< John 2 >

1 And the thridde dai weddyngis weren maad in the Cane of Galilee; and the modir of Jhesu was there.
כעבור יומיים נערכה חתונה בכפר־קנה שבגליל, ובין האורחים היו ישוע, אמו ותלמידיו.
2 And Jhesus was clepid, and hise disciplis, to the weddyngis.
3 And whanne wijn failide, the modir of Jhesu seide to hym, Thei han not wijn.
כשראתה אמו של ישוע כי אזל היין, פנתה אל בנה ואמרה:”אזל היין.“
4 And Jhesus seith to hir, What to me and to thee, womman? myn our cam not yit.
אולם ישוע השיב:”למה את אומרת לי את זה? עדיין לא הגיע זמני.“
5 His modir seith to the mynystris, What euere thing he seie to you, do ye.
למרות תשובה זאת אמרה אמו של ישוע למשרתים:”עשו כל מה שיגיד לכם לעשות.“
6 And there weren set `sixe stonun cannes, aftir the clensyng of the Jewis, holdynge ech tweyne ether thre metretis.
ששה כדים גדולים מאבן עמדו שם; בכל כד אפשר להכיל מאה עד מאה־חמישים ליטר (אלה היו סוג הכדים שהיהודים השתמשו בהם למנהג הטהרה).
7 And Jhesus seith to hem, Fille ye the pottis with watir. And thei filliden hem, vp to the mouth.
”מלאו את הכדים במים“, ביקש ישוע, והמשרתים מלאו את הכדים עד הסוף.
8 And Jhesus seide to hem, Drawe ye now, and bere ye to the architriclyn. And thei baren.
”הגישו מן המשקה לראש המסיבה“, המשיך ישוע, והם עשו כדבריו.
9 And whanne the architriclyn hadde tastid the watir maad wiyn, and wiste not wherof it was, but the mynystris wisten that drowen the watir, the architriclyn clepith the spouse,
ראש המסיבה לא ידע מאיפה היין, אבל המשרתים ידעו. כשטעם את המים שהפכו ליין, קרא לחתן ואמר:
10 and seith to hym, Ech man settith first good wiyn, and whanne men ben fulfillid, thanne that that is worse; but thou hast kept the good wiyn `in to this tyme.
”זהו יין משובח מאוד! בדרך־כלל מגיש המארח תחילה את היין המשובח, ולאחר ששתו כולם לרוויה וכבר לא מסוגלים להבחין כל כך בטעם, הוא מגיש את היין הזול. אבל אתה שמרת את היין המשובח לסוף!“
11 Jhesus dide this the bigynnyng of signes in the Cane of Galilee, and schewide his glorie; and hise disciplis bileueden in hym.
הנס הזה בכפר־קנה היה הראשון שישוע חולל. הוא הביא את תלמידיו לידי אמונה בו.
12 Aftir these thingis he cam doun to Cafarnaum, and his modir, and hise britheren, and hise disciplis; and thei dwelliden `there not many daies.
לאחר החתונה הלכו ישוע, אמו, אחיו ותלמידיו לכפר־נחום למספר ימים.
13 And the pask of Jewis was nyy, and Jhesus wente vp to Jerusalem.
חג הפסח התקרב, וישוע עלה לירושלים.
14 And he foond in the temple men sillynge oxun, and scheep, and culueris, and chaungeris sittynge.
הוא הלך לבית־המקדש ומצא שם סוחרי צאן, בקר ויונים (לצורך הקרבת הקרבנות) ומחליפי כספים.
15 And whanne he hadde maad as it were a scourge of smale cordis, he droof out alle of the temple, and oxun, and scheep; and he schedde the money of chaungeris, and turnede vpsedoun the boordis.
הוא לקח מספר חבלים, שזר אותם לשוט עבה וגירש משם את כל האנשים ואת הצאן והבקר; הוא פיזר לכל עבר את מטבעותיהם של החלפנים, והפך את שולחנותיהם.
16 And he seide to hem that selden culueris, Take awei fro hennus these thingis, and nyle ye make the hous of my fadir an hous of marchaundise.
ישוע פנה אל סוחרי היונים וקרא:”הוציאו מכאן את כל היונים, ואל תהפכו את בית אבי לשוק!“
17 And hise disciplis hadden mynde, for it was writun, The feruent loue of thin hous hath etun me.
תלמידיו נזכרו בנבואה מתהלים:”כי קנאת ביתך אכלתני.“
18 Therfor the Jewis answeriden, and seiden to hym, What token schewist thou to vs, that thou doist these thingis?
”באיזו רשות אתה עושה את כל הדברים האלה? תן לנו אות או הוכחה כדי שנאמין לך.“
19 Jhesus answerde, and seide to hem, Vndo ye this temple, and in thre daies Y schal reise it.
”הרסו את המקדש הזה, “ענה ישוע,”ואני אקים אותו מחדש תוך שלושה ימים!“
20 Therfor the Jewis seiden to hym, In fourti and sixe yeer this temple was bildid, and schalt thou in thre daies reise it?
”מה?“קראו בתמיהה.”המקדש הזה ניבנה במשך ארבעים־ושש שנים, ואתה טוען שתוכל להקימו מחדש תוך שלושה ימים?“
21 But he seide of the temple of his bodi.
ואולם באומרו”מקדש“הוא התכוון לגופו.
22 Therfor whanne he was risun fro deeth, hise disciplis hadden mynde, that he seide these thingis of his bodi; and thei bileueden to the scripture, and to the word that Jhesus seide.
לאחר שקם לתחייה נזכרו תלמידיו בדבריו והאמינו בכתוב ובדברי ישוע, כי ראו שהכול התקיים.
23 And whanne Jhesus was at Jerusalem in pask, in the feeste dai, many bileueden in his name, seynge his signes that he dide.
כאשר היה ישוע בירושלים בחג הפסח, אנשים רבים האמינו שהוא המשיח, כי הם ראו את הנסים והנפלאות שחולל.
24 But Jhesus trowide not hym silf to hem, for he knewe alle men;
אך ישוע לא השתכנע שהם באמת מאמינים, משום שידע מה הפכפך אופיו של האדם.
25 and for it was not nede to hym, that ony man schulde bere witnessyng, for he wiste, what was in man.

< John 2 >