< Job 33 >

1 Therfor, Joob, here thou my spechis, and herkene alle my wordis.
ואולם--שמע-נא איוב מלי וכל-דברי האזינה
2 Lo! Y haue openyd my mouth, my tunge schal speke in my chekis.
הנה-נא פתחתי פי דברה לשוני בחכי
3 Of symple herte ben my wordis, and my lippis schulen speke clene sentence.
ישר-לבי אמרי ודעת שפתי ברור מללו
4 The spirit of God made me, and the brething of Almyyti God quykenyde me.
רוח-אל עשתני ונשמת שדי תחיני
5 If thou maist, answere thou to me, and stoonde thou ayens my face.
אם-תוכל השיבני ערכה לפני התיצבה
6 Lo! God made me as and thee; and also Y am formyd of the same cley.
הן-אני כפיך לאל מחמר קרצתי גם-אני
7 Netheles my myracle make thee not afeerd, and myn eloquence be not greuouse to thee.
הנה אמתי לא תבעתך ואכפי עליך לא-יכבד
8 Therfor thou seidist in myn eeris, and Y herde the vois of thi wordis;
אך אמרת באזני וקול מלין אשמע
9 Y am cleene, and with out gilt, and vnwemmed, and wickidnesse is not in me.
זך אני בלי-פשע חף אנכי ולא עון לי
10 `For God foond querels in me, therfor he demyde me enemy to hym silf.
הן תנואות עלי ימצא יחשבני לאויב לו
11 He hath set my feet in a stok; he kepte alle my pathis.
ישם בסד רגלי ישמר כל-ארחתי
12 Therfor this thing it is, in which thou art not maad iust; Y schal answere to thee, that God is more than man.
הן-זאת לא-צדקת אענך כי-ירבה אלוה מאנוש
13 Thou stryuest ayenus God, that not at alle wordis he answeride to thee.
מדוע אליו ריבות כי כל-דבריו לא יענה
14 God spekith onys, and the secounde tyme he rehersith not the same thing.
כי-באחת ידבר-אל ובשתים לא ישורנה
15 God spekith bi a dreem in the visioun of nyyt, whanne sleep fallith on men, and thei slepen in the bed.
בחלום חזיון לילה--בנפל תרדמה על-אנשים בתנומות עלי משכב
16 Thanne he openith the eeris of men, and he techith hem, `and techith prudence;
אז יגלה אזן אנשים ובמסרם יחתם
17 that he turne awei a man fro these thingis whiche he made, and delyuere hym fro pride; delyuerynge his soule fro corrupcioun,
להסיר אדם מעשה וגוה מגבר יכסה
18 and his lijf, that it go not in to swerd.
יחשך נפשו מני-שחת וחיתו מעבר בשלח
19 Also God blameth a synnere bi sorewe in the bed, and makith alle the boonys of hym `to fade.
והוכח במכאוב על-משכבו וריב (ורוב) עצמיו אתן
20 Breed is maad abhomynable to hym in his lijf, and mete desirable `bifor to his soule.
וזהמתו חיתו לחם ונפשו מאכל תאוה
21 His fleisch schal faile for rot, and hise boonys, that weren hilid, schulen be maad nakid.
יכל בשרו מראי ושפי (ושפו) עצמתיו לא ראו
22 His soule schal neiye to corrupcioun, and his lijf to thingis `bryngynge deeth.
ותקרב לשחת נפשו וחיתו לממתים
23 If an aungel, oon of a thousynde, is spekynge for hym, that he telle the equyte of man, God schal haue mercy on hym,
אם-יש עליו מלאך--מליץ אחד מני-אלף להגיד לאדם ישרו
24 and schal seie, Delyuere thou hym, that he go not doun in to corrupcioun; Y haue founde in what thing Y schal do merci to hym.
ויחננו--ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כפר
25 His fleisch is wastid of turmentis; turne he ayen to the daies of his yonge wexynge age.
רטפש בשרו מנער ישוב לימי עלומיו
26 He schal biseche God, and he schal be quemeful to hym; and he schal se his face in hertly ioye, and he schal yelde to man his riytfulnesse.
יעתר אל-אלוה וירצהו וירא פניו בתרועה וישב לאנוש צדקתו
27 He schal biholde men, and he schal seie, Y haue synned, and verili Y haue trespassid; and Y haue not resseyued, as Y was worthi.
ישר על-אנשים ויאמר חטאתי וישר העויתי ולא-שוה לי
28 For he delyueride his soule, that it schulde not go in to perischyng, but that he lyuynge schulde se liyt.
פדה נפשי (נפשו) מעבר בשחת וחיתי (וחיתו) באור תראה
29 Lo! God worchith alle these thingis in thre tymes bi alle men;
הן-כל-אלה יפעל-אל-- פעמים שלוש עם-גבר
30 that he ayen clepe her soulis fro corrupcioun, and liytne in the liyt of lyuynge men.
להשיב נפשו מני-שחת-- לאור באור החיים
31 Thou, Joob, perseyue, and here me, and be thou stille, the while Y speke.
הקשב איוב שמע-לי החרש ואנכי אדבר
32 Sotheli if thou hast what thou schalt speke, answere thou to me, speke thou; for Y wole, that thou appere iust.
אם-יש-מלין השיבני דבר כי-חפצתי צדקך
33 That if thou hast not, here thou me; be thou stille, and Y schal teche thee wisdom.
אם-אין אתה שמע-לי החרש ואאלפך חכמה

< Job 33 >