Job 33
1 Therfor, Joob, here thou my spechis, and herkene alle my wordis.
| ואולם--שמע-נא איוב מלי וכל-דברי האזינה |
2 Lo! Y haue openyd my mouth, my tunge schal speke in my chekis.
| הנה-נא פתחתי פי דברה לשוני בחכי |
3 Of symple herte ben my wordis, and my lippis schulen speke clene sentence.
| ישר-לבי אמרי ודעת שפתי ברור מללו |
4 The spirit of God made me, and the brething of Almyyti God quykenyde me.
| רוח-אל עשתני ונשמת שדי תחיני |
5 If thou maist, answere thou to me, and stoonde thou ayens my face.
| אם-תוכל השיבני ערכה לפני התיצבה |
6 Lo! God made me as and thee; and also Y am formyd of the same cley.
| הן-אני כפיך לאל מחמר קרצתי גם-אני |
7 Netheles my myracle make thee not afeerd, and myn eloquence be not greuouse to thee.
| הנה אמתי לא תבעתך ואכפי עליך לא-יכבד |
8 Therfor thou seidist in myn eeris, and Y herde the vois of thi wordis;
| אך אמרת באזני וקול מלין אשמע |
9 Y am cleene, and with out gilt, and vnwemmed, and wickidnesse is not in me.
| זך אני בלי-פשע חף אנכי ולא עון לי |
10 `For God foond querels in me, therfor he demyde me enemy to hym silf.
| הן תנואות עלי ימצא יחשבני לאויב לו |
11 He hath set my feet in a stok; he kepte alle my pathis.
| ישם בסד רגלי ישמר כל-ארחתי |
12 Therfor this thing it is, in which thou art not maad iust; Y schal answere to thee, that God is more than man.
| הן-זאת לא-צדקת אענך כי-ירבה אלוה מאנוש |
13 Thou stryuest ayenus God, that not at alle wordis he answeride to thee.
| מדוע אליו ריבות כי כל-דבריו לא יענה |
14 God spekith onys, and the secounde tyme he rehersith not the same thing.
| כי-באחת ידבר-אל ובשתים לא ישורנה |
15 God spekith bi a dreem in the visioun of nyyt, whanne sleep fallith on men, and thei slepen in the bed.
| בחלום חזיון לילה--בנפל תרדמה על-אנשים בתנומות עלי משכב |
16 Thanne he openith the eeris of men, and he techith hem, `and techith prudence;
| אז יגלה אזן אנשים ובמסרם יחתם |
17 that he turne awei a man fro these thingis whiche he made, and delyuere hym fro pride; delyuerynge his soule fro corrupcioun,
| להסיר אדם מעשה וגוה מגבר יכסה |
18 and his lijf, that it go not in to swerd.
| יחשך נפשו מני-שחת וחיתו מעבר בשלח |
19 Also God blameth a synnere bi sorewe in the bed, and makith alle the boonys of hym `to fade.
| והוכח במכאוב על-משכבו וריב (ורוב) עצמיו אתן |
20 Breed is maad abhomynable to hym in his lijf, and mete desirable `bifor to his soule.
| וזהמתו חיתו לחם ונפשו מאכל תאוה |
21 His fleisch schal faile for rot, and hise boonys, that weren hilid, schulen be maad nakid.
| יכל בשרו מראי ושפי (ושפו) עצמתיו לא ראו |
22 His soule schal neiye to corrupcioun, and his lijf to thingis `bryngynge deeth.
| ותקרב לשחת נפשו וחיתו לממתים |
23 If an aungel, oon of a thousynde, is spekynge for hym, that he telle the equyte of man, God schal haue mercy on hym,
| אם-יש עליו מלאך--מליץ אחד מני-אלף להגיד לאדם ישרו |
24 and schal seie, Delyuere thou hym, that he go not doun in to corrupcioun; Y haue founde in what thing Y schal do merci to hym.
| ויחננו--ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כפר |
25 His fleisch is wastid of turmentis; turne he ayen to the daies of his yonge wexynge age.
| רטפש בשרו מנער ישוב לימי עלומיו |
26 He schal biseche God, and he schal be quemeful to hym; and he schal se his face in hertly ioye, and he schal yelde to man his riytfulnesse.
| יעתר אל-אלוה וירצהו וירא פניו בתרועה וישב לאנוש צדקתו |
27 He schal biholde men, and he schal seie, Y haue synned, and verili Y haue trespassid; and Y haue not resseyued, as Y was worthi.
| ישר על-אנשים ויאמר חטאתי וישר העויתי ולא-שוה לי |
28 For he delyueride his soule, that it schulde not go in to perischyng, but that he lyuynge schulde se liyt.
| פדה נפשי (נפשו) מעבר בשחת וחיתי (וחיתו) באור תראה |
29 Lo! God worchith alle these thingis in thre tymes bi alle men;
| הן-כל-אלה יפעל-אל-- פעמים שלוש עם-גבר |
30 that he ayen clepe her soulis fro corrupcioun, and liytne in the liyt of lyuynge men.
| להשיב נפשו מני-שחת-- לאור באור החיים |
31 Thou, Joob, perseyue, and here me, and be thou stille, the while Y speke.
| הקשב איוב שמע-לי החרש ואנכי אדבר |
32 Sotheli if thou hast what thou schalt speke, answere thou to me, speke thou; for Y wole, that thou appere iust.
| אם-יש-מלין השיבני דבר כי-חפצתי צדקך |
33 That if thou hast not, here thou me; be thou stille, and Y schal teche thee wisdom.
| אם-אין אתה שמע-לי החרש ואאלפך חכמה |
