Job 38
1 Forsothe the Lord answeride fro the whirlewynd to Joob,
| ויען-יהוה את-איוב מנהסערה (מן הסערה) ויאמר |
2 and seide, Who is this man, wlappynge sentences with vnwise wordis?
| מי זה מחשיך עצה במלין-- בלי-דעת |
3 Girde thou as a man thi leendis; Y schal axe thee, and answere thou to me.
| אזר-נא כגבר חלציך ואשאלך והודיעני |
4 Where were thou, whanne Y settide the foundementis of erthe? schewe thou to me, if thou hast vndurstondyng.
| איפה היית ביסדי-ארץ הגד אם-ידעת בינה |
5 Who settide mesures therof, if thou knowist? ethir who stretchide forth a lyne theronne?
| מי-שם ממדיה כי תדע או מי-נטה עליה קו |
6 On what thing ben the foundementis therof maad fast? ether who sente doun the corner stoon therof,
| על-מה אדניה הטבעו או מי-ירה אבן פנתה |
7 whanne the morew sterris herieden me togidere, and alle the sones of God sungun ioyfuli?
| ברן-יחד כוכבי בקר ויריעו כל-בני אלהים |
8 Who closide togidere the see with doris, whanne it brak out comynge forth as of the wombe?
| ויסך בדלתים ים בגיחו מרחם יצא |
9 Whanne Y settide a cloude the hilyng therof, and Y wlappide it with derknesse, as with clothis of yong childhed.
| בשומי ענן לבשו וערפל חתלתו |
10 Y cumpasside it with my termes, and Y settide a barre, and doris;
| ואשבר עליו חקי ואשים בריח ודלתים |
11 and Y seide, `Til hidur thou schalt come, and thou schalt not go forth ferthere; and here thou schalt breke togidere thi bolnynge wawis.
| ואמר--עד-פה תבוא ולא תסיף ופא-ישית בגאון גליך |
12 Whethir aftir thi birthe thou comaundist to the bigynnyng of dai, and schewidist to the morewtid his place?
| המימיך צוית בקר ידעתה שחר (ידעת השחר) מקמו |
13 Whethir thou heldist schakynge togidere the laste partis of erthe, and schakedist awei wickid men therfro?
| לאחז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה |
14 A seeling schal be restorid as cley, and it schal stonde as a cloth.
| תתהפך כחמר חותם ויתיצבו כמו לבוש |
15 The liyt of wickid men schal be takun awey fro hem, and an hiy arm schal be brokun.
| וימנע מרשעים אורם וזרוע רמה תשבר |
16 Whethir thou entridist in to the depthe of the see, and walkidist in the laste partis of the occian?
| הבאת עד-נבכי-ים ובחקר תהום התהלכת |
17 Whether the yatis of deeth ben openyd to thee, and `siest thou the derk doris?
| הנגלו לך שערי-מות ושערי צלמות תראה |
18 Whethir thou hast biholde the brede of erthe? Schewe thou to me, if thou knowist alle thingis,
| התבננת עד-רחבי-ארץ הגד אם-ידעת כלה |
19 in what weie the liyt dwellith, and which is the place of derknesse;
| אי-זה הדרך ישכן-אור וחשך אי-זה מקמו |
20 that thou lede ech thing to hise termes, and thou vndurstonde the weies of his hows.
| כי תקחנו אל-גבולו וכי-תבין נתיבות ביתו |
21 Wistist thou thanne, that thou schuldist be borun, and knew thou the noumbre of thi daies?
| ידעת כי-אז תולד ומספר ימיך רבים |
22 Whethir thou entridist in to the tresours of snow, ether biheldist thou the tresours of hail?
| הבאת אל-אצרות שלג ואוצרות ברד תראה |
23 whiche thingis Y made redy in to the tyme of an enemy, in to the dai of fiytyng and of batel.
| אשר-חשכתי לעת-צר ליום קרב ומלחמה |
24 Bi what weie is the liyt spred abrood, heete is departid on erthe?
| אי-זה הדרך יחלק אור יפץ קדים עלי-ארץ |
25 Who yaf cours to the strongeste reyn,
| מי-פלג לשטף תעלה ודרך לחזיז קלות |
26 and weie of the thundur sownynge? That it schulde reyne on the erthe with out man in desert, where noon of deedli men dwellith?
| להמטיר על-ארץ לא-איש-- מדבר לא-אדם בו |
27 That it schulde fille a lond with out weie and desolat, and schulde brynge forth greene eerbis?
| להשביע שאה ומשאה ולהצמיח מצא דשא |
28 Who is fadir of reyn, ether who gendride the dropis of deew?
| היש-למטר אב או מי-הוליד אגלי-טל |
29 Of whos wombe yede out iys, and who gendride frost fro heuene?
| מבטן מי יצא הקרח וכפר שמים מי ילדו |
30 Watris ben maad hard in the licnesse of stoon, and the ouer part of occian is streyned togidere.
| כאבן מים יתחבאו ופני תהום יתלכדו |
31 Whether thou schalt mowe ioyne togidere schynynge sterris Pliades, ethir thou schalt mowe distrie the cumpas of Arturis?
| התקשר מעדנות כימה או-משכות כסיל תפתח |
32 Whether thou bryngist forth Lucifer, `that is, dai sterre, in his tyme, and makist euene sterre to rise on the sones of erthe?
| התציא מזרות בעתו ועיש על-בניה תנחם |
33 Whether thou knowist the ordre of heuene, and schalt sette the resoun therof in erthe?
| הידעת חקות שמים אם-תשים משטרו בארץ |
34 Whethir thou schalt reise thi vois in to a cloude, and the fersnesse of watris schal hile thee?
| התרים לעב קולך ושפעת-מים תכסך |
35 Whethir thou schalt sende leitis, and tho schulen go, and tho schulen turne ayen, and schulen seie to thee, We ben present?
| התשלח ברקים וילכו ויאמרו לך הננו |
36 Who puttide wisdoom in the entrailis of man, ethir who yaf vndurstondyng to the cok?
| מי-שת בטחות חכמה או מי-נתן לשכוי בינה |
37 Who schal telle out the resoun of heuenes, and who schal make acordyng of heuene to sleep?
| מי-יספר שחקים בחכמה ונבלי שמים מי ישכיב |
38 Whanne dust was foundid in the erthe, and clottis weren ioyned togidere?
| בצקת עפר למוצק ורגבים ידבקו |
39 Whether thou schalt take prey to the lionesse, and schalt fille the soulis of hir whelpis,
| התצוד ללביא טרף וחית כפירים תמלא |
40 whanne tho liggen in caues, and aspien in dennes?
| כי-ישחו במעונות ישבו בסכה למו-ארב |
41 Who makith redi for the crowe his mete, whanne hise briddis crien to God, and wandren aboute, for tho han not meetis?
| מי יכין לערב צידו כי-ילדו אל-אל ישועו יתעו לבלי-אכל |
