם מות לנצח׃ (aiōn g165) |
53 Whether thou art grettere than oure fader Abraham, that is deed, and the prophetis ben deed; whom makist thou thi silf?
| האתה גדול מאברהם אבינו אשר מת גם הנביאים מתו מה תעשה את עצמך׃ |
54 Jhesus answeride, If Y glorifie my silf, my glorie is nouyt; my fadir, is that glorifieth me, whom ye seien, that he is youre God.
| ויען ישוע אם אני מכבד את נפשי כבודי מאין אבי הוא המכבד אתי אשר תאמרו עליו כי הוא אלהיכם׃ |
55 And ye han not knowun hym, but Y haue knowun hym; and if Y seie that Y knowe hym not, Y schal be a liere lich to you; but Y knowe hym, and Y kepe his word.
| ולא ידעתם אתו ואני ידעתיו ואם אמר לא ידעתי אתו אהיה כזב כמוכם אבל ידעתיו ואת דברו שמרתי׃ |
56 Abraham, youre fadir, gladide to se my dai; and he saiy, and ioyede.
| אברהם אביכם שש לראות את יומי וירא וישמח׃ |
57 Thanne the Jewis seiden to hym, Thou hast not yit fifti yeer, and hast thou seien Abraham?
| ויאמרו אליו היהודים הנה אינך בן חמשים שנה ואת אברהם ראית׃ |
58 Therfor Jhesus seide to hem, Treuli, treuli, Y seie to you, bifor that Abraham schulde be, Y am.
| ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם בטרם היות אברהם אני הוא׃ |
59 Therfor thei token stonys, to caste to hym; but Jhesus hidde hym, and wente out of the temple.
| אז ירימו אבנים לרגם אתו וישוע התעלם ויצא מן המקדש ויעבר בתוכם עבור וחלוף׃ |
