Job 39
1 Whethir thou knowist the tyme of birthe of wielde geet in stoonys, ethir hast thou aspied hyndis bryngynge forth calues?
| הידעת עת לדת יעלי סלע חלל אילות תשמר׃ |
2 Hast thou noumbrid the monethis of her conseyuyng, and hast thou knowe the tyme of her caluyng?
| תספר ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה׃ |
3 Tho ben bowid to the calf, and caluen; and senden out roryngis.
| תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה׃ |
4 Her calues ben departid, and goen to pasture; tho goen out, and turnen not ayen to `tho hyndis.
| יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא שבו למו׃ |
5 Who let go the wielde asse fre, and who loside the boondis of hym?
| מי שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח׃ |
6 To whom Y haue youe an hows in wildirnesse, and the tabernacles of hym in the lond of saltnesse.
| אשר שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה׃ |
7 He dispisith the multitude of citee; he herith not the cry of an axere.
| ישחק להמון קריה תשאות נוגש לא ישמע׃ |
8 He lokith aboute the hillis of his lesewe, and he sekith alle greene thingis.
| יתור הרים מרעהו ואחר כל ירוק ידרוש׃ |
9 Whether an vnycorn schal wilne serue thee, ethir schal dwelle at thi cratche?
| היאבה רים עבדך אם ילין על אבוסך׃ |
10 Whether thou schalt bynde the vnicorn with thi chayne, for to ere, ethir schal he breke the clottis of valeis aftir thee?
| התקשר רים בתלם עבתו אם ישדד עמקים אחריך׃ |
11 Whether thou schalt haue trist in his grete strengthe, and schalt thou leeue to hym thi traueils?
| התבטח בו כי רב כחו ותעזב אליו יגיעך׃ |
12 Whether thou schalt bileue to hym, that he schal yelde seed to thee, and schal gadere togidere thi cornfloor?
| התאמין בו כי ישוב זרעך וגרנך יאסף׃ |
13 The fethere of an ostriche is lijk the fetheris of a gerfawcun, and of an hauk;
| כנף רננים נעלסה אם אברה חסידה ונצה׃ |
14 which ostrige forsakith hise eirun in the erthe, in hap thou schalt make tho hoot in the dust.
| כי תעזב לארץ בציה ועל עפר תחמם׃ |
15 He foryetith, that a foot tredith tho, ethir that a beeste of the feeld al tobrekith tho.
| ותשכח כי רגל תזורה וחית השדה תדושה׃ |
16 He is maad hard to hise briddis, as if thei ben not hise; he traueilide in veyn, while no drede constreynede.
| הקשיח בניה ללא לה לריק יגיעה בלי פחד׃ |
17 For God hath priued hym fro wisdom, and `yaf not vnderstondyng to hym.
| כי השה אלוה חכמה ולא חלק לה בבינה׃ |
18 Whanne tyme is, he reisith the wengis an hiy; he scorneth the hors, and his ridere.
| כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו׃ |
19 Whether thou schalt yyue strengthe to an hors, ether schal yyue neiyng `aboute his necke?
| התתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה׃ |
20 Whether thou schalt reyse hym as locustis? The glorie of hise nosethirlis is drede.
| התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה׃ |
21 He diggith erthe with the foot, he `fulli ioieth booldli; he goith ayens armed men.
| יחפרו בעמק וישיש בכח יצא לקראת נשק׃ |
22 He dispisith ferdfulnesse, and he yyueth not stide to swerd.
| ישחק לפחד ולא יחת ולא ישוב מפני חרב׃ |
23 An arowe caas schal sowne on hym; a spere and scheeld schal florische.
| עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון׃ |
24 He is hoot, and gnastith, and swolewith the erthe; and he arettith not that the crie of the trumpe sowneth.
| ברעש ורגז יגמא ארץ ולא יאמין כי קול שופר׃ |
25 Whanne he herith a clarioun, he `seith, Joie! he smellith batel afer; the excityng of duykis, and the yellyng of the oost.
| בדי שפר יאמר האח ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה׃ |
26 Whether an hauk spredinge abrood hise wyngis to the south, bigynneth to haue fetheris bi thi wisdom?
| המבינתך יאבר נץ יפרש כנפו לתימן׃ |
27 Whether an egle schal be reisid at thi comaundement, and schal sette his nest in hiy places?
| אם על פיך יגביה נשר וכי ירים קנו׃ |
28 He dwellith in stoonys, and he dwellith in flyntis brokun bifor, and in rochis, to whiche `me may not neiye.
| סלע ישכן ויתלנן על שן סלע ומצודה׃ |
29 Fro thennus he biholdith mete, and hise iyen loken fro fer.
| משם חפר אכל למרחוק עיניו יביטו׃ |
30 Hise briddis souken blood, and where euere a careyn is, anoon he is present.
| ואפרחו יעלעו דם ובאשר חללים שם הוא׃ |
